הוועדה הציבורית שאמורה לבחון את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, "ועדת נגל", תגיש בעוד חודשיים, מיד אחרי חגי תשרי, דוח ביניים ראשוני לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרי האוצר והביטחון. כך דרש ראש הממשלה מחברי הוועדה, שהחלו בימים האחרונים לדון בצרכי בניין הכוח ותקציב הביטחון בעשור הקרוב.
ל-ynet נודע שהבקשה להציג דוח ביניים נובעת מהצורך לתכנן את תקציב המדינה לשנת 2025, שבו תקציב הביטחון צפוי להוות כ-12%-15% מכל התקציב. עם זאת מעריכים חברי הוועדה, כי נוכח חילוקי הדעות המשמעותיים הצפויים בדבר גובה תקציב הביטחון, יתכן שבדוח יצוין טווח של התקציב השנתי לכל אחת מעשר השנים עד 2035, שינוע בין 120 ל-150 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון המוגדל הכולל השנה יסתכם באופן חד פעמי בכ-117.5 מיליארד שקל, לעומת 83.2 מיליארד שקל בשנת 2023. מערכת הביטחון כבר דרשה תוספת של 220 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לארבע השנים הקרובות, דרישה שהוגדרה כ"מוגזמת לגמרי" במשרד האוצר.
מסמך סודיות
הוועדה קיימה עד כה רק שתי ישיבות, אחת מהן טכנית בעיקרה, לצורך היכרות של חברי הוועדה וסדר דיוניה. זאת, אחרי שהקמת הוועדה התעכבה חודשים, בעיקר בשל מחלוקות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון יואב גלנט. ב-5 באוגוסט השתתפו בישיבתה הראשונה הקצרה ראש הממשלה, שר הביטחון, סגן הרמטכ"ל, ראש המל"ל, שר האוצר, נגיד בנק ישראל, ראש אגף התקציבים באוצר והחשב הכללי.
ל-ynet נודע שכל חברי הוועדה נדרשו בימים האחרונים לחתום על מסמך סודיות ונאסר להדליף מדיוניה לתקשורת.
עם זאת אמר חבר בוועדה ל-ynet כי הקושי העיקרי בדיוני הוועדה ניכר כבר עכשיו במספר חבריה, 12, כאשר גם שמונה משקיפים משתתפים בדיוניה. חברי הוועדה יושבים סביב שולחן ארוך והמשקיפים בשורה שנייה מאחוריהם.
ביום ראשון השבוע בוטלה ישיבה מתוכננת של הוועדה, משום שתוכנן להופיע בפניה במשך ארבע שעות מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אייל זמיר, אולם בשל תקיפת המנע של חיל האוויר בלבנון הודיע זמיר כי לא יוכל להשתתף בישיבה והוחלט לבטלה.
מגבירים את הקצב
בשל קוצר הזמן שהוקצב לוועדה, ארבעה חודשים עד להגשת הדוח הסופי בחודש דצמבר, הוחלט לזרז את עבודתה ולשבוע הבא, השבוע הראשון בספטמבר, נקבעו שלוש ישיבות ארוכות של הוועדה ובאחת מהן יציג מנכ"ל משרד הביטחון את עמדות הצבא.
באחת הישיבות יציגו בכירי משרד האוצר עמדה שבה יודגש שמסגרת התקציב תוכל להיות נמוכה בהרבה בכל שנה מתביעות מערכת הביטחון. אחת התביעות העיקריות של מנכ"ל משרד האוצר, ראש אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר תהיה מה שהם מכנים "הגדלת השקיפות עד ל-100% בכל הנעשה בתוך תקציב הביטחון". יצוין שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין רק לפני שלושה חודשים שהממשלה לא מצליחה לפקח כיאות על התנהלות תקציב הביטחון.
גורם בכיר ציין, כי הפערים בין הצבא למשרד האוצר מוערכים בכ-20-30 מיליארד שקל בשנה "וסביר שניפגש באמצע, אך מי שיכריע יהיה בכל מקרה ראש הממשלה", כדברי גורם ממשלתי בכיר.
ועדת תקציב הביטחון הייתה אמורה לכלול תחילה רק שישה חברים – שני נציגי ראש הממשלה, שני נציגי שר הביטחון ושני נציגי שר האוצר. בראש הוועדה מונה לעמוד תא"ל (במיל'), פרופ' יעקב נגל. שאר חברי הוועדה שנקבעו תחילה הם האלוף (במיל') יעקב עמידרור, האלוף (במיל') אפי איתם, מפקד חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין, היועץ הכספי של הרמטכ"ל לשעבר תא"ל במילואים מהרן פרוזנפר, ורק כלכלן אחד, ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר, קובי הבר.
אולם, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, התריעה כי יש צורך לצרף לוועדה נשים, כאשר גם ארגונים חברתיים וכלכליים ציינו שלא יתכן שבוועדה כה חשובה לא יכהנו כלל נשים.
בעקבות זאת מונו לוועדה עוד שש חברות: מטעם ראש הממשלה, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ואל"מ במילואים, אורית אללי, לשעבר ראש הסגל בזרוע היבשה. מטעם שר האוצר, פרופ' עידית סולברג, סגנית הרקטור באוניברסיטת אריאל ולשעבר בכירה בבנק ישראל, וליאורה טושינסקי, לשעבר מנכ"לית המועצה האזורית שומרון, שהייתה בכירה ברשות מקרקעי ישראל. מטעם שר הביטחון מונו אל"מ במילואים טליה לנקרי, שהייתה בכירה במל"ל, ואל"מ במילואים אביטל דריילינגר, שהייתה בכירה במינהל לפיתוח אמצעי לחימה.
אחד מחברי הוועדה אמר כי "מספר כל כך גדול של חברים וחברות מסרבל מאוד את עבודת הוועדה ועלול להאריך את משך עבודתה ולהרבות את חילוקי הדעות שממילא כבר רבים בה".
