שירות התעסוקה מעדכן היום (רביעי) כי ממשיכה הירידה במספר דורשי העבודה בינואר, ובמיוחד במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק. במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה ב-23.5 אלף, שהם 7.9% בהשוואה למספרם בחודש דצמבר. בסוף ינואר עמד מספר דורשי העבודה על 274.3 אלף כשהוא אינו מנוכה עונתיות (ועל 264.1 אלף כשהוא מנוכה עונתיות), זאת לעומת 297.8 אלף בחודש דצמבר.
הירידה במספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה מקורה בירידה משמעותית של 10.5% שנרשמה במספר תובעי האבטלה, מ-236.6 אלף בדצמבר ל-211.3 אלף בינואר.
עם זאת, מציינים כי במספר תובעי הבטחת ההכנסה דווקא נרשמה עלייה של 4.2%, מ- 54 אלף בדצמבר ל- 56.4 אלף בינואר. על בסיס הנתונים הקיימים, בשירות מעריכים כי ככל ותימשך מגמת עלייה במספר תובעי הבטחת ההכנסה הרי שזו עשויה להיות זמנית ותחומה בתקופת המלחמה ונסיבותיה.
בחינה השוואתית של מספר דורשי העבודה בהתפלגות לפי משלחי יד בחודש ינואר למול מספרם בחודש נובמבר, משרטטת את ההתאוששות של שוק העבודה הישראלי והסתגלותו לשגרת חירום. מהנתונים עולה כי ב- 19 מבין 57 משלחי היד נרשמו ירידות בהיקף של כ- 20% במספר דורשי העבודה, כאשר רק בשלושה משלחי יד (עובדים בלתי מקצועיים, רופאים ונהגי משאיות כבדות ואוטובוסים נרשמו עליות של 6.8%, 5.2% ו- 2.6%, בהתאמה).
עוד מציינים בשירות התעסוקה כי לאחר תקופה ממושכת מאוד שבה נרשמו עליו די עקביות במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק (טכנאי והנדסאי ICT ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים), בחודשיים האחרונים ירד מספר דורשי העבודה מענפים אלו (5.4% בקרב מפתחי התכנה ומנתחיי היישומים ו- 3.9% בקרב טכנאי והנדסאי ICT). הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בקרב מלצרים ומוזגי משקאות (46.2%), גננים ומגדלי גידולים (42.7%) ומנהלי בתי מלון ומסעדות (36.9%)
מבחינת התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה, מציינים בשירות כי בשלוש הקבוצות (יהודים שאינם חרדים, חרדים וערבים) נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. כתוצאה, בעוד שיעור דורשי העבודה מהקבוצות היהודיות ירד (1.1% בשיעור היהודים שאינם חרדים ו-0.1% בשיעור החרדים), הרי ששיעור הערבים מסך דורשי העבודה עלה ב- 1.4%. בסוף ינואר, התפלגותם הקבוצתית של דרושי העבודה הורכבה מ- 63.6% יהודים שאינם חרדים (174.5 אלף), 29.7% ערבים (81.5 אלף) ו- 6.5% חרדים (17.7 אלף).
גם החודש, כמו בכל השנה שחלפה, את ראש רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגדול ביותר הובילו רהט ואום אל פחם עם שיעור דורשי עבודה של 10.3% ו- 10.1%, בהתאמה. כל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן ערים מהפריפריה, כאשר 4 מתוך 5 הראשונות הן ערים ערביות או מעורבות.
מנגד, בבני ברק ואלעד החרדיות וביישובי השרון החזקים (כרעננה ורמת השרון) נרשמו שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר. בהשוואה לחודש הקודם, בכל הערים נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, כאשר בממוצע הייתה זו ירידה של 8.5%, כאשר הירידות המתונות ביותר נרשמו בעיקר ביישובים הפריפריאליים שאינם חרדים – יהודים וערבים כאחד. לעומתן, גם החודש מספר דורשי העבודה באילת עלה, בניגוד למגמה, והחודש הייתה זו עלייה של 2.5%.
הירידה במספר דורשי העבודה נחוותה בשלוש קבוצות הגיל, אך בעצימות משתנה. כתוצאה, השתנה התמהיל הגילאי של דורשי העבודה – בעוד שיעור קבוצת צעירים (עד 34) רשם ירידה של 2.4 נקודות האחוז, הרי ששיעור קבוצת הביניים (35-54) וקבוצת המבוגרים (מעל 55), רשמו עליות 1 ו- של 1.4 נקודות האחוז, בהתאמה.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נתוני שירות התעסוקה בחודשיים האחרונים מלמדים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי ועל יכולתו להסתגל ל'שגרות-חירום' ולצאת מהר ממשברים תעסוקתיים, נוכחנו לכך בקורונה ואנחנו עדים לכך גם כעת בחרבות ברזל. עם זאת, יש לשים לב למצוקתה הגוברת של העיר אילת, שהייתה לעיר היחידה בה מספר דורשי העבודה עלה החודש, שעה שמספרם בכל אחת מהערים ירד בשיעור ממוצע של 8.5% פר עיר. שירות התעסוקה פועל ככל שביכולתו כדי לסייע לכלל דורשי העבודה ובכלל זאת לאלו שבאילת, אך נדמה כי מתבקשת התערבות מדינתית משמעותית יותר. מכל מקום, אני שב ופונה לכ- 274 אלף דורשי העבודה להיעזר בעובדות ועובדי שירות התעסוקה, אשר יסייעו לכם לשוב למעגל העבודה ולחזק את המיומנויות והכישורים שלכם לקראת חזרה למעגל העבודה".
