עוד דרך להעלות מחירים: אסם צמצמה מבצעים לרשתות
(צילום: משי בן עמי)
ברשתות השיווק פתחו לאחרונה בקמפיין על הצורך להעלות מחירים, שהתגלגל בינתיים גם לחקירה ברשות התחרות. אבל האם זה באמת נחוץ? דוגמה אחת שחושף בפנינו יבואן של ירקות קפואים מגלה פערים של מאות אחוזים בין המחיר הסופי ליבואן ובין המחיר הסופי לצרכן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משרד הכלכלה פתח לאחרונה שוב את המכסה ליבוא שעועית קפואה בהליך תחרותי, במסגרתו היבואנים התחייבו למחיר נמוך לצרכן - ובתמורה הם מקבלים מכסה ללא מכס. בין 2020 ל-2021 המחיר הנמוך ביותר שהציעו לצרכן במסגרת המכרז דווקא עלה (למעט רמי לוי שהוריד מחיר). כמה באמת עולה לייבא שעועית כזאת מחו"ל? מעט מאוד מסתבר, במיוחד לנוכח שער האירו שקרס. מחיר היבוא נמוך מאוד בימים אלה גם כשהוא כולל מכס. האם הצרכן נהנה מכך? לרוב: ממש לא.
לפי נתוני אחד היבואנים, עלות רכישת שעועית ירוקה חתוכה באריזת 800 גרם מבלגיה היא 61 סנט בלבד, כך לפי חשבוניות שהציג ל-ynet. לפי שער אירו של 3.6 שקלים מדובר ב-2.19 שקלים בלבד לאריזה. עלויות יבוא שונות כמו: הובלה, שחרור ממכס ובדיקת משרד הבריאות מוסיפות למחיר ליחידה 52 אג'. עלות מכס: 1.17 שקלים לק"ג, תוסיף 94 אג' לאריזת 800 גרם. עקב כך עלות סופית למוצר ללא מכס: 2.70 שקלים לאריזה ועם מכס: 3.60 שקלים בלבד לאריזה.
"כמה אמורים יבואן וקמעונאי להרוויח על זה?", הוא תוהה. "נניח 35% כל אחד מהם, שזה הרבה. אם כך, המחיר לצרכן אמור להיות 6.12 שקלים בלבד. תבינו שברגע שחברות מייבאות ירקות קפואים הן מגלגלות לכיסן רווח אדיר. אפשר לראות שגם עם מכס, מאוד זול לייבא מאירופה. לכן אני לא מבין איך מוכרים ירקות מוקפאים במחירים כל כך גבוהים".
בעוד שמתחרים טוענים שיש עלויות רבות נוספות, היבואן מתעקש: "אלה כל העלויות שלי, למה שאסתיר את העלויות שלי עצמי? ואני מניח שיבואנים אחרים לא פחות יעילים ממני וקונים במחיר טוב כמוני".
פוטנציאל לרווחיות של מאות אחוזים
היבואן נותן דוגמאות לכך שהקמעונאים מוכרים לצרכן מחיר גבוה, כי זה מה שהצרכן רגיל לשלם: "נניח שאני מוכר שעועית ירוקה חתוכה מיובאת תחת המותג סנפרוסט (רוב המכר של סנפרוסט הוא מתוצרת מקומית, אך לעיתים החברה שבבעלות תנובה משלימה מלאי באמצעות יבוא מ.ק): הרווחיות לפי עלות היבוא שאני עצמי משלם על הפריט מזנקת לשמיים: אריזה של 800 גרם נמכרת ב-14.4 שקל מחיר ממוצע ברמי לוי: כלומר, רווחיות של 397% כולל מכס לרשת (אם כי לרשת יכולות להיות עלויות נוספות מ.ק). בשופרסל אמכור סנפרוסט ב-16 שקל והרווחיות תהיה לכאורה 539% לרשת וליבואן, למרות שייבאתי עם מכס. ביוחננוף מוכרים ב-11.9 שקל תחת המותג סנפרוסט - לכאורה רווחיות של 326% לרשת וליבואן, כולל מכס.
"גם במותג הפרטי יש לא מעט יבוא. למשל, אני קונה בבלגיה אפונה 800 גרם ארוז ב-76 סנט ליחידה. עלות בשקלים: 2.75 שקלים. בתוספת עלויות שילוח, שינוע, שחרור ממכס משרד הבריאות וכו': יש להוסיף 31 אג' ליחידה. לזה מוסיפים מכס ליחידה: 94 אג' סך הכל עלות במסגרת מכסה פטורה ממכס: 3.06 שקלים. כולל מכס: ארבעה שקלים. זה הכל. המחיר לצרכן אמור להיות גג 5.5 שקלים.
"מה מחיר המכירה ברמי לוי של המותג הפרטי? 7.44 שקלים, כלומר אם הם קונים במחיר שלי, יש פה לפי ההערכה רווחיות לרשת וליבואן שלה של 243% ללא מכס ו-186% עם מכס. בשופרסל הפריט נמכר ב-10.17 שקל ליחידה: אם הם קונים כמוני, מדובר ברווחיות לכאורה של 333% עם מכס ו-255% עם מכס.
"על 'לקט ירקות' 800 גרם אני משלם 2.74 שקלים ללא מכס ו-3.9 שקלים עם מכס. רמי לוי מוכר יחסית בזול מוצר דומה ב-8.46 שקלים כשהרווחיות שם לכאורה היא 217% עם מכס. בשופרסל: הרווחיות היא לכאורה 368% כי הרשת מוכרת ב-14.26 קל בממוצע.
"בשעועית ירוקה חתוכה שאני קונה ב-3.60 שקלים עם מכס, רמי לוי מוכר במותג הפרטי ב-6.41 שקלים. הרווחיות על זה לכאורה היא 237% ללא מכס ו-176% עם מכס. בשופרסל מוכרים ב-11.03 שקלים. אם הם משלמים כמוני, יש להם רווחיות לכאורה של 408% ללא מכס ושל 303% ללא מכס".
כאמור, לרשתות יכולות להיות הוצאות נוספות שמצמצמות את שיעורי הרווח. למשל למותג הפרטי של רמי לוי יש יבואן נפרד, שמן הסתם גוזר לעצמו נתח מהמרווח. כמו כן לרשתות יש הוצאות תפעוליות שונות ורבות. ברשת אמרו ל-ynet: "חסרות פה הרבה הוצאות. אין לנו רווחיות כזאת, הלוואי והייתה לנו חצי מזה".
המחירים במסגרת המכסה ללא מכס - גבוהים
כיוון שבמשרד הכלכלה ככל הנראה יודעים שעלויות היבוא לא גבוהות, ערכו שם כאמור ב-2020 וב-2021 מכרזים לקבלת מכסת יבוא ללא מכס, שדרשו התחייבות למחיר מקסימום לצרכן. כלומר: המדינה פיקחה על המחיר לצרכן.
במסגרת המכרזים (מכרז חדש ל-2022 הוכרז בימים אלה) חולקו 1,280 טונות מכסת שעועית מדי שנה. את הכמות הגדולה ביותר קיבלה ב-2020 רשת רמי לוי שיווק השקמה: 440 טונות, למרות שהיא התחייבה דווקא למחיר הגבוה ביותר לצרכן: 8.5 שקלים ליחידה. את המחיר הנמוך ביותר הציעה אז רשת יוחננוף: 5.8 שקלים בלבד ל-800 גרם. היא זכתה במכסה השלישית בגודלה 230 טונות. עוד זכו במכרז: בלדי, עת-רן מוצרים קפואים וד.ר שירותים לוגיסטיים בע"מ. סך הכל חמישה יבואנים.
ב-2021 המחירים שהוצעו היו גבוהים יותר ומספר היבואנים הצטמצם לארבעה: 500 טונות חולקו לאושר עד שהתחייבה למכור ב-6.5 שקלים לאריזה - המחיר הנמוך ביותר - כלומר עליית מחיר של 12% לעומת המחיר הנמוך ביותר ב-2020 שעמד על 5.8 שקלים ביוחננוף. יוחננוף מכרה השנה ב-6.90 שקלים ליחידה (התייקרות של 19%) וקיבלה מכסה של 200 טונות. רמי לוי מכר ב-7.7 שקלים ליחידה (הוזלה של כ-9% לעומת 2020) בכמות של 150 טונות.
במקביל יש גם מכסות יבוא מנדטוריות: 650 טונות תרד, 1,090 טונות אפונה, 1,460 טונות שעועית ו-1,580 טונות ירקות מעורבים. כך או כך, גם בלי המכסות של המדינה, נראה שניתן לייבא לישראל ירקות מוקפאים בזול ולמכור יותר בזול לצרכן מהמחירים שאנחנו משלמים היום.
הייצור המקומי לא תמיד יקר
ומה לגבי המחיר הגבוה של הירקות הקפואים המקומיים? אחד היצרנים המקומיים שמוכר 98% ייצור מקומי מתקומם נגד הורדת המכס של משרד הכלכלה. "פרי הגליל לדוגמא, נמכר בכשמונה שקלים ל-800 גרם ברמי לוי. ייצור מקומי. אז למה צריך להקל על היבוא? האירו בשפל וסך הכל היבואנים והרשתות מרוויחים הון מהורדת המכס הזאת, כשרוב הרווח לא מגיע לצרכן, ועל זה את החקלאות הם יהרסו בדקה.
"במשרד הכלכלה לא מבינים שיש כוח למותג כמו סנפרוסט שנמכר ביוקר. אמרתי להם: בגלל סנפרוסט אתם רוצים להרוס אותי? בסוף הוא יישאר לבד. גם אם הרשתות ייבאו בזיל הזול ירקות סוג ד' של אירופה, ישראלים לא יקנו. הם יקנו סנפרוסט. זאת הדרך להרוס את הקטנים שעוד עוסקים בחקלאות בארץ. והיבוא לא תמיד יותר זול: רסק עגבניות מוטי שקוקה קולה מייבאת הרבה יותר יקר מרסק עגבניות ישראלי. הורידו את המכס על טונה ומה קרה למחיר? עלה".
