שני אירועים מאקרו-כלכליים קריטיים לעתידו של המשק התרחשו היום כמעט במקביל: יעקב נגל, יו''ר הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, הציג את המסקנות הסופיות של הוועדה, ונגיד בנק ישראל אמיר ירון הציג את המדיניות המוניטרית ואת המלצות המדיניות שלו לשנה הקרובה, בכובעו כיועץ הכלכלי לממשלה. לכאורה, שני אירועים לא קשורים, אך יש ביניהם קשר עמוק.
1. השורה התחתונה של המלצות ועדת נגל היא שתקציב הביטחון יזנק בכ-30 מיליארד שקל בשנה, מרמה של 68 מיליארד שקל לכ-98 מיליארד שקל, גידול של יותר מ-42%. ועדת נגל אומנם מוסיפה בין 9 ל-15 מיליארד שקל בשנה, אבל היא רק תוספת לתוכניות שאושרו כבר קודם. כפי שהיה צפוי, בצבא סבורים כי התוספת לא מספיקה. עם זאת, מדובר בסכומי עתק שלא ברור בכלל אם הם ריאליים במציאות הכלכלית הנוכחית.
3 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל ברצועת עזה. לא ראוי לאפשר למערכת הצבאית לפעול ללא אילוצים כלכליים
(צילום: דובר צה"ל)
בראש ובראשונה, לא ראוי שהמערכת הצבאית תנהג ללא מגבלת הוצאה ותהיה משוחררת לגמרי מאילוצים. ראינו מה קרה מאז 7 באוקטובר, כאשר ימי המילואים לא הוגבלו: ההוצאה זינקה, כשחלקה שלא לצורך. אחרי כמעט שנה וחצי שצה"ל קיבל כל מה שביקש, לא בטוח שצריך להמשיך במתכונת הזו ולתת לו עוד ועוד ללא הבחנה וללא בחינה עמוקה של הצרכים. גם מערכת הביטחון צריכה להתייעל, לא רק החינוך והרווחה.
2. אף שנגל, בהמלצת הנגיד, דיבר רבות על הצורך באיזון ומשמעת פיסקאליים והצורך לשמור על יחס חוב-תוצר יורד, הוא לא מציע צעדים קונקרטיים להשיג יעדים אלה. אפשר לטעון כי זו לא היתה משימתה של הוועדה, אבל חשוב להבין שללא צעדים כאלו, ישראל תידרדר למציאות תקציבית דומה לזו של אחרי מלחמת יום הכיפורים: "עשור אבוד" של הכלכלה הישראלית. גם הוא התאפיין בתוספת פרמננטית די דומה לביטחון מבחינת יחס חוב-תוצר, שהביאה עמה ירידה חדה בהוצאה הציבורית ובהשקעות במשק, שתקעה את הצמיחה של המגזר העסקי.
ועכשיו, בחזרה לדברי הנגיד: "מתחילת המלחמה הדגשתי, כי גם במידה שיש צורך בכך שיחס החוב לתוצר יעלה במהלך המלחמה, ישנה חשיבות מכרעת לקבוע תוואי מדיניות שיביא לכך שתוואי החוב יירד בהמשך... חשוב לאמץ צעדים חליפיים שימנעו גידול בגירעונות הצפויים. כך יוכל המשק להתכנס לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר מ-2026 ואילך... חשוב כי ככל שהממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון מ-2026 ואילך על בסיס המלצות ועדת נגל, זו תלווה בצעדים מקזזים שיבטיחו תוואי יורד של יחס החוב לתוצר באופן ניכר ומתמשך", הקריא ירון מהנייר. כבר בשלב השאלות הוא הבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים: כדי שתוואי יחס חוב-תוצר לא רק יתייצב אלא גם יירד (הוא צפוי להגיע לכ-70% תמ"ג בסוף 2026) – יהיה צורך בהתאמות נוספות בהמשך.
3 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. מזהיר מההשלכות הכלכליות של פטור מגיוס לתלמידי ישיבות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
חשוב לזכור שאין ביטחון ללא כלכלה, וההוצאות הביטחוניות הן הגדולות ביותר בתקציב המדינה. הממשלה תצטרך להחליט אם היא מקבלת את היקף התוספת החסרת תקדים לביטחון (כאמור לא רק המלצות נגל, אלא גם תר"ש), ואם כן – כיצד מאזנים אותה. מדובר בהעלאות מסים, כפי שעשתה השנה, או בקיצוצים בהוצאה הציבורית, שהיא כבר היום מהנמוכות ב-OECD, או גם וגם. כל שקל שהולך לצבא, לא יילך לשיקום הצפון והדרום ולבטח שלא לבריאות, חינוך ורווחה. אזרחי ישראל צפויים לשלם מחירים כבדים בגין הגזירות של 2025 ולא בטוח שהם נכונים לשאת עוד.
גם לא ברור אם הממשלה הנוכחית תוכל להעביר את ההתאמות הנדרשות בכנסת. לפי תחזית בנק ישראל המעודכנת, הגירעון התוצאתי כבר חורג מהיעד שקבעה הממשלה: 4.7% לעומת 4.4% שנקבע. והתקציב טרם אושר. יש כאן סיכון אמיתי ומשמעותי למשק: עשור אבוד לכלכלת ישראל.
3. נגל התעלם משתי נקודות קריטיות נוספות, שהנגיד הדגיש. הראשונה היא הירידה בסיכונים הגיאופוליטיים. הנגיד הבהיר באופן ברור כי הסיבה שבבנק ישראל החליטו לשפר את תחזיות הצמיחה היא, בין השאר, השיפור במצבה הגיאופוליטי של ישראל אחרי הפגיעה בחמאס, בחזיבאללה, נפילתו של משטר אסד והיחלשותה של איראן. הרי לא ייתכן שהסיכונים זזים רק לכיוון אחד.
3 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים מול הבקו"ם בתל השומר. לדברי הנגיד, להגדלת הנטל על מי שמשרת היום בלבד תהיה עלות של 10 מיליארד שקל בשנה
(צילום: שילה פריד)
אבל ישנה נקודה חשובה יותר שנעלמה לגמרי – גיוס תלמידי ישיבות. זה לא הגיוני שבמקביל להחלטה להטיל הלכה למעשה על כולם מסים נוספים בעתיד, פוטרים את החרדים באופן גורף משירות צבאי. הנגיד התיחס לעלויות הכלכליות של נקודה זו: "אמרנו בעבר כי להגדלה המסתמנת בהיקף השירות הצבאי, כאשר הוא נופל בעיקר על המשרתים הנוכחיים, תהיה עלות של כ-0.5% תוצר בשנה, שהם כ-10 מיליארד שקל בשנה. מעבר לכך, הרחבת מעגל המשרתים עשויה בהסתברות לא מבוטלת לתרום גם להשתלבותם בשוק העבודה, להעלאת שכרם ולצמצום הפערים הכלכליים".
הממשלה הנוכחית עושה בדיוק ההיפך, והנגיד הבהיר שאם היא לא תנהג באחריות, הוא לא יוכל לשנות את המדיניות המוניטרית והריבית לא תרד, למרות תחזית חטיבת המחקר לשתי הורדות. הרי אי הוודאות עדיין גדולה, וירון הדגיש עד כמה האינפלציה מושרשת בתוך הכלכלה הישראלית, לרבות בשירותים.
