בצל התקדמות החקיקה, המחאה נגד המהפכה המשפטית התעצמה משמעותית ביומיים האחרונים ולראשונה זה שנים הודיעה הבוקר (שני) הסתדרות העובדים על שביתה כללית במשק, בעקבותיה עסקים רבים בהם קניונים, הדואר, חברות הייטק ואפילו נתב"ג השביתו באופן חלקי או מלא את הפעילות שלהם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
האם השביתה "חוקית", כמה זמן מותר לשבות ועד כמה מצב כזה חריג במשק הישראלי? בסיוע עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ובעלת משרד בוטיק למעסיקים, ynet הכין עבורכם מדריך על שביתה פוליטית ועל זכויות העובדים בה.
איך מוגדרת השביתה הנוכחית לפי דיני העבודה?
עו"ד דפנה שמואלביץ מסבירה כי לפי פסיקת בית המשפט העליון ובתי הדין לעבודה, מדובר ב"שביתה מעין פוליטית", בה עובדים שובתים בנושא שאינו קשור ישירות לתנאי עבודתם אך משפיע עליהם באופן ישיר. אם "המטרה העיקרית" בשביתה היא למנוע חקיקה שיש לה השלכה על תנאי העבודה, מותר לעובדים לשבות כנגד הריבון ולהביע מחאה.
האם היא חוקית?
דיני העבודה מסדירים את השביתה הרגילה: סכסוך כלכלי, שבו ארגון העובדים מציג למעסיק דרישות בקשר לתנאי העבודה והמעסיק מסרב. על שביתה כזו יש להודיע בכתב 14 יום מראש למעסיק ולממונה על יחסי עבודה. מדובר באיום שמביא את הצדדים ליחסי העבודה להגיע להסכם ולהמינע משביתה.
לעומת זאת, מסבירה עו"ד שמואלביץ, "שביתה מעין פוליטית" לא שייכת ליחסי העבודה אלא לתחום זכויות האזרח: הריבון לא תלוי באחרים ולא מנהל משא ומתן עם אף אחד. כדי לאזן את כוחו, הפסיקה מתירה שביתה פתאומית, שתאפשר מחאה נגד פעולת הריבון.
כמה זמן מותר לשבות?
המחאה אמורה להיות קצרה ומוגבלת בזמן. תחילה נקבע שמדובר בכמה שעות, אבל במהלך השנים הורחב הזמן ליום שלם. מאידך, הסיבה להגבלת הזמן היא הנזק הציבורי ובמקרה הזה הציבור לוקח חלק בשביתה ותומך בה, ולכן לא ילחץ להפסיק אותה.
ארנון בר דוד במסיבת עיתונאים נגד החקיקה של המהפכה המשפטית
(צילום: בראל אפרים )
עד כמה זה חריג שההסתדרות והמעסיקים מכריזים על שביתה ביחד?
עו"ד שמואלביץ מסבירה כי בדרך כלל ארגוני המעסיקים הם אלו שפונים לבקש צווי מניעה נגד שביתה מעין פוליטית, שמתקיימת בשירות הציבורי ופוגעת בהם (למשל, שביתת הנמלים). במקרה הזה ההסתדרות הכריזה על שביתה והמעסיקים תומכים בה בכך שלא ינסו למנוע אותה. חלקם גם ישלמו שכר מלא לעובדים שהולכים למחות.
אם המעסיק משבית והעובד מעוניין לעבוד – האם חלה חובת תשלום שכר? (כשמדובר בארגון שאין בו התאגדות של ההסתדרות)
עו"ד שמואלביץ: "אם המעסיק מפעיל את מקום העבודה, אפילו חלקית, והעובד מתייצב לעבודה הוא זכאי לשכר. אם המעסיק נאלץ לסגור את הפעילות בגלל השביתה ואין לו עבודה לספק לעובדים, ייתכן שזה יחשב כצעד מגנני שפוטר מעסיק מחובת תשלום שכר".
עו"ד דפנה שמואלביץצילום: לירן שחראת חלק מהעובדים שלחו הביתה באמצע היום. מה דינם?
הכלל הוא שעובד שובת לא זכאי לשכר בעת השביתה. לכן, מסבירה עו"ד שמואלביץ, עובדים שהצטרפו לשביתה באמצע היום זכאים לשכר עבור העבודה החלקית שביצעו עד להודעת השביתה. ביחס לשכר בשעות השביתה, צריך לעשות אבחנה: במגזר הציבורי - לפי הנחיות שניתנו היום על ידי הממונה על השכר, שחלות על כל המגזר הציבורי, אין לשלם שכר לעובד שייעדר מהעבודה או יסרב לעבוד בגלל השביתה. במגזר העסקי - המעסיקים שחברים בארגוני המעסיקים מוכנים לספוג חלק מעלות השביתה. לארגוני המעסיקים ולהסתדרות יש קרן שביתה למימון נזקי שביתה (לרבות תשלומי שכר לעובדים).
גם מעסיקים לא מאורגנים אפשרו לעובדים שלהם להצטרף למחאה, בלי לפגוע בשכרם. כל מעסיק פרטי מוסמך לקבל החלטה עצמאית.
מה קורה אם אני מאוגד בהסתדרות אבל לא רוצה לשבות?
ההחלטה אם לשבות או לא, היא החלטה אישית. עובד שרוצה לעבוד והמעסיק מספק לו עבודה, יכול להמשיך לעבוד ולקבל שכר כנהוג.
