המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העבירה היום (ג') להערות הוועדות המחוזיות תיקון לתוכנית המתאר הארצית לפיתוח (תמ"א 35). מדובר בעדכון לתמ"א שנעשה לאחר יותר מ-15 שנים, והוא נועד לאפשר את פיתוח היישובים הכפריים - וזאת ברקע התנגדות חריפה של ראשי הרשויות הגדולות, חברי פורום ה-15, שטוענים כי פיתוח היישובים הכפריים יבוא על חשבון הערים בכל בארץ.
במסגרת התיקון, מוצע מנגנון שיאפשר לישובים הכפריים לגדול באופן המותאם לגדלם, למיקומם ולצרכיהם, תוך מתן מרחב שיקול דעת למוסדות התכנון - מהרמה המקומית, דרך המחוזות ולמועצה הארצית.
לפי מנהל התכנון, תמ"א 35 אושרה בשנת 2005 וקבעה תעדוף ברור לריכוז מרבית הפיתוח, בוודאי למגורים, ביישובים העירוניים. תפיסת התמ"א לגבי הישובים הכפריים נותרה בעינה מאז אישור התמ"א, כיישובים קטנים, הנטועים במרחב פתוח ומוגבלים בגידולם. יחד עם הרצון לשמר את מגוון היישובים ברמה הארצית, במנהל התכנון מסבירים כי בחלוף הזמן התחדד הצורך לבחון את היישובים הכפריים גם בראי ייעול השימוש במשאב הקרקע והעלאת צפיפות המינימום וביצירת תמהיל תכנוני הפונה לאוכלוסיות מגוונות.
עוד הסבירו במנהל התכנון, כי התיקון יוצר תיעדוף ליישובים המצויים באזורים המרוחקים יותר, תוך חובת התייחסות וקבלת החלטות במוסדות התכנון ביחס לישובים העירוניים הסמוכים, זאת על מנת לשמור על איזון ברמה אזורית ולאפשר את חיזוק הערים והמרחב הכפרי באופן הדדי, בהתחשב בתשתיות ובצרכים ציבוריים נוספים במרחב.
כמות יחידות הדיור והצפיפות המחויבת ביישוב, ייקבעו על פי הדגם אליו ישויך בהתאם לגודל אוכלוסייתו ביום הגשת התוכנית. התמ"א מגדירה שלושה דגמי יישובים: עד 2,100 נפש (700 יח"ד), עד 3,000 נפש (1,000 יח"ד) ועד 5,000 נפש (1,400 יח"ד) וטווח הצפיפות נע בין 3-8 יח"ד/ ד' באזורים המרוחקים ל-5-10 יח"ד/ ד' באזורי הביקוש.
המועצה דנה בתיקון על רקע ההתנגדות העזה של ראשי הרשויות הגדולות, כאמור. ראשי ערים חיים ביבס, רון חולדאי, בני ביטון ומרים פיירברג איכר פנו לשר הפנים ומשרדו בבקשה להסיר מיידית את הדיון בתוכנית שהתקיים היום במועצה הארצית לתכנון ובניה.
לדבריהם, התיקון יאפשר למעשה לישוב כפרי קטן במרכז הארץ לגדול ל-700 יח"ד לעומת 350 כיום ויישוב כפרי קטן בפריפריה (כמו בעוטף עזה או בצפון) יוכל לגדול לעד 1,400 יח"ד, לעומת 500 כיום. לדברי ראשי הערים המתנגדים, מדובר בשינוי מערכתי ומקיף שאם יאושר, הוא בעל השלכות משמעותיות על עתיד המרחב הכפרי בישראל ועל דפוסי הפיתוח ודמות הארץ בישראל כולה. חלקם, אף מגדירים אותו כמכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט. ראשי הערים, בעיקר בפריפריה, מתריעים על כך ששינוי זה יוביל להחלשה מאסיבית של הערים ויפגע בהן אנושות.
שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים שבנגב המערבי ויו"ר מרכז השלטון האזורי, אמר: "אני מברך על ההחלטה המשמעותית בעת הזו, היא הכרחית לשיקום ולתקומה. התוכנית מצריכה תיקונים והתאמות, והצגנו את התיקונים הנדרשים בדיון. בעת הזו, אנחנו עובדים קשה על שיקום ותקומה של הישובים הכפריים, שכנגד כל הסיכויים ממשיכים לעבד את שטחי החקלאות ושומרים על הגבולות. עלינו להיות מאוחדים למען המשימה הלאומית שהיא משותפת לכולנו: שיקום ותקומה. לצערנו רווחת בחלק מהציבור העמדה הקדומה כי כפרים משגשגים פוגעים בערים השכנות. הנסיון הוכיח כי חיזוק המרחב הכפרי מחזקת את הערים בהם מתרכזת מרבית האוכלוסיה של ישראל (92%)".
עו״ד עמית יפרח , מזכ״ל תנועת המושבים, הוסיף: "התיקון שמוצע בתמ״א 35 הוא ארוע חשוב מאוד שהתבקש במרחב הכפרי. התוכנית הקיימת התקבלה לפני כ-20 שנה ומאז המרחב הכפרי לא יכול היה לצמוח ולפרוץ את מגבלת יחידות הדיור, מצב שיצר הזדקנות היישובים וסגירת גני ילדים והחלשת המרחב הכפרי. באמצעות השינוי הזה, המרחב הכפרי מבקש לצמוח בקצב הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל, 2.5% בשנה, ולשמור על חלקו באוכלוסייה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי יחידות דיור בכל הארץ בעשור הקרוב לעומת מאות אלפי יחידות דיור במרחב העירוני.
"החשיבות העצומה לחיזוקו וצמיחתו של המרחב הכפרי עלתה לאין ערוך לאחר אירועי השבת השחורה, ובכל מקרה אינה באה על חשבון הערים אלא נהפוך הוא - הכפר והעיר צריכים לדור בכפיפה אחת בתוך מרחב האזורי, כאשר כל אחד עם היתרון היחסי הלאומי שלו . אנו קהילות כפריות שמעוניינות להמשיך להתיישב בגבולות הארץ , ולייצר מזון לאזרחי ישראל עם חקלאות חזקה לטובת בטחון המזון".
