אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נטש לפני יומיים את הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני בעקבות התקפות שספג מצד שרים על כך שהוא מעכב את האישור של רכש מטוסי F-35 ו-F-15 מארה"ב, ועל רקע הדיון שיתקיים בימים הקרובים בבג"ץ בעניין הגדלות הרמטכ"ל, פרסם היום (א') סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות ובו הבהיר, בין השאר, כי "בכוונתי לסרב בכל תוקף להיות חותמת גומי לעשרות ומאות מילארדי שקלים שיושקעו לא נכון ולהמשיך לאתגר את המערכת ואת החשיבה כדי למקסם את הסיכוי שהפעם נזהה נכון ובזמן, נערך נכון ונשמור בעזרת השם על ביטחון ישראל".
בימים האחרונים הולך ומסלים העימות בין שר האוצר והשר במשרד הביטחון, סמוטריץ', למערכת הביטחון, וזאת כאמור בין השאר לקראת הדיון של בית הדין הגבוה לצדק ביום חמישי השבוע בעתירה בעניין תשלום התוספות הפנסיוניות הגדולות לאנשי צבא הקבע. כזכור, סמוטריץ', שהתנגד נחרצות לתוספות הרמטכ"ל בעת שהיה באופוזיציה, סיכם עם כניסתו לתפקיד שר האוצר כי יאפשר את התוספות לפנסיה, וזאת בעקבות סיכום שלו עם משרד הביטחון. כעת בצל העימות בין סמוטריץ' לגלנט מאיים סמוטריץ' לבטל באופן חד צדדי את הבונוסים הפנסיוניים שמשולמים לפורשי צה"ל, ומצפים שבג"ץ יפסול את התוואי הקיים.
סמוטריץ קיבל בשעתו סמכויות במשרד הביטחון ובמנהל האזרחי, תמורת חתימתו על ההסכם של הגדלות הרמטכ"ל, ובתמורה צה"ל הסכים לקיצור השירות הצבאי והגדלת השקיפות של מערכת השכר הצבאית והכפפתה לביקורת קפדנית מאשר בעבר של החשב הכללי במשרד האוצר.
שר האוצר אמנם שיבח בפוסט שהעלה היום ברשתות החברתיות את הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי וציין כי הוא אף מבקש "לחבק אותו", אולם יצא במילים חריפות נגד המגמה להמשיך את תשלומי הפנסיה הגבוהים לאנשי הקבע וזאת דווקא בימי המלחמה שנמשכת כבר קרוב לשמונה חודשים.
גורם בכיר מאוד במשרד האוצר אמר ל-ynet כי "מדובר בשערורייה שאין לה תקדים. ראש הממשלה הורה להקים וועדה ובמערכת הביטחון מצפצפים על ההוראה ומסרבים להקים את הוועדה, כאשר אנחנו בעיצומה של מלחמה ובצורך להגדיל בסכומים מסוימים את תקציב הביטחון, אך בוודאי לא בעשרות המיליארדים שדורשים במשרד הביטחון ובצה"ל לכל אחת מהשנים הקרובות".
הוויכוח סביב הקמת הוועדה לתקציב הביטחון
בנוסף, המחלוקת העיקרית בין בכירי משרד האוצר והשר סמוטריץ' לבין שר הביטחון גלנט, היא סביב הגידול הדרוש בתקציב הביטחון. הצבא דורש תוספות של 30-50 מיליארד שקל בשנה, בעוד שבאוצר אומרים כי יש לקבוע תוואי חדש מצומצם בהרבה, שיגדיל את תקציב מערכת הביטחון בפחות מ-100 מיליארד שקל בכל חמש השנים הקרובות גם יחד.
לפי שעה לא מקוימת כלל הכרעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ועדת מומחים חוץ-ממשלתית שתקבע את תוואי תקציב צה"ל לשנים הבאות ואת התוספות שיהיה צורך להעניק למערכת הביטחון מדי שנה עד 2028.
עוד כתב שר האוצר בציוץ שפרסם היום כי "המאבק מול הפיקוד הבכיר בצה"ל על תקציב הביטחון קשה לי מאוד. קל להילחם מול יריבים. קל להיאבק מול אנשים רעים. קשה מאוד לנהל מאבק מול אנשים טובים. תאמינו לי שבכל פעם שאני רואה את הרמטכ"ל אני רוצה לחבק אותו, ממש כך. אני יודע בדיוק מה מונח לו על הכתפיים, כמה הוא איש טוב וכמה הוא אוהב את המדינה ומסור לעשיה למען ביטחונה בכל חייו הבוגרים. אני יודע כמה הוא עובד קשה סביב השעון ולא ישן בלילות ואיזה משקל של החלטות על חיים ומוות הוא סוחב על הגב. וכן, הוא סוחב גם רגשות אשם קשות על מחדלי ה-7 לאוקטובר ועל התוצאות הקשות שלהם, ומנסה להמשיך ולתפקד למרות זאת ותוך שהוא משוכנע באופן עמוק שהוא פועל מאז כדי לתקן ואולי גם קצת לכפר. כמוהו גם ראש השב"כ ויתר ראשי מערכת הביטחון.
"אבל הבעיה היא שלא פעם הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, ומה לעשות שאני משוכנע שהוא טועה. אני משוכנע שהוא טועה בעצם העיסוק במינויים בכירים בתקופת מלחמה ועל ידי המטה הכללי שכשל ונעדר את הלגיטימציה לעיצוב פניו של פיקוד התיקון. אני משוכנע שהוא טועה בניהול התקציב ובבניין הכח. אני משוכנע שהוא טועה בקריאת מפת האיומים המתהווה והמענה הנדרש מולה, וכפועל יוצא מכך אני משוכנע שהוא טועה בקביעת סדרי העדיפויות לבניין הכח והתעצמות צה"ל לשנים הבאות. אני בעיקר משוכנע שהוא טועה בתהליך - בסגירות ובחוסר היכולת להפיק לקחים באופן אמיתי, להיות קשוב לביקורת ולדעות שונות, ליצור שיח אמיתי עם גורמים לצד הצבא, לאתגר את המחשבה ואת התפיסות הישנות ולהיערך למלחמה הבאה, לא לזו של האתמול".
סמוטריץ' הביע שוב את עמדתו כי יש להקים ועדה ציבורית עם צה"ל ומשרד האוצר. "אני ממש לא מבקש לכפות את עמדתי באמצעות היד על שלטאר התקציב שיש לי", כתב. "אני לא יכול להתחייב שאני צודק והוא טועה, ואני גם לא רוצה לקבוע במקום צה"ל. כל מה שאני מבקש זו שותפות, פתח להקשבה אמיתית ולדיון פתוח שלא כבול להנחות יסוד ולדעות קדומות. סיעור מוחות וויכוח בריא ומפרה. לשם כך אני דורש את הקמתה של ועדה ציבורית שיהיו בה מומחי ביטחון ומומחי כלכלה שישבו עם גורמי צה"ל, המל"ל, בנק ישראל ומשרד האוצר וידונו בהכל בראש פתוח. ולמרבה הצער צה"ל הודף בתוקף כל ניסיון כזה. היו לי לא מעט פגישות עם הרמטכ"ל וגורמים בכירים נוספים בבניין הכח לאורך השנה וחצי שאני בתפקיד. פגישות נעימות באווירה טובה, אבל עם אפקטיביות מוגבלת מאוד. הם תמיד באים 'להסביר' לי למה הם צודקים ואני טועה, למה הם היחידים שמבינים וחכמים ויודעים מה נכון ומה נדרש.
"הרמטכ"ל מבקש לבוא לשכנע אותך למה צריך כך וכך. אף פעם לא באים להקשיב בנפש חפצה, לדון ולשמוע באופן אמיתי דעה אחרת. והיהירות הזו ותחושת 'אני, ואפסי עוד', מסוכנים. זה בדיוק המצע שעליו צומחות קונספציות שקורסות ברעש גדול ובמחיר כואב.
"כך היה בכל החודשים שקדמו למלחמה. ניסיתי בכבוד ובנימוס לאתגר, לשאול שאלות ולחלוק, בתוך הקבינט ובפורומים אחרים, ונתקלתי בחומה בצורה. בהיעלבויות ובזעם קדוש על עצם ההעזה לחלוק. דה-לגיטימציה מוחלטת לחשיבה אחרת. אם יש לי אחריות ל-7 באוקטובר זה כי לא הפכתי שולחן אז, לא התעקשתי ועמדתי על שלי. לא עוד. הפקתי לקחים, וזה אחד המרכזיים שבהם".
