סימן מסחר הוא הרבה יותר מלוגו שמקשר בין המוצרים לבין העסק. הוא מסייע לייצר מותג, בידול ולצבור מוניטין בשוק תחרותי. על מנת לממש מטרות אלו יש צורך בהגנה משפטית מוצקה, המתאפשרת לאחר ביצוע פעולה פשוטה – הגשת בקשה לרישום סימן מסחר. כך ניתן למנוע שימוש של צדדים שלישיים בסימן מסחר זהה או דומה ואף לתבוע פיצויים.
עם זאת, בעלי עסקים לא תמיד מייחסים לרישום סימן המסחר את החשיבות המתבקשת. הדבר עלול לגרום לנזקים עצומים שמתבטאים בפגיעה תדמית העסק, קשיי הוכחה בבתי המשפט והפסדים כלכליים. באמצעות מקרים אמיתיים שהגיעו לבתי המשפט אמחיש כיצד ניתן היה למנוע את הנזקים האלו בקלות ואף לצאת עם רווחים, באמצעות סימן מסחר רשום.
ניסיון לא מוצלח להסתדר בלי סימן מסחר
בפסק דין מרכז המתנות 2006 בע"מ נ' קארשי אינטרנשיונל בע"מ, דובר על שתי חברות העוסקות בייצור ושיווק מוצרי יודאיקה שהסתכסכו בגלל כיסויי חלות. במוקד הסכסוך: טענת חברת קארשי אינטרנשיונל, לפיה חברת מרכז המתנות שיווקה כיסויים בעלי עיצוב דומה לשלה עם הכיתוב "שבת ויום טוב".
מכיוון שלא היה לה סימן מסחר רשום על הכיתוב הנ"ל או על העיצוב הייחודי, קארשי הסתמכה בתביעתה, בין היתר, על העילות "גניבת עין" ו"עשיית עושר ולא במשפט". מדובר בעילות תביעה מאוד נפוצות כאשר אין סימן מסחר רשום, אם כי בניגוד להפרת סימן מסחר הן מאוד קשות להוכחה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה באופן חלקי, אך העליון הפך את ההחלטה בערעור וקארשי הפסידה.
גניבת עין - עוולת גניבת עין נועדה למנוע שימוש במוצר באופן שעלול להטעות את הצרכן לחשוב שמדובר במוצר שמקורו בעסק אחר. על מנת להוכיחה, יש להראות שהחברה התובעת רכשה מוניטין במוצר – מה שלא נדרש בתביעה של הפרת סימן מסחר. בנוסף, יש להוכיח שהמוצרים דומים עד כדי הטעיה.
אמנם יש להוכיח הטעיה גם במקרים של הפרת סימן מסחר, אולם בפסק דין מרכז המתנות הדגישה השופטת אסתר חיות שלעומת גניבת עין, בה ההטעיה היא יסוד הכרחי הנבחן בקפידה, בתביעה של הפרת סימן מסחר יש לתת לה משקל נמוך, אם בכלל.
עשיית עושר ולא במשפט - השופטת חיות חזרה על הלכה קודמת והדגישה את נטל ההוכחה הכבד שמוטל על תובע בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. לפי ההלכה, כשאין הגנת קניין רוחני על המוצר, פיצויי השבה יינתנו רק אם יוכח "יסוד נוסף" או "חומרה מיוחדת". בכלל זה, על התובע להוכיח שני רכיבים: שמושא ההעתקה הוא חדשני וייחודי, ושהמעתיק היה מודע לכך שהעתיק רעיון של אחר.
כמו כן יובאו בחשבון שיקולים כגון עצם קיומה של אפשרות להגן על הקניין הרוחני באמצעות רישום. ככל שלבעל הסימן הייתה אפשרות מעשית להגן עליו באמצעות רישומו כסימן מסחר והוא לא עשה זאת, הדבר ישפיע על קיומו של "היסוד הנוסף" לצורך הענקת פיצוי.
עו"ד אור אלישיבסטודיו תומאסכתוצאה מכך, למרות שקארשי הצליחה להוכיח מוניטין בכיסויי החלות, היא הפסידה בתביעה משלא הצליחה להוכיח את יסוד ההטעיה בגניבת עין, ואת יתר היסודות בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
הרכב השופטים בא לקראת קארשי והחליט שלא לחייב אותה בהוצאות משפט כנהוג, אך הנזק לא מסתכם רק בהיבט של עלויות ההליך. הפסד בפסק דין כזה מביא לאובדן המוניטין של העסק, משום שעכשיו כולם יכולים להשתמש בסימן המסחר המזוהה עימו. את כל זה קארשי יכלה למנוע לו רק הייתה מגישה בקשה לרישום סימן מסחר על העיצוב הייחודי של כיסויי החלות.
סימן מסחר מוכר היטב: האומנם?
תיק בש"א (י-ם) 226/03 יעקב שמואל קטן נ' דולי יריב עסק בבקשה של בעלי הזכויות באתר JERUSALEM-MALL.CO.IL, בו נמכרים חפצי אומנות של אמנים ישראלים, לצו מניעה זמני נגד בעלים של אתר בשם JERUSALEM-MALL.COM.
מכיוון שצירוף המילים JERUSALEM-MALL לא היה רשום כסימן מסחר, המבקשים ביססו את עילתם בין היתר על הפרה של סימן מסחר מוכר היטב. הגנה על סימן מסחר מוכר היטב שלא נרשם מקנה לבעליו זכות שימוש בלעדית בו, בדומה לסימן מסחר רשום. אולם בפועל, מדובר בהגנה מאוד מוגבלת שעל מנת לזכות בה, יש להוכיח כי סימן המסחר מוכר בקרב חוג הלקוחות הרלוונטי, ושהוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק.
המקרה הזה הוא דוגמה לקשיי ההוכחה של סימן מוכר היטב. המבקשים הציגו מכתבים, תמונות, חשבוניות וכרטיסי ביקור שמעידים כי השם JERUSALEM-MALL מוכר היטב אף שאינו רשום. למרות זאת, בית המשפט לא השתכנע ופסק כי לא די בכך כדי לבסס קיומו של סימן מסחר מסוג זה.
יתר על כן, בית המשפט הציב רף הוכחה מאוד גבוה עם עלויות עצומות: נפסק כי לצורך הוכחת הטענה היה צורך בהבאת פרסומות מסחריות, חוות דעת מקצועית ומחקר שוק המבססים את היקף התפוצה ומודעות ציבור הלקוחות לסימן המסחר. כפי שניתן להבין, המבקשים הפסידו בתביעה ונאלצו לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
מקרים אלו נועדו ללמדנו שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להגן על המוניטין של העסק בדיעבד. אם התובעים היו רושמים סימן מסחר על מוצריהם כנראה שהתוצאה הייתה מזכה אותם ברווחים – כלכליים ותדמיתיים כאחד.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אור אלישיב עוסק במשפט מסחרי, קניין רוחני וסימני מסחר
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
