אחד מבכירי חברה שמותגי היוקרה שלה משווקים בישראל הגיע לפני כשלושה שבועות לביקור בארץ, ונלקח לסיור בחנויות שבהן מוצגים מוצריו. כשהגיע לכיכר המדינה, סירב לרדת מהמכונית. "זה אתר בנייה", אמר ברוגז לזכיין הישראלי שליווה אותו, "זה לא מקום שאפשר למכור בו את המוצרים שלנו, ואבקש להוציא אותם מהחנות שלך". כיכר המדינה, שהייתה במשך עשרות שנים מעוז חנויות היוקרה לעשירים בלבד, שלא כל אחד ואחת יכלו לקנות בה, היא היום אתר בנייה ענק, והחנויות מסביב לה עוברות ימים קשים. גם ניקול ראידמן שסיפקה לכיכר יחסי ציבור שוטפים, תיחזקה את ההילה שלה ומשכה אליה סלבס וכתבי רכילות כבר מזמן לא שם. בדצמבר האחרון ניתן סוף-סוף היתר הבנייה והושלם המימון הראשוני להקמת פרויקט החלום הענק שהמתינו לו עשרות שנים: שלושה מגדלי יוקרה עם פארק ואגם מלאכותי, ולצידם שני מבני ציבור. ואם זה לא מספיק, הודיעה ליאורה עופר, בעלת קניוני עופר, בהם קניון רמת אביב היוקרתי, על האצת שדרוג מעמדו כקניון היוקרה של ישראל: שטחי הקניון יוכפלו עד 2025 לכ-36,000 מ"ר, וייכנסו אליו מותגים חדשים, בעיקר מותגי יוקרה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
איך תשרוד כיכר המדינה את השינויים? מה תעשה לחנויות תקופת הבנייה, שתימשך במקרה הטוב ארבע שנים, ובצפי ריאלי למציאות הישראלית – 6-5 שנים לפחות. זאת כאשר בסוף הבנייה לא ייתווספו לה כמעט שטחים מסחריים, למעט תוספת של 60 מ"ר – במקום 10,000 מ"ר בתוכנית המקורית, שבוטלה בגלל התנגדות התושבים. ואיפה תהיה בסופו של דבר "השדרה החמישית" של שוק היוקרה בישראל? האם הכיכר תחדש את נעוריה, או שזמנה עבר ככזאת, והיא תהפוך למרכז יוקרה שכונתי ללקוחות מקומיים, שמספרם ילך ויגדל עם התווספות כ-1,350 דירות במרכז הכיכר, ועוד מגדלים בשכנות לה.
על התשובות הדעות חלוקות מאוד. "אני בהחלט משתמשת היום פחות בכיכר המדינה לקניות", אומרת הסטייליסטית האייקונית ליאת אשורי, שהלבישה ומלבישה את כל מגוון משתמשי מותגי היוקרה – ראשי ממשלה, פוליטיקאים, כוכבי תוכניות טלוויזיה, אנשי עסקים ועשירי ישראל. "אם בעבר היא נחשבה למקום היוקרתי הבלעדי, היום קניון רמת אביב גובר עליה, בגלל הנוחות. בכיכר החנייה בלתי אפשרית".
קבוצת אירני, הקבוצה החזקה ביותר בתחום היוקרה בישראל שמחזיקה 9 חנויות בכיכר, וכן החנות "אניגמה" מציעות ללקוחות שירות ואלה פארקינג, אבל זה לא מספיק. צרכני היוקרה הישראלים לא רוצים להירטב בזמן הקניות בחורף ולהזיע בדרך לחנות וממנה בקיץ. בנוסף, הכיכר לא מספקת את ההשלמות שגם צרכני וצרכניות היוקרה אוהבים לפקוד במהלך סיבוב קניות, כפי שמסבירה אשורי – חנות של זארה (מותג קריטי), סופרמרקט, דראגסטור ראוי. בקניון יש אותם. לא במקרה גם בעולם השתלטו הקניונים על שוק היוקרה. "כיכר המדינה הופכת להיות החנות של תושבי תל-אביב שבאזור שלה", אומרת אשורי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ד"ר רינה דגני, מנכ"לית משותפת במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, מתגוררת בסמוך לכיכר וכמעט לא מגיעה אליה. "החנויות בירידה", היא אומרת. "שכר הדירה ירד בכ-20% בארבע השנים האחרונות. מרכז חנויות חייב רשתות וחנויות גדולות, גם בעולם חנויות היוקרה נעשו גדולות ומפוארות ממה שהיו פעם. בכיכר החנויות קטנות ברובן. אין מקבילה לחנות כמו לואי ויטון, יוקרה אולטימטיבית, שבקניון רמת אביב מעמידים מחוץ לה שומר באופן קבוע כדי להסדיר את תור הממתינים. לואי ויטון, אגב, התחילה בכיכר".
אני מתקשה להאמין ובודקת: אכן, מדי שישי מציבים שומר בכניסה לחנות שבקניון רמת אביב, אחת היקרות במדינה, כדי לווסת את תור הממתינים והממתינות. במהלך השבוע מקצים לפחות ארבע פעמים שומר, למשך 5-4 שעות של "עומס". החנות, המדורגת בין 20 החנויות המובילות של לואי ויטון בעולם, הולכת להתרחב ב-50 מ"ר נוספים.
9 צפייה בגלריה
''עצוב פה, לא מגיעים אנשים מחוץ לאזור, נגמרו הימים של 'להסתובב בכיכר המדינה'''
(צילום: אביגיל עוזי)
דגני: "העשירים הולכים בגדול לקניון רמת אביב, כולל לא מעטים מהאוכלוסייה העשירה המתגוררת סביב הכיכר. גם כאשר ייפתח החניון הציבורי בכיכר, הוא יהיה כרוך בתשלום, משהו שגם עשירים מחשבים. העובדה שאין חברת ניהול לחנויות בכיכר היא עוד בעיה. איש הישר בעיניו יעשה. עיריית תל-אביב 'גמרה' את הכיכר כשנכנעה וביטלה את מתחם המסחר הגדול שהיה מתוכנן במקור, שאליו יכלו להיכנס חנויות גדולות של מותגי היוקרה".
איתי שפרן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בגיאוקרטוגרפיה, מוסיף: "קניון רמת אביב זוכה, נכון להיום, בתואר מספר 1 בשוק היוקרה, בגלל קהל המבקרים, הנגישות והתמהיל, ומכיוון שמתוך חזון נכון הוא הולך להגדיל ולחזק את עצמו דווקא בתחום היוקרה".
לא כולם חושבים כמו אשורי ודגני. למשל משה רוזנבלום, מי שהיה מנהל הקניונים של קבוצת קניוני עופר והיום מייעץ למרכזים מסחריים ורשתות, שאומר: "בעוד חמש שנים כיכר המדינה תהיה 'השדרה החמישית' של ישראל". היעדר תוספת שטחים מסחריים לכיכר לא מפריעה לו: "אני מבין את הדיירים שלא רצו יותר מסחר. החנויות הקיימות ישופצו, ייפתחו בתי קפה קטנים שיהפכו את הסיבוב בכיכר לחוויה קסומה. יש כבר ניצנים, עם בית הקפה Open והבייקרי של רותי ברודו. כיכר המדינה תהיה הרחוב היוקרתי לאוהבי הדיסקרטיות, למי שרוצה לקנות בחנות ספציפית. רוב נשות הקריירה בצמרת, משופטות ועד נשות אוליגרכים, לא אוהבות לקנות בקניון. הרחוב יעבור שינוי ויענה לשוק היוקרה. כיום אין אלטרנטיבה לקניון רמת אביב. כשתהיה אלטרנטיבה, שוק היוקרה יתחלק בין רמת אביב לכיכר המדינה, וחלק יגלוש אפילו למתחם ביג בגלילות".
הדיסקרטיות אכן חשובה לחלק מצרכני היוקרה, אבל הדור החדש של הצרכנים מעוניין דווקא בהתחככות, שלא לדבר על צילום לאינסטגרם עם הארנק החדש שנרכש ב-5,000 שקל ליד חלון הראווה של לואי ויטון. גם שם יש תור לפעמים.
עובד זנגי, מנכ"ל משותף ובעלים של תיווך "ה' באייר" שבכיכר, 30 שנה במקצוע, מודה שבשנים האחרונות הכיכר הוזנחה, מה שהשפיע על התחזקות קניון רמת אביב, אבל הוא עדיין אופטימי: "פרויקט המגדלים יעשה נהדר לכיכר, שתקבל מראה אחר, עם חנייה תת-קרקעית לשירות הציבור, לצד חניון עם כ-900 מקומות לדיירי הבניינים. ברגע שהבנייה תתקדם תהיה נהירה לכיכר כמו בעבר, ואל תשכחי את שפע המגדלים שנבנו ונבנים באזור – מגדל בית ליסין, מגדל הגימנסיה ועוד, שמביאים לכיכר קהל עשיר שמעריך מותגים. הרוסים אמנם אינם (אוליגרכים ועשירים יוצאי רוסיה, שגרו באזור הכיכר ונהגו לרכוש בה – ש"ח) , אבל יש אוקראינים עשירים, יש משפחות ותיקות שמגדלות דור שני ושלישי של צרכני מותגי יוקרה. יש בישראל משפחות עשירות כקורח שלא יודעות מה לעשות עם כספן, והן קונות מכל הבא ליד. מי שעשיר ממשיך להיות עשיר".
9 צפייה בגלריה
עובד זנגי (משמאל), מנכ''ל משותף ובעלים של תיווך ''ה' באייר'', עם שותפו גיל ניסים. ''פרויקט המגדלים יעשה נהדר לכיכר''
(צילום: אביגיל עוזי)
זנגי אומר שבקורונה היו בכיכר 20 חנויות לא מושכרות, ומתעקש שהיום קשה למצוא חנות אחת ריקה לשכירות. "יש רק שתיים לא מושכרות", הוא אומר, למרות שאני סופרת תשע.
בכיכר, אגב, יש שישה משרדי תיווך, מספר שנראה לי כמו שיא ישראלי. כשאני שואלת למה כל כך הרבה, אומרים לי באחת החנויות שממוקמות קרוב למשרד תיווך: "חלק ממשרדי התיווך אינם אלא חלון ראווה של מי שמעוניין לשדר רושם שמדובר במקום פעיל. בפועל לא רואים שם לא מתווכים ולא לקוחות".
שוק היוקרה השתנה בשנים האחרונות בצורה דרמטית, המשפיעה על דרך הקנייה. בתקופת הקורונה הוא גדל בכ-30% – בגלל עצירת הטיסות לחו"ל. הגידול אומנם נעצר מאז, אבל השוק עדיין גדל. "הגדילה של שוק היוקרה הולכת יחד עם העלייה ברמת החיים", אומר בני פדני, בעלי רשת פדני וזכיין של שורה ארוכה של מותגי יוקרה בשוק התכשיטים והשעונים, מוותיקי ענף תכשיטי ושעוני היוקרה בישראל, שיש המגדירים אותו כ"מר יוקרה" הישראלי. פדני מפעיל חנויות גם בכיכר המדינה וגם בקניון רמת אביב, אבל את החנות היוקרתית והגדולה ביותר שלו פתח לאחרונה, בהשקעה של 5 מיליון דולר, במלון "קמפינסקי" בחלק הדרומי של הטיילת בתל־אביב. "לא במקרה גם בעידן ההייטק הנוכחי האדם העשיר בעולם הוא ברנאר ארנו, מנכ"ל תאגיד LVMH, המאגד תחת כנפיו את הכמות הגדולה ביותר של 75 מותגי יוקרה (בהם דיור, לואי ויטון, טיפאני, מארק ג'ייקובס, קנזו, גרליין, פנדי ועוד – ש"ח)", הוא מוסיף.
פדני מצביע על תרומה משמעותית נוספת לגידול השוק: כניסת הצעירים. "בגילאי 30-20 לא יקנו את התכשיטים והשעונים היקרים ביותר, אבל הם יעשו את הכניסה הראשונית לענף", הוא אומר. אביתר כהן, סמנכ"ל פדני, מוסיף: "אם להתייחס לשעוני יוקרה (שעלו השבוע לכותרות בעקבות דודי אמסלם – ש"ח), קרטייה זה מותג שעון היוקרה הראשון שיקנו הצעירים. לא את הדגם שעונד אמסלם, אלא דגם של 'טאנק קרטייה', שמחירו מתחיל ב-10,000 שקל. זו מתנה מקובלת לצעירים שמסיימים תואר ראשון. גם אני קיבלתי לפני שעבדתי כאן", הוא מנופף בזרועו. "לא צריך להיות עשיר כדי לרכוש את השעון הזה בעשרה תשלומים".
אשורי מסכימה שקהל היוקרה מתרחב גם לצעירים. "פעם רק אישה מבוססת שהדבר היה חשוב לה יכלה לקנות ארנק ממותגי העל כמו איב סן לורן ב-5,000 עד 20,000 שקל. היום נערה בת 15 שאוהבת מותגי יוקרה, גם אם היא לא המועמדת הטבעית בגלל היכולת בבית, מסוגלת לבקש מכל המשפחה לאסוף כסף כדי לקנות תיק יוקרתי, צעיף או חגורה במחירים התחלתיים של 4,000-3,000 שקל", היא אומרת. "בגיל 10 חייבים כבר את הסלולרי הכי יקר, כאילו הילד הוא מנכ"ל אל על, אז לא פלא שמהר מאוד חייבים גם נעליים של בלנסיאגה ותיק של לואי ויטון. הקהל הצעיר גם שורף מהר מאוד את הפריט היוקרתי – אחרי שהעלה צילום לאינסטגרם, ומיד צריך עוד אחד. גם קל מאוד לשכנע אותו לצרוך מותג. הם פחות מודעים לכך שבסופו של יום תיק זה חתיכת עור עם מתכת".
האם שוק היוקרה ישמור על עוצמתו גם בעוד חמש שנים, כשהדור הצעיר ילך יותר לכיוון הרעיונות של קיימות, רכישת מוצרי יד שנייה, מוצרים ממוחזרים? ומה יעשה משבר ההיי-טק לקטגוריה? אלה סימני שאלה בלתי פתורים, שישפיעו על כיכר המדינה ועל כל מרכזי ומותגי היוקרה.
בינתיים, סיבוב רגלי בכיכר ממחיש את המשבר הנוכחי ואת סימני השאלה. התמהיל מעורב. מצד אחד, מוצרים עם מחירים מטורפים: נעלי פראדה ב-5,500 שקל, מעילי טרנץ' של בוטגה ונטה ב-13,000-12,000 שקל, שורטס לגברים של פאלם אנג'לס ב-2,950-1,250 שקל לזוג. בחנות השעונים "כרונוטיים" אומרים לי שמוכרים שעונים ב-200,000-150,000 שקל ויותר, ויש קונים. בגוש עשר החנויות של קבוצת אירני לא ראיתי אפילו קונה אחד. לכאן מגיעים כמעט רק בתיאום מראש. למען ה"מיוחסים", קוני העל, יסגרו את החנות. הנראות, ואפילו הריחות שיוצאים מהדלתות הפתוחות של החנויות האלה, מפיקים תחושת יוקרה אולטימטיבית כראוי למותגי על. ומצד שני – "סתם" חנויות: ל'אוקסיטן, סילי'ז, סטימצקי ואפילו טאגור סנטר – חנות טמבורייה והכול לבית, ויש גם חייט, וניקוי יבש וסופרמרקט קטן ועוד.
סימון מחירים לא תמצאו, כמובן, בחלונות הראווה של מותגי העל. מי שמתעניין קודם כל במחירים לא בא לכאן לקנות שמלות ב-20,000-12,000 שקל, תיקים ב-10,000-3,000 שקל ויותר, או מעיל לתינוק ב-1,214 שקל בבונפוינט. ב"מעדניית דניאל" – החנות הוותיקה ביותר בכיכר – דווקא יש מחירים. בחלון הראווה יש תצוגה במחירים שקשה למצוא גם במעדניות יוקרתיות. וודקה גריי גוס 200 מ"ל ב-80 שקל ו-4.5 ליטר ב-2,300 שקל (בפנים אני למדה שיש גם יקרים יותר), ויסקי ב-8,500-7,500 שקל לבקבוק.
בשיחות עם מנהלי חנויות בכיכר הם נשמעים אופטימיים. זבנית ב"דה קוק סטור", חנות ותיקה שעברה מקום ושינוי בתמהיל: "הבנייה לא מפריעה לנו היום, היא במרכז הכיכר. אחרי שתסתיים יחזור הפרוספריטי. יעשו לנו פארק יפהפה באמצע, עם בתי קפה. אנשים יחזרו לכיכר. עכשיו אין תנועה, כמעט מת, מגיעים רק אנשים מהשכונה. עצוב פה, לא מגיעים אנשים מחוץ לאיזור, נגמרו הימים של 'להסתובב בכיכר המדינה'".
מזג האוויר ביום ביקורי מתאים להלך הרוח, ומסביר עוד בעיה של הכיכר: ביום גשום וקר קשה להסתובב. קניון סגור ומחומם הרבה יותר מפתה.
על חלון הראווה של חנות התכשיטים "מונטבלו" אני מוצאת שלט בולט שהחנות עומדת להיסגר ולעבור לבורסת היהלומים, והודעה על מבצע הוזלות של עד 70%. בשיחה טוען בעל החנות, יהודה (שמעדיף לא לומר את שם משפחתו), שהוא אומנם סוגר את החנות, אבל פותח שתיים במקומה – אחת בבורסת היהלומים והשנייה במקום אחר בכיכר עצמה, שמצא בשכירות זולה יותר.
אני משוחחת עם בעלי החנות הוותיקה ביותר ועם בעלי החנות הצעירה ביותר בכיכר. רמי דניאל (65) ממעדניית דניאל: "אבא פתח את החנות ב-1973. אנחנו החנות היחידה במדינה שעם לקוחותיה נמנו שבעה ראשי ממשלה – יצחק שמיר, אריק שרון, יצחק רבין ז"ל, וייבדלו לחיים אהוד ברק, ביבי נתניהו, יאיר לפיד ואהוד אולמרט, שהוא לקוח עד היום. לפני שאבא הלך לעולמו לפני שבע שנים, הוא איחל לי שאזכה לראות את הבניינים קמים. אחרי שהתקבל היתר הבנייה נסעתי לקבר שלו ואמרתי: אבא, החלום מתגשם".
דניאל מודה שהעסקים בכיכר סובלים מאז שהחלה הבנייה מירידה של 20%־30% במכירות. "אוליגרכים רבים, גם לקוחות שלי, עזבו לאירופה, קפריסין, יוון, כי נכנסו להם לכיסים לבדוק אם הם לא עוסקים בהלבנת הון. אני לא סובל במיוחד, כי העסק שלי פרטי ובבעלותי. חנויות רבות נסגרו לפני התחלת הבנייה, אנשים פחדו ולא ידעו מה יהיה בזמן הבנייה. אבל אני מאוד מאמין בכיכר. המצב ישתפר ויהיה נפלא, נהיה המקום הכי טוב בישראל. מי שיגורו פה יהיו אנשים מהמעמד הגבוה, שקונים את הדירות במחירים מטורפים. יהיה חניון תת-קרקעי ענק עם חניון ציבורי של מאות מקומות (720 – ש"ח). רבי הקומות, האגם המלאכותי היפה במרכז והבניינים הנוספים בסביבה יהפכו את המקום כאן כמו ניו-יורק", הוא מאמין.
בינתיים, כדי לשמור על הלקוחות הוא מקפיד על שירות: "אנשים מזמינים בטלפון, וכמה דקות אחרי שהם מסיימים הם מקבלים את המוצרים הביתה". גם על תמהיל מוצרים שלא ניתן להשיג בסופרמרקטים – משוקולדים מיוחדים ועד למשקאות חריפים.
9 צפייה בגלריה
לינרה ג'יאנלי, בעלת חנות תכשיטי היוקרה DoDo. ''משאיות הבטון לא מפריעות ללקוחות''
(צילום: אביגיל עוזי)
את חנות תכשיטי היוקרה האיטלקיים שלה DoDo, מקבוצת קרינג גרופ, פתחה אשת העסקים לינרה ג'יאנלי רק באפריל האחרון, וגם היא מאמינה בכיכר. מוצרי המותג הצעיר יחסית, שנולד רק ב-1993 והחדיר לעולם היוקרה את "שיטת פנדורה", יכולים להגיע בקלות למחירים של 16,000-15,000 שקל ואפילו 30,000 שקל לצמיד. ג'יאנלי, ילידת קזחסטאן, קפצה למים של מותגי היוקרה אחרי שעבדה במשך שנים בחברה בבעלות משפחתית המייצרת בסין הלבשה תחתונה זולה לרשתות. ל"דודו" היא התוודעה ב-2019 במהלך טיול בת מצווה עם בתה באיטליה, כשהילדה נעמדה מול חנות ראווה של המותג, הצביעה על צמיד ואמרה: כזה אני רוצה. היא נאבקה על הזיכיון וקיבלה אותו.
למה כיכר המדינה?
ג'יאנלי: "כי הכיכר מסמלת יוקרה. כשהייתי צריכה לאשר את המקום מול בעלי המותג באיטליה, יכולתי להצביע על גוצ'י, איב סאן לורן, בוטגה, שנמצאים כאן. יוקרה נמדדת לפי ייצוג המותגים בתחום האופנה, כולל הלבשה, הנעלה ואביזרים, תכשיטים ושעונים. לקניון רמת אביב – למעט לואי ויטון ורולקס – אין מספיק כאלו. אומנם גם בכיכר המדינה לא הכול יוקרה, וחנות ברמת אביב רווחית יותר, אבל יש עדיין אנשים שמעדיפים מותגי יוקרה מסוימים, והם יגיעו לכיכר המדינה, כי אין אותם ברמת אביב, כמו למשל חליפה של ברונלו קוצ'ינלי, שעולה 16,000-15,000 שקל".
את לא מתרגשת מהבנייה, מהיעדר החנייה?
"חנייה הייתה תמיד בעיה. משאיות הבטון שמסתובבות כאן לא מפריעות ללקוחות. תארי לעצמך מה יקרה כאן בעוד 5-4 שנים. יגיעו עוד מותגים. שמעתי על מותג יוקרתי נוסף שבדרך לכיכר, לורו פיאנה".
מדובר במותג יוקרה איטלקי שהחל כיצרן קשמיר יוקרתי והתרחב למוצרים נוספים. אז מי שמעוניינת במעיל שמחירו 28,000 שקל באיטליה, יכולה לחכות לחורף הבא.
בקניון רמת אביב, כאמור, לא יושבים בשקט. שם מודעים היטב לכך שבעוד חמש שנים עולם היוקרה יהיה שונה, ועובדים אפילו על פתרונות לנושא הדיסקרטיות, כמו פתיחת חנויות ללקוחות-על בשעות שבהן הקניון סגור, שירות ואלה פארקינג, או הובלת מוצרים לרכב. אבל המירוץ הגדול הוא להביא מותגים יוקרתיים נוספים, והעיקר – עם חנויות דגל גדולות. אחרי פתיחת חנות הקוסמטיקה של שאנל בקניון, רונן שמיר, מנכ"ל היבואנית הישראלית "אלפא קוסמטיקה", היה משוכנע שבעקבות הקוסמטיקה תגיע גם חנות הבגדים של המותג. זה לא קרה. הזכיין והקניון משקיעים מאמצים כדי לממש את החלום. וזה לא המותג היחיד.
בקבוצת אירני, שכל מותג יוקרתי חדש הרוצה להיכנס לארץ יפנה קודם כל אליה, משחקים בשני המגרשים, גם קניון רמת אביב וגם כיכר המדינה, שבה הקבוצה חולשת על 1,600 מתוך 8,500 המטרים הרבועים של חנויות, עם שבעה מותגים, בהם ולנטינו, ג'יבנשי, איב סן לורן, בוטגה ונטה (לשלושה מהמותגים יש זוג חנויות – אחת לנשים ואחת לגברים). בקבוצה מתכוונים להוסיף עוד חמישה מותגי יוקרה בכיכר המדינה, בסגנון הבוטיקים הקטנים המוגדרים כ"שופ אין שופ", ולא בחנויות דגל. מדובר ב'פטנט' ישראלי שאין למותגים באף מקום בעולם, ושנולד מחוסר מקום, שכן חנות מותג עצמאית דורשת שטחים של 300-200 מ"ר לפחות. "לא היה לנו מקום", מודה איתמר ריין, סמנכ"ל סחר בקבוצת אירני, שהתחילה ברכישת חנות אחת בכיכר, "אמור", בת 400 מ"ר, וחילקה אותה לעוד ועוד חנויות והוסיפה עוד שטחים של חנויות שהתפנו, "אבל בחברות המותגים בעולם מרוצים מהמכירות שלנו". במקביל מתכוונים בקבוצה להוסיף שש חנויות יוקרה בקניון רמת אביב, בשטח כולל של 1,500 מ"ר, בגדלים שהקבוצה לא יכולה להרשות לעצמה בכיכר המדינה. זה יהיה אגף חדש ליוקרה בתוך הקניון.
מלבד אירני, עוד קבוצת חנויות בכיכר היא זו הוותיקה של היזמית הלגה גוטסדינר קוק, עם שתי חנויות – אחת, הלגה עיצובים, גדולה ורבת מותגים, בהם מיו מיו, פראדה, בלמן מרלי ועוד, והשנייה של המותג זאדיג אנד וולטר. קבוצה נוספת, הפחות מוכרת, היא של סילביה קנור, עם חנות רב-מותגית בשם אניגמה ושתי חנויות מותגיות — דיור וגוצ'י.
מה דורשים מותגי היוקרה לפני שיסכימו לפתוח חנות במקום מסוים? "חשוב להם מאוד איך המותג מוצג לעולם – מנראות החנות ועד המוכרים. חשוב שהמציגים בסביבה יהיו תואמים למותג", אומר פדני ומוסיף: "אם קניון רמת אביב יצליח להביא יותר ויותר מותגים, הוא יהפוך לרחוב היוקרה המרכזי של תל אביב. כיכר המדינה קטנה מדי ונעשו בה בעבר שגיאות קשות בנושא המסחר. למשל, אין צל וקשה לשרוד את הסיבוב הארוך בחום. החנייה הטובה במגדלים החדשים תעזור, אבל אי-פתיחת שטחים מסחריים נוספים הייתה שגיאה גדולה. כיכר המדינה לא תהיה לעולם שאנז אליזה של תל-אביב".
