"היו לי 16 שנים מאוד אינטנסיביות בתנובה, חברה מורכבת רוויית משברים ואתגרים, שמצריכה ממך לתת את הנשמה 24/7", אומר אייל מליס, בן 61, שהפתיע את בכירי ענף המזון כשהודיע בינואר על פרישתו מתנובה לאחר שבע שנים כמנכ"ל החברה. "החלטתי עם עצמי שבאזור גיל 60 אני מעביר את השרביט. בעיניי אני בשיא הקריירה, יש לי עוד 20 שנים טובות לתת, והיעד הבא שלי הוא להיות יו"ר של ארגון גדול, שעוסק בעולם רחב יותר מעולם המזון. אני בוחן כעת הצעות. אני מביא איתי המון ניסיון ניהולי ובטח ניסיון במהפך שעברה תנובה תחתיי, מחברה שהייתה במשבר לחברה יציבה".
דרך ארוכה עשה מליס מאז היה תלמיד ישיבה בבני-ברק ועד מינויו למנכ"ל תנובה. רק עכשיו הוא ניאות לראשונה להעניק ריאיון אישי, ובו הוא חושף את שורשיו, למה החליט לפרוש ומה היעד הבא.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא קל להיות מנכ"ל תנובה. מדובר בחברת המזון הגדולה בישראל עם מחזור מכירות של כ-7 מיליארד שקל בשנה וכ-6,300 עובדים. מוצר המזון הנמכר ביותר בישראל – חלב מפוקח 3% בקרטון 1 ליטר – הוא מתוצרת תנובה. 400 מיליון קרטונים של חלב צורך הציבור הישראלי — 85% מתוכם הם של תנובה. מדובר בחברה הכי אהובה-שנואה על הצרכן הישראלי, שתופסת עצמה כחברה לאומית אף שהבעלות עליה היא כבר מזמן סינית. עבור הצרכן הישראלי היא לא רק ספקית הקוטג' והחלב, אלא גם נושאת מטען נוסטלגי – שמתחיל מהילדות עם "האוטו שלנו גדול וירוק" ועד "הבית הישראלי".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולי כאן טמונה התשובה לשאלה איך למרות מחאת הקוטג' ב-2011, שהתעוררה בעקבות זעם הציבור על עליות המחיר התכופות שביצעו בעליה לשעבר של תנובה, קרן אייפקס בראשות זהבית כהן, והקריאות לחרם שליוו את המחאה – תנובה מובילה כיום, כאילו לא היה כלום, בפער גדול על המתחרים בנתחי השוק שלה בחלב, בקוטג', בגבינה הצהובה עמק, בתחליפי החלב אלטרנטיב, בירקות הקפואים עם המותג סנפרוסט ואפילו בבורקס ובפיצות הקפואים עם המותג מעדנות. "אנחנו מנצחים בטעם. תנובה היא חברה לאומית שהגדירה את הצלחת הישראלית", אומר מליס.
כמעט 50% ממוצריה של תנובה הם תחת פיקוח מחירים – הממשלה קובעת את מחירם ולא המחלבה – מה שגורר מאבקים קבועים נגד הממשלה בטענה שאינה מעדכנת את המחירים המפוקחים במלוא העלייה המתחייבת מהתייקרות הייצור. את המלחמות האלה הוביל מליס כמנכ"ל תחת היו"ר הפעיל והדומיננטי חיים גבריאלי, נציגם של בעלי השליטה הסינים. זאת נוסף לניהול השוטף של חברה עם 15 אתרי ייצור בישראל, שנמצאת תמיד תחת זכוכית המגדלת של הציבור ושבעלי מניותיה – חברת ברייט פוד הסינית ושותפי המיעוט, הקיבוצים, שהם ממייסדי תנובה – לא חיים בהרמוניה, ואם צריך גם נפגשים בבית המשפט. מליס: "לא היה לי כמעט יום אחד ללא 'משבר' – אם זה רגולציה, תקלות שוטפות בייצור, בעיות כוח אדם. כל רגע נתון קורה משהו".
לפני שנה קיבל מליס מאיגוד השיווק הישראלי – שהוא היה יו"ר שלו בעבר – פרס מסוג חדש, ל"חוסן ניהולי". כמי שכל בוקר עושה מדיטציה וגם רץ מרתון, הוא, לפי נימוקי שופטי הפרס, הצליח לנווט את תנובה בהצלחה במים סוערים. הוא ביצע תוכנית התייעלות שחסכה לחברה חצי מיליארד שקל, צימצם את מצבת כוח האדם ב-250 עובדים, וגם עשה מהפכה בתחום תחליפי החלב עם מוצרי אלטרנטיב, שהם הקטגוריה הכי צומחת בתנובה. הוא הביא חדשנות בדמות כניסה לעולמות הפוד-טק: תנובה זכתה, בשותפות עם טמפו וקרנות זרות, במכרז המדען הראשי על ניהול חממת הפוד-טק בקריית-שמונה, ובשבוע הבא יושקו תחת המותג תנובה – באמצעות מרכז המחקר והפיתוח של תחליפי חלבון שהוקם במחלבה שלה ברחובות – תחליפי רצועות עוף מחלבון סויה. לטענת מליס, הם יהיו "באיכות שאין כדוגמתה בישראל". ואם כל זה לא מספיק, מליס גם נחשב מנהל מענטש שאהוב על העובדים.
מקורבים לתנובה אומרים על מליס שהוא אולי לא מנכ"ל מוחצן או בולט בציבור ולא תקראו עליו במדורי הרכילות, אבל הוא "קצין וג'נטלמן". אילולא פרשת ראש העכבר המת שנמצא בשקית סנפרוסט לפני כשנה, אפשר היה לומר שהוא אישית עבר את הקדנציה שלו בשקט יחסי, ללא משברים דרמטיים. בשבועיים האחרונים הוא פוקד את כל אתרי תנובה כדי להיפרד מהעובדים. בשבוע שעבר, במרלוג דרום, פרסו לו העובדים שטיח אדום, עמדו לאורכו, מחאו כפיים והפריחו בלונים.
הפרישה של מליס מתרחשת על רקע הסערה בשוק החלב — המחסור במדפים בחלב מפוקח וההכרזה של שר האוצר על פתיחת שוק החלב לייבוא מחו"ל. במסיבת עיתונאים מיוחדת שערך הודיע סמוטריץ' על הוצאת צו זמני שמבטל את המכס בשיעור של 40% על חלב מיובא במטרה לענות על המחסור בשוק. רמי לוי כבר אמר שהוא ערוך לייבא חלב מפולין, שלטענתו יהיה זול יותר ממחירי החלב המפוקח בארץ. גם צביקה ויליגר מחברת היבוא ויליפוד הצהיר שהוא מעוניין לעשות זאת. "החלב הוא המוצר הנמכר ביותר בישראל, מוצר צריכה בסיסי והוא חסר על המדפים וזו מציאות שאני לא מוכן לקבל, במיוחד לא בקיץ, כשהילדים בחופש ולקראת חגי תשרי", אמר סמוטריץ'. "בשלושת החודשים הקרובים נבדוק לעומק את המצב ונחליט לגבי ההמשך".
"המדינה גרמה לכך שלא יהיה כדאי לייצר מוצרי חלב מפוקחים. מחלבות רמת הגולן, שייצרו כמעט רק חלב מפוקח, קרסו, ושחקנים נוספים בוחרים לייצר חלב מועשר ולא מפוקח. תנובה נשארה כמעט היחידה, וכל לחץ הביקוש עלינו"
במועצת החלב כבר הודיעו כי הם שוקלים לפנות לבג"ץ נגד המדינה על הפרת ההסכם שחתמה רק לאחרונה עם הרפתנים, ובמסגרתו הוגדר מה הם מוצרי חלב שניתן לייבא ולהפחית עליהם מכס - כאשר החלב לא ביניהם. הנימוק המרכזי של מועצת החלב וגם של משרד החקלאות הוא שהחוסר בקרטוני חלב בפיקוח לא נובע ממחסור בחלב גולמי, נהפוך הוא - יש עודפי חלב לרפתנים. לטענתם, המחסור נובע מצמצום ייצור על ידי המחלבות, כמו טרה ומחלבות רמת הגולן — ולכן אין צורך לייבא חלב אלא לדאוג לתמרץ את המחלבות לייצר יותר חלב מפוקח.
"הכתובת הייתה על הקיר", אומר מליס. "המדינה גרמה לכך שלא יהיה כדאי לייצר מוצרי חלב מפוקחים. מחלבות רמת הגולן, שייצרו כמעט רק חלב מפוקח, קרסו, ושחקנים נוספים בענף בוחרים, מטעמי כדאיות כלכלית, לייצר חלב מועשר ולא חלב מפוקח. בסוף תנובה היא כמעט היחידה שמייצרת כעת מוצרים מפוקחים, וכל לחץ הביקושים עלינו, למרות שאנחנו במקסימום כושר הייצור. קווי הייצור חייבים תחזוקה שוטפת שאורכת שלושה ימים. כמעט בכל שבוע אחד מתוך שבעה קווי הייצור של מילוי הקרטונים בחלב נמצא בטיפול. מספיק שתהיה הפסקת חשמל אפילו לשלוש דקות – לוקח כמה שעות להתניע מחדש את המחלבה. הביקוש לחלב גדל בקצב של 1% לשנה, אבל הביקוש לחלב של תנובה גדל בהיקפים יותר גדולים יותר, בגלל הצמצום בייצור של שאר המחלבות. תנובה עשתה הפרדה בין המאבקים מול האוצר לקבל את מה שמגיע לנו במחיר המפוקח, לבין האחריות שלנו לדאוג לאספקת חלב. קיבלתי גיבוי מהדירקטוריון, שקיבל החלטה לא כלכלית להמעיט בייצור חלב מועשר, כדי לוודא שהמוצר הבסיסי נמצא לכל דורש. לפעמים אתה לא ממקסם רווח כי אתה מאמין שצריך לדאוג גם לעובדים, גם לצרכנים, גם לחקלאים. זאת למרות שתנובה מעבדת 900 מיליון ליטר חלב גולמי בשנה, ובשנה וחצי האחרונות מחירו עלה בחצי שקל והיא נאלצה לספוג תוספת עלות של 450 מיליון שקל".
5 צפייה בגלריה
''הציבור לוקח את זה כמובן מאליו שתנובה מספקת מדי יום במלחמה ובשלום תוצרת''
(צילום: טל שחר)
מתי, אם בכלל, יסתיים המחסור?
"נראה הקלה במחסור לקראת סוף השנה. לצד קו חדש למילוי קרטונים שנוסיף, וייכנס רק בשנה הבאה, אנחנו מכניסים עכשיו ציוד נוסף שיפתח את צווארי הבקבוק בתהליך עיבוד החלב וישפיע כבר בעוד מספר חודשים. אנחנו גם פותחים בחודש הקרוב מפעל חמאה חדש במחלבת תל יוסף, בהשקעה של 40 מיליון שקל. אני מקווה שבחורף הבא תהיה כבר יותר חמאה על המדפים, בהנחה שיהיה מספיק שומן לייצר כמויות גדולות יותר. מדברים עכשיו על יבוא חלב ניגר כפתרון לחוסר? המדינה פתחה את החמאה ליבוא והוציאה אותה מפיקוח מחירים, והתוצאה הייתה זינוק במחירים. ולמרות המגוון הגדול על המדף, הציבור עדיין מעדיף את הטעם של חמאת תנובה, שגם נמכרת במחיר הנמוך ביותר – כשמונה שקלים, לעומת 14-10 שקלים למיובאות".
למה באמת החלב בישראל יקר כל כך, והאם הרפורמות שמציעה הממשלה יעזרו?
"יש לי חדשות – גם אם המדינה תפעיל את מרבית הרפורמות שעל שולחנה, מחירי החלב בישראל יישארו יותר יקרים מאירופה. קודם כל כי אין לנו את יתרון הגודל. מחלבה באירופה מייצרת לעשרות או מאות מיליוני צרכנים שנמצאים בטווח של אלפי ק"מ בלבד מהמפעל. אנחנו כלכלת 'אי' שמייצרת לתשעה מיליון צרכנים. יש לזה מחיר. בנוסף, המע"מ בישראל הוא 17%, לעומת ממוצע של 8% באירופה. מחיר החלב הגולמי בישראל גבוה ב-25%-30% מבאירופה, כי שם הוא מסובסד ישירות לרפתן, ובישראל לא. אצלנו רוב חומרי הגלם (מזון לפרות) מיובא, שזה יקר יותר. גם הכשרות מוסיפה עלויות: בגלל שאיננו יכולים לעבוד בשבת אנחנו עובדים 280 יום בשנה, לעומת מחלבה אירופאית שעובדת 365 יום בשנה, ורק העובדה הזאת מייקרת להערכתי בעוד כ-10%. לפני פתיחת השוק ליבוא חלב צריך קודם לטפל בכשל השוק ולשמור על הרפתנים. תנובה יודעת להתמודד עם כל מצב".
מליס, נשוי פלוס 3, גר ברמת-השרון, אבל נולד בבני-ברק למשפחה ציונית דתית. היום הוא חילוני, ויש לו עוד שלושה אחים ואחיות, חלקם דתיים. אימו מתגוררת באלקנה. הוא למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, משם עבר לישיבת הסדר בקריית-שמונה שמשלבת לימודי תורה עם שירות בצה"ל. אחרי שלושה חודשים החליט להתגייס במתכונת רגילה. "הגעתי לבקו"ם עם ציציות בחוץ, זקן וכיפה", הוא מספר. "התגייסתי לשריון, סיימתי קורס קצינים והייתי יותר מארבע שנים בבית הספר לשריון בשיזפון. מאות רבות של קצינים עברו תחתיי. זה מילא אותי. סיימתי את השירות כסגן אלוף בגדוד המיתולוגי של אביגדור קהלני עוז 77. השתתפתי במלחמת לבנון הראשונה, שבה הגדוד שלי עבר לא מעט. בגיל 50 סיימתי שירות מילואים בדרגת אלוף משנה.
"במהלך השירות הציציות נכנסו לאט-לאט פנימה, אחרי שנתיים גם הזקן ירד, ובסוף הכיפה. זה היה תהליך ממושך שארך שש שנים. הדת נתנה לי המון, אבל סגרה בפניי עולמות אחרים, שפתאום נחשפו. סוף התהליך היה כשהלכתי ברחוב בבני-ברק פעם ראשונה ללא כיפה ובמקרה פגשתי את אבא שלי צועד ברחוב מולי. ההורים קיבלו אותי, אבל לאבא היה קצת יותר קשה. אבא היה פיזיותרפיסט, 30 שנה הוא טיפל ברב שך. בהלוויה של הרב אבא עמד ליד הארון, והיה היחיד עם כיפה סרוגה. אשתי היא מבית חילוני לגמרי, ואת הילדים חינכתי על ערכי אהבת האדם. הקרע מול החרדים וההתלהמות בחברה הישראלית מטריד אותי מאוד".
מתי ואיך התחילה הקריירה העסקית?
"בגיל 29, בגלל לחץ פיזי מתון של אשתי, הבנתי שנכון גם לזוגיות וגם לי לנסות פרק אזרחי. הייתי כבר בוגר לימודי כלכלה בבר-אילן. הגעתי לחברת חוגלה כמנהל מכירות – מכרתי נייר טואלט, מגבונים, חיתולים ועד מוצרי היגיינה נשית. זה היה ב-1991, בתקופתו של עמוס שפירא כמנכ"ל חוגלה, שמינה אותי למנהל חטיבת הנייר. ב-16 השנים שלי בחוגלה למדתי מכירות, שיווק, ניהול מפעלים, לוגיסטיקה – זה היה בית ספר נפלא, ואם יש לי טיפ למנהלים זה לעבור בין דיסציפלינות שונות, זה משביח את כישורי הניהול.
"לתנובה הגעתי ב-2007 אחרי המכירה שלה לאייפקס. ליעד כהן התמנה למנכ"ל, והביא אותי במקומו כמנהל תשלובת החלב, תפקיד שמילאתי במשך 9 שנים. כשאני מסתכל אחורנית, המעברים מלהיות דתי לחילוני, מצבא קבע לאזרחות, ומחוגלה, שהיא לא חברת מזון, לתנובה – נותנים לך סט כלים מעולה וחוסן ניהולי".
"עוד לא ראיתי אף פרה עולה על טיסה לשנחאי. תנובה היא הכי ישראלית שיש, הבית הישראלי הוא בלב, והשליטה הסינית לא מורידה מכך. המוצרים שלנו הם תוצר של רגבי האדמה המקומית"
אתה מציין את תנובה כחברה לאומית, אבל היא בבעלות חברה סינית. איך התמודדת עם הזהות החצויה הזאת? המכירה לסינים גם תודלקה בחלום שהבעלים החדשים יפתחו בפניכם שוק של מיליארד סינים. למה לא קרה כלום? לא הצלחתם לפרוץ לאף שוק זר.
"עוד לא ראיתי אף פרה עולה על טיסה לשנחאי. תנובה היא הכי ישראלית שיש, הבית הישראלי הוא בלב, ומבנה הבעלות לא מוריד מכך. המוצרים שלנו הם תוצר של רגבי האדמה המקומית: הרפת, היבול לסנפרוסט, הביצים. אנחנו קשורים בעבותות לחקלאות, לישראליות. גם כשתנובה נרכשה על ידי ברייט פוד, היו"ר נשאר ישראלי, ההנהלה ישראלית, ואנחנו מקבלים את כל הגב מהבעלים לבצע השקעות בארץ. הצרכן אוהב אותנו יותר ויותר, ולראיה – המוצרים שלנו הם הנצרכים ביותר בכל גיל. נכון, לא הצלחנו לחדור לסין. לצערי יש לא מעט מחסומים, כמו מחיר החלב הגולמי, ומחיר מוצרי חלב וגבינות מישראל לא מספיק תחרותי לייצוא לסין. בחנו כאלטרנטיבה הקמת מפעלי תנובה על אדמת סין, אבל מדובר בהשקעה של מיליארדים, והיינו צריכים לצלוח שבע שבע שנים לא פשוטות של אי-ודאות כי לא קיבלנו כאן במחיר המפוקח את מלוא התייקרות העלויות. וכשאתה בחוסר ודאות בשוק הבית שלך, אתה לא יוצא להרפתקאות בחו"ל ולא מתמנף, אלא מחזק את הבסיס. בהובלת היו"ר גבריאלי התרכזנו בהקטנת החוב של תנובה מ-1.5 מיליארד שקל לכמעט אפס. במבט לאחור עכשיו, בתקופה של ריבית מזנקת, המדיניות של צמצום החוב הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר. עשינו ניסיון לשווק קוטג' לאמריקאים תחת המותג 'מונה', שהחל ב-2015 ודווקא הראה ניצני הצלחה, אבל הבנו שנדרש הרבה כסף כדי לבסס את ההצלחה הזאת, וב-2018, כשהתחלנו להיגרר לבתי המשפט בארץ מול המדינה סביב עדכון המחיר המפוקח, החלטנו לסגור את הפרויקט. יש לי תחושת החמצה קלה מכך.
"כיום יש לתנובה אופק לפרוץ לשווקים. אנחנו יודעים להביא היום לא מעט ידע, אבל חייבים שותפים מקומיים באותם שווקים. גם הקורונה גרמה לקיפאון בכל תחום ההשקעות בחו"ל – שלוש שנים שכולם נזהרו. היום, עם התשתיות והידע והחוסן הפיננסי שלנו, מתחילים מחדש מגעים למציאת פרטנרים. יש לנו המון מה לתת בעולמות תחליפי החלב, בעולמות המוצרים המועשרים בחלבון. עולים אלינו לרגל מארצות מתפתחות כדי ללמוד על מה שעשינו".
שר הכלכלה ניר ברקת קורא לפרק את המונופולים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקים ועדה לטיפול בריכוזיות ובמונופולים. אתם נערכים לאופציה של פירוק?
"לאמירות על פירוק מונופולים ובעיית הריכוזיות יש ניחוח אופנתי. אני מלא אמון שכולנו רוצים להוריד את יוקר המחיה, אבל צריך לבוא עם עבודת מטה מסודרת שבוחנת מה היתרונות לגודל ומה החסרונות, כדי שלא לשפוך את התינוק עם המים. יש הרבה יתרונות לגודל. בחו"ל אנחנו רואים תהליך של קונסולידציה (מיזוגים) בין חברות, כי נדרשות השקעות גדולות ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, במיוחד בתעשיית החלב, שעוסקת במזון טרי. ההשקעה הכוללת בהקמת המחלבה שלנו באלון תבור הייתה כ-2 מיליארד שקל. יש בישראל 99 מחלבות, רובן מתרכזות בייצור מוצרי פרימיום – גבינות קשות. למה? כי מדובר בתוצרת עם תוקף של חודשיים ולא בתוצרת טרייה כמו יוגורט, קוטג', חלב, שמצריכה השקעות עתק ומערכות לוגיסטיות גדולות ויקרות כדי לעמוד באספקה יומית לכל פינה בארץ. הציבור לוקח את זה כמובן מאליו שתנובה מספקת מדי יום במלחמה ובשלום תוצרת לכל מכולת באשר היא. זאת בנוסף להשקעות נדרשות בתחום בטיחות המזון. כדי שכל ההשקעות האלה יהיו מוצדקות צריך גודל מסוים. בואי ניקח את החברה הבת שלנו מעדנות, יצרנית מאפים קפואים. תנובה השקיעה 35 מיליון שקל בקו פיצות מהמתקדמים בעולם, שעובד לא בנאפולי אלה ביבנה בישראל. אם מעדנות הייתה חברה שעומדת בזכות עצמה, בלי הגב של תנובה, אני בספק רב אם הייתה מתבצעת השקעה כזאת. או השותפות שלנו עם קיבוץ טירת צבי, יצרנית הנקניקים, שותפות שהזניקה אותה למקום השני בקטגוריה. גוף גדול מאפשר גב פיננסי להמשך פיתוח חברות. תסתכלי על תחליפי החלב אלטרנטיב. השקענו כמעט 200 מיליון שקל בתחום שהיה בתולי. ללא הגב של תנובה, הישראלי לא היה נהנה מתחליפי חלב טריים במגוון שקשה למצוא גם במדינות מתקדמות בחו"ל, שם רוב הצריכה היא של תחליפי חלב עמיד, ולא טרי. גודל מביא עימו דברים מאוד חיוביים".
ניר ברקת דרש באמצעות המפקח על המחירים מתנובה ועוד 14 חברות לספק נתונים כספיים.
"זאת בדיחה. כחברה ש-50% ממוצריה מפוקחים, כל המספרים שלנו על השולחן. המדינה יודעת באמצעות הנתונים שאנחנו מעבירים לה כחברה מפוקחת, לנתח בדיוק את העלות, את הרווחים ואת התפוקות של כל מוצר ומוצר. מבחינת תנובה אין לנו מה להסתיר".
אחת הטענות המרכזיות של הממשלה היא שחוסר התחרות גורם ליוקר המחיה. קוקה-קולה ישראל, עם הגב הפיננסי האדיר שלה, החליטה בזמנו להתחרות בכם, רכשה את טרה, הקימה מחלבה חדשה בעלות של מיליארד שקל או יותר, ולא מצליחה – היא תופסת 9.5% בלבד משוק מוצרי החלב. אין מקום לכמה מחלבות בשוק הישראלי הקטן או שהצלחתם לחסום אותה?
"כשמשקיע נכנס לשוק מסוים, יש לו הנחות עבודה מסוימות. אבל בשש השנים האחרונות המדינה שינתה את המשוואה, העלתה את מחיר החלב הגולמי, ולא עידכנה את המחיר המפוקח. זה הוציא את שוק החלב משיווי משקל, ובמצב כזה כל החישובים שהיו לך טרום ההשקעה לא רלוונטיים. שינוי המשוואה מחק את מחלבת רמת הגולן, וטרה, שבחרה להמשיך במפוקחים, סובלת. אנחנו בניגוד לטרה פיתחנו קטגוריות מזון נוספות גם מחוץ לשוק החלב, שתומכות בנו בתקופות שבהן המוצר המפוקח מפסיד".
דיברתם על הנפקת תנובה לפי שווי חברה של 9-8 מיליארד שקל. מה קורה איתה? ולמה, עם רווחיות נמוכה של 450-350 מיליון שקל בשנה על מחזור ענק של 7 מיליארד שקל, אתם חושבים שתנובה תהיה אטרקטיבית למשקיעים?
"בשנה שעברה ההנפקה לא יצאה לפועל כי ב-2022, עם גל ההתייקרויות האדיר של הסחורות בעולם, זה היה חוסר אחריות כלפי משקיעים להנפיק. אין לי ספק שבסוף נהיה ציבוריים. אנחנו בליבם של הצרכנים, ודרך ההנפקה אני אהיה גם בכיסם. ההערכה היא שבמהלך 2024 תנובה תונפק בבורסה. לגבי השווי נראה בבוא הזמן. נביא חברה בריאה מאוד עם רווחיות מידתית, שנכון שהיא נמוכה יחסית משום ש-50% מהמוצרים שלנו מפוקחים, אבל מדובר בחברה יציבה מאוד, שעברה בזמני התייעלות, שחסכה יותר מחצי מיליארד שקל. גם חלקם של המוצרים הלא מפוקחים עלה מ-40%-45%, כדי להוריד את התלות שלנו במפוקחים. אנחנו מתפתחים כל הזמן, ותנובה תהיה אטרקטיבית מאוד למשקיעים בגלל הכניסה שלנו לתחומים שהופכים להיות הלהיט הבא. עשינו מהפכה בתחום תחליפי החלב, ונעשה גם בתחליפי הבשר – אלו מנועי צמיחה. רכשנו חברה לפסטה, חברה לטופו, יצאנו משותפויות מפסידות בפטם (קבוצת א-ת) ובעיבוד ביצים תעשייתיות (חברת צ'אם), והתמקדנו בליבה".
מליס משתף שהרגע הכי קשה עבורו כמנכ"ל היה התקלה בסנפרוסט. "מאוד הצטערתי והתנצלתי שתקלה מסוג זה קורית אצלנו. אתה שואף למצוינות, משקיע באיכות המוצר, ובכל זאת זה קרה. אני יכול להגיד שהצרכנים של סנפרוסט יכולים להיות בטוחים היום יותר. היום סנפרוסט הוא אחד המפעלים המובילים בעולם במיון. האירוע היה תוצאה של שלוש שנות קורונה. היו לנו סורקים אופטיים, ממיינות, אבל מה שלא היה מספיק טוב זאת ההפעלה, וזו הייתה תוצאה של אי-הגעת מומחים מחו"ל בזמן המגפה, התקנות ציוד שנעשו בתמיכה מרחוק ובזום באופן פחות טוב ותחלופת כוח אדם. אבל זה לא היה רק אצלנו, ראינו כמה אירועים מאוד מכוננים, שהגדול בהם היה של שטראוס (הסלמונלה במפעל השוקולד – נ"ז). עוד לא חזרנו לנתח השוק שהיה לנו, 64%, אנחנו על 58%, אבל יש בשוק גם יותר יבוא. תוקפים אותנו על המחיר הגבוה, אבל מדובר בתוצרת שמגיעה ישר מהשדה – יש פחת גבוה ואנחנו מקפידים לתת לא סוג א', אלא סוג א'־א'".
היית מנהל חטיבת החלב בזמן מחאת הקוטג', בדיעבד מה התובנות?
"זאת הייתה תקופה מכוננת שעזרה לנו לעצב מחדש את החברה בזכות לקח מרכזי: קולו של הצרכן יהיה נוכח לעולמים בכל דיון וישיבה גם אם לא נוכח פיזית. לעצם העניין, כן היה צריך להעלות את המחיר, הקוטג' לא היה רווחי - אבל העלייה הייתה צריכה להתבצע בצורה הדרגתית. היינו אמורים להיות קשובים לצרכן כבר בתחילת המחאה, אם כי להרוויח כסף זה לא מילה גסה. בסוף תפקידו של כל מנכ"ל בחברה עסקית הוא לייצר רווחים. בלי רווחים אין השקעות, אין תוספות שכר, אין רווחה ואין חדשנות".
במה אתה הכי גאה מתקופת כהונתך?
"תנובה בשבע שנות כהונתי עברה מהפך: מחברה מסורתית לחברה שנפתחה לחדשנות שלא הייתה כמותה. במהלך כל שנות כהונתי החברה צמחה ב-2.5% בכל שנה. לצמוח עם מחזור ענק כמו שלנו זה לא טריוויאלי. נפתחנו לחברות סטארט-אפ, ומהפכת תחליפי החלבון ותחליפי החלב היא הבייבי שלי. אני חושב שזאת המהפכה הצרכנית הגדולה ביותר בעשור האחרון. ב-2012 ישבתי בדיון עם השיווק ושאלנו את עצמנו מה לעשות עם הקטגוריה של תחליפי החלב שלא גדלה. המחזור היה אולי 30 מיליון שקל והפסדי. ההתלבטות הייתה אם לקנות ציוד חדש לייצור מעדני סויה, והדעות היו חלוקות, היו כאלה שהיו בעד לסגור את הפעילות. החלטתי בעד להמשיך ולהשקיע, והגדרתי אסטרטגיה: כל שנה להיכנס לעוד קטגוריה בתחום. האמנתי שנוכל לפתח את התחום אם נדע לספק לצרכן סל מוצרים מגוון, ולא רק תחליף חלב. הבנתי שזה לא רק לטבעונים – שמנוע הצמיחה הוא המפחיתנים, אנשים שאוכלים חלב ובשר, אבל פחות, והאמנתי שמספרם ילך ויגדל. החלטה נוספת שקיבלתי הייתה ללכת על מוצרים טריים במקרר, כמו שהישראלי אוהב, בעוד שהיבוא של משקאות הסויה היה חלב עמיד על המדפים. בנינו מגוון, מיתגנו מחדש את 'סוי מג'יק' ל'אלטרנטיב'. השוק הזה כולו צומח ביותר מ-20% כל שנה, מגיע כבר ל-570 מיליון שקל בשנה, ומתוכו 400 מיליון שקל הם של תנובה. איכות המוצרים שלנו היא מהגבוהות בעולם, ואני מאמין שבשנים הבאות תנובה תצא לחו"ל עם הידע שצברנו בתחום התחליפים – לשיתוף פעולה עם שחקני חלב מובילים שהתחילו להיכנס לקטגוריה. אנחנו יודעים לקצר להם את התהליך – שלקח לנו 15 שנה – לשנתיים. זה מנוע צמיחה אדיר שאני מאוד גאה בו".
פורסם לראשונה: 07:17, 14.07.23
