משהו מוזר מאוד מתרחש לאחרונה בשוק המחירים בישראל. בה בשעה שהשיח בכל מקום בחודשים האחרונים הוא אחיד: "הכל מתייקר פה", כפי שהאזרחים מתלוננים בכל חנות ומסעדה, מדד המחירים לצרכן דווקא צולל. משהו פה פשוט לא עובד. כך לפחות סבורים רבים.
כולם מתלוננים על ההתייקרויות כמעט בכל תחום. הקניות בסופר מתייקרות כל שבוע, המינוי למועדון הכושר ולחוג הבלט התייקרו וכך עלו גם מחירי הכרטיסים לקולנוע ולמשחקי הכדורגל. מחיר הטאבלטים והטלפונים הסלולריים זינק, וכך עלה גם מחיר הסבון ואפילו מחיר זר הפרחים לשבת.
1 צפייה בגלריה
הלמ"ס
הלמ"ס
אז איך זה שהאינפלציה בישראל דווקא יורדת - והמחירים עולים? הלמ"ס
(צילום: אלי מנדלבאום)
אז איך זה שהאינפלציה בישראל דווקא יורדת - בדצמבר אפילו בשיעור גבוה ומפתיע של 0.3% - והמחירים עולים וקופצים עוד לפני חישוב עליות המחירים הרבות של חודש ינואר?
לפי מדד חודש דצמבר, מחירי המזון בישראל עלו בחודש החולף רק ב-0.2%. אפילו מנהלי חברות מזון ומרכולים הודו רק לאחרונה שאין להם ברירה והם חייבים להעלות מחירים של מאות מוצרים בשיעורים של 5%-15% (שוב, עוד לפני העלאת המע"מ של ינואר), ובנתוני הלמ"ס המחירים בקושי עולים בשתי עשיריות האחוז.
לא, אנחנו לא חושבים שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמסונפת למשרד ראש הממשלה, מזייפים נתונים או מרמים את האזרחים בנתונים נוחים יותר. מה שכן עלול להסתתר מאחורי הנתונים זאת שיטת המדידה של השירותים והמוצרים השונים.
רק דוגמה קטנה שעליה שוחחנו בחודשים האחרונים עם כלכלנים. מחירי הטיסות המזנקים או צונחים לסירוגין, משפיעים עד מאוד על נתוני מדד המחירים לצרכן. האמת הניתנת להיאמר היא שרק מיליון אחד מתוך 10 מיליון אזרחי ישראל טסו בשנה האחרונה לחו"ל, חלקם יותר מפעם אחת והשאר בכלל לא. לכן על הוצאותיהם של 9 מיליון אזרחים מחירי הטיסות ממש לא השפיעו. לכן למי שקנה גבינה בעליית מחיר של 8%-12%, או ששכר הדירה שלו - הוצאה כבדה מאוד בתקציב הוצאות משק הבית - עלה ב-4%, ממש לא אכפת אם מחיר הטיסה ללונדון ולפריז צנח או זינק לפתע.
אנחנו מדגישים שוב: סוקרי הלמ"ס עושים מדי חודש את מלאכתם נאמנה, אולם נראה שכדאי מאוד לבחון מחדש אילו מוצרים ושרותים משפיעים במיוחד על משפחת כהן בטבריה, משפחת לוי בבני ברק ומשפחת ישראלי בהרצליה. נראה שמשהו פה פשוט לא מתיישר עם סכום הכסף ש(לא) נשאר אצלם בסוף החודש בחשבון הבנק.