הגירעון המצטבר ממשיך לרדת: עמד בחודש יולי האחרון על כ-9.3% ביחס לתוצר, לעומת 10.1% ביוני. כך עולה מאומדן ראשוני לביצוע תקציב, גירעון הממשלה ומימונו לחודשים ינואר-יולי 2021 שפירסם היום (א') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מההודעה עולה כי הקיטון בגירעון נובע בעיקר מהמשך מגמת הגידול בהכנסות המדינה שהסתכמו מתחילת השנה בכ-231.5 מיליארד שקל - זינוק של 29.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, גם בחודש יולי נמשכה מגמת הירידה בהוצאות כאחוז מהתוצר (0.3%-), אולם היקף ההוצאות נותר גבוה ועמד על כ-275.9 מיליארד שקל - עלייה של 10.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל תוכנית הסיוע הכלכלי למשבר הקורונה.
הגירעון בחודש יולי בלבד הסתכם בכ-0.8 מיליארד שקל והגירעון המצטבר מתחילת השנה עמד על כ-44.4 מיליארד שקל. זאת, לעומת כ-71.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אתשקד.
מהצעת התקציב שאושרה בממשלה בשבוע שעבר וצפויה לעלות לאישור הכנסת בחודשים הקרובים עולה כי ישראל תסיים את 2021 בגירעון של 6.8% ואת 2022 בגירעון של 3.9%. לאחר מכן ימשיך המתווה הפוחת של הגירעון עד לשנת 2026 בו הוא יעמוד על 1.5%. הגירעון ב-2023 צפוי לעמוד על 3%, ב-2024 על 2.4%, וב-2025 על 1.8%.
סך ההוצאה לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום החובות, יעמוד על כ-606 מיליארד שקל, וללא תקציב הקורונה - על כ-538 מיליארד. בשנת 2022 תסתכם ההוצאה ב-560 מיליארד שקל.
