ראשי הבנקים נגד הרפורמה ירום אריאב מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
(צילום: ירון ברנר)
ירום אריאב היה מנכ"ל משרד האוצר בתקופת המשבר העולמי הגדול הקודם בשנת 2008, שהשפיע גם על מדינת ישראל, והוא מזהיר בשבועות האחרונים מהסכנה שבמהלכי החקיקה של המהפכה המשפטית. בשיחה עם אולפן ynet התייחס אריאב לפגישה שהייתה למנהלי הבנקים הגדולים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהגיעה לטונים צורמים בשלב מסוים נוכח החשש הגדול שלהם מהאצת הוצאת הכספים מישראל.
"הבנקים הם בעצם עמוד השדרה של הכלכלה, וכמובן אם יש איזה סכנות ליציבות הפיננסית או איזשהו סימן שאלה לגבי היציבות הזאת, בצורת תחילת תופעה של הוצאת כספים ומה שנקרא ריצה אל הבנק, זה בעצם תסריט אימים שמאוד מאוד היינו לא רוצים להגיע אליו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
זה תסריט שקורה כבר?
"ברגע שמתחיל להיווצר איזשהו סדק באמון, יש בהחלט תופעה שאנשים באים וקודם כל רוצים להוציא את הפיקדונות שלהם. עכשיו אני מאוד לא רוצה להלך אימים ואפילו עצם הדיבור הזה הוא דיבור לא טוב. אבל ראשי הבנקים מאוד מאוד מוטרדים, וצריך להאזין להם היטב. ראינו מה קרה בבריטניה כאשר השווקים הביעו אי-אמון והתחלפה מהר מאוד ראש ממשלה. זאת אומרת ברגע שהעסק הזה מתחיל וצובר תאוצה, המצב הוא בהחלט לא סימפטי לכלכלה".
אתה אומר שסחף כלכלי יכול להפיל את השלטון?
"השווקים יכולים להגיב מאוד מהר. ומה שבעצם עושים ראשי הבנקים, וגם מאות כלכלנים בארץ וגם בעולם, 11 מהם מקבלי פרס נובל בכלכלה, זה שמים תמרור אזהרה לכמה תופעות שיכולות לקרות, אחת מהן היא ייבוש ההייטק הישראלי מהאמצעיים הכספיים שהשקיעו בו, עשרות מיליארדים של דולרים, והכסף הזה יכול לזוז למקומות אחרים. זו השפעות יותר ארוכות טווח. הבנקים שמים תמרור אזהרה כבר בטווח הקצר - סכנה של התחלת משיכת פיקדונות מצד אחד, ההתחזקות של הדולר או ההיחלשות של השקל מהצד השני, שישפיע גם על יוקר המחיה. דבר כזה כמו מה שמוצע פה בצד המשפטי, לציבור לפעמים קשה להבין, אבל יש לו קשר שיכול להשפיע על כל משפחה ומשפחה ועל כל בית אב במדינת ישראל".
אבל אולי מי שגורם לכל המצב הם ראשי המערכת הפיננסית, שאומרים שמתחילים להוציא כספים מהבנקים ואז האזרח הפשוט בבית שומע את זה ומתחיל לשקול לעשות זאת גם?
"קודם כל צריך לא להתבלבל ולהבחין בין מי שמחולל את התאונה שזה בעצם השינויים במערכת המשפט, לבין מי שמציב תמרורי אזהרה. הרי אי אפשר לבוא ולהאשים את מי שבא ואומר חבר'ה תשימו לב מה שיכול לקרות פה בגלל בעיות אחרות. ועוד פעם, השוק לא מטומטם, רק מאזהרות סרק הוא לא יגיב, אבל הסכנה היא בהחלט סכנה של פגיעה ממשית בכלכלת ישראל, גם בטווח הבינוני והארוך, אבל אפילו גם בטווח הקצר".
יש יזמים והייטקיסטים שמציירים תמונה שונה. כמו למשל גיל שויד, מייסד ומנכ"ל חברת צ'קפוינט, אחד מעמודי התווך של ההייטק הישראלי, שאומר 'לא, איתי לא מדברים על להפסיק להשקיע, ואיתי לא מדברים על הוצאת פיקדונות ואני לא מתכוון להוציא כספים מהארץ'. אז אולי המצב לא כ"כ נורא?
"כל אחד זכאי לעשות עם כספו מה שהוא חושב לנכון, ובוודאי שבשלב הזה לא כולם מוציאים את הכספים, וטוב שכך. ממש טוב שכך. הדבר האחרון שאני מייחל לו זה שיתחילו להוציא מפה כספים וכולם יוציאו כספים. זאת אומרת בסוף המדינה הזאת יקרה לנו והכלכלה של המדינה הזאת יקרה לנו, אבל צריך להאזין, זה משהו לא ייאמן שבכלל לא מאזינים ולא מדברים עם מאות כלכלנים, עם עשרות רבות, מעל 60 כבר, של מנכ"לי אוצר ומשרדים כלכליים לשעבר, שעומדים ומתריעים בשער, חבר'ה תשימו לב, ואף אחד לא מתייחס ואף אחד לא מדבר".
אריאב גם היה חייב להתייחס לסמוטריץ' ממנו לא חסך ביקורת: "אני לא יכול להתאפק מלהראות פה את הפרופורציה של שר האוצר, שבעצם אמור להתעסק בכלכלת ישראל 24/7, וכרגע מתעסק גם בעקירה או באיזשהו פינוי של כרם בשומרון. עם כל הכבוד לדבר הזה, כרגע הוא צריך להיות מפוקס בזה שהכלכלה של מדינת ישראל תיצלח את המשבר הזה. שינויי החקיקה המהירים האלה יוצרים בעיה ומאוד מאוד מטרידים את המשקיעים במדינת ישראל ומשקיעים ברחבי העולם, את הכלכלנים, את פקידי האוצר אני משוכנע שגם כן בחדרים סגורים אומרים את מה שהם צריכים להגיד, כלומר חייבים פה להתחשב בדעה הזו".
