מחירי הסחורות וחומרי הגלם בירידה, אך זה לא מונע מחברות המזון לרכוב על עליות מחיקים קודמות ולייקר מוצרים דווקא בזמן מלחמה, וכן לא לטרוח להגיע לדיון בהתייקרויות שנערך היום (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת.
במהלך הדיון ביקש היו"ר דוד ביטן לבחון תיקון שיאפשר לוועדה להוציא צווי הבאה לראשי החברות. "לא ייתכן שעושים טובה שבאים", אמר. הוא ביקש לבדוק הגדלת מספר המוצרים שמצויים תחת פיקוח מחירים של המדינה, בטח לנוכח המלחמה, וטען כי יקדם בחקיקה פרטית את הצעת החוק של משרד הכלכלה שתאפשר לקנוס את מי שיעלה מחירים באופן לא מידתי בזמן המלחמה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ביטן ציין כי משרד האוצר התנגד להרחבת פיקוח המחירים ומתן קנסות למייקרי מוצרים. נציג האוצר בדיון גל ברנס, אמר כי "המשרד בעד שהמחירים ירדו" וציין כי "במהלך כל השנה האחרונה ישנה עליית מחירים של כ-6%, פחות מהממוצע ב-OECD, ולא הייתה התייקרות חריגה בשלושת החודשים האחרונים".
ואכן, בניגוד לפרסומים, לא היו עליות מחירים חריגות בתקופת ראשית הלחימה, אך כעת הכריזו מספר חברות, בין היתר, שסטוביץ, יכין בית השיטה וסוגת, על עליות מחירים. אתמול גם שטראוס הודיעה על ייקור רבע ממוצריה, וכדאי לאוצר לבדוק שוב את דברי נציגו.
מנכ"ל דיפלומט, ינון בן ענת, צדיק בסדום שהגיע לדיון, אמר כי החברה לא העלתה מחירים לאחרונה ודחתה את העלאת המחירים שתוכננה ל-15 באוקטובר, לאחר שהצליחה להסביר לספקים שלה את הרגישות בעת הזו. הוא הוסיף כי ההשפעה של מחירי התשומות וגם של שער המטבע על מחירי המוצרים שהחברה מייבאת היא נמוכה ביחס למחיר המוצר עצמו.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, טענה בדיוק כי מחירי הסחורות וחומרי הגלם או לא עלו או אפילו ירדו, והעלייה במחיר השינוע בעקבות פעולות הטרור החות'י בים האדום היא רק תירוץ כי המזון מיובא מאירופה ולא מהמזרח, והמסקנה היא שחברות מעלות מחירים כי הן יכולות. "שטראוס טענה שהייתה עלייה במחיר הקקאו, זה נכון אבל מחיר הסוכר בירידה, האם היא הורידה מחירים? לא", אמרה.
גם מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, אמר כי אין הצדקה להעלאת המחירים כי מחירי כל חומרי הגלם, חוץ מקקאו, יורדים. "מי שאומר שהעלאת המחיר לא קשורה למלחמה טומן את הראש בחול, הממשלה נטשה את הקרב ביוקר המחיה כי מה שחסר זה צעדים לטווח הקצר. בתחילת המלחמה היו צריכים לחוקק הקפאת מחירים", אמר.
יחד עם זאת, יש אמת בטענת החברות שמחיר חלק מחומרי הגלם היה במגמת בעלייה לפני שהחל שוב במגמת ירידה. מה שבטוח, בעת ירידה במחירי הסוכר שטראוס לא הוזילה מוצרים. במקרה הטוב היא מרבה במבצעים וברווחים.
גם מבקר המדינה המליץ על פיקוח מחירים
לעניין פיקוח המחירים בתקופת מלחמה, טען ח"כ ששון גואטה בדיון כי פיקוח מחירים זה הדבר הנכון לעשות, וציין כי מחיר הביצים, שהוא מפוקח, לא עלה והשתולל. ח"כ אלי דלל הסכים וגרס כי מספר הילדים העניים נמצא בעלייה וחייבים פיקוח מידי על מוצרים חיוניים נוספים. הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, ציינה כי הבעיה עם החברות המונופוליסטיות זה לא עצם היותן מונופול, דבר שלא מהווה הפרה של החוק, אלא היכולת שלהן להשתמש בכוח לפגיעה בתחרות ובספקים קטנים.
באשר לכך ציינה כהן כי הרשות אוכפת ותמשיך לאכוף בכל הכלים שברשותה, ותפעל אם יעלה חשד לתיאום מחירים. יחד עם זאת, היא הבהירה כי לא כל העלאת מחירים יש בה חשד לפגיעה בתחרות. עוד ציינה כי שטראוס עומדת לשימוע על ניסיון לעצור כניסה של משק ויילר לשיווק חלב צמחי. רכישת משק ויילר על ידי שטראוס נמנעה על ידי רשות התחרות.
סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון במשרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק, הודתה כי אכן יקר בישראל, ואמרה כי הבעיות הקיימות הן מבניות והמשרד פועל לטפל בהן בצעדים ארוכי טווח, בין היתר באמצעות חקיקה שעברה ועוד תעבור לשינוי שיטת הייבוא. היא הוסיפה כי לפי נתוני המשרד הייתה התייקרות מסוימת של כ-3%.
ישראל יקרה מאירופה
יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, דודי מנביץ, אמר כי מאז ה-7 באוקטובר יצרני המזון הישראלים הורידו את מחירי התוצרת שלהם ב-1.5%. היו"ר ביטן ביקש בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות הנתונים הללו, ונתוני משרד הכלכלה. מנביץ טען כי כל הנתונים על פערי המחירים בין ישראל לאירופה הם לא מדידה של מחיר בפועל, אלא מודל תיאורטי על בסיס כוח קנייה, שכלכלנים בעולם מזהירים מהשימוש בו. באירופה החקלאות מסובסדת על ידי האיחוד האירופי, וכך גם בארה"ב, ומדובר בשווקים גדולים מאוד בניגוד לשוק הישראלי הקטן והסגור.
ח"כ משה פסל הגיב: "כולנו מטיילים באירופה ורואים את המחירים בסופר. בוא לא נספר סיפורים שישראל לא יקרה. לא צריך להיות מדען טילים בשביל להבין את זה. מה שאתה קונה בסופר באירופה ב-100 אירו, פה צריך 1,500 שקל. ישראל יקרה ואי אפשר לעקם את הנתונים".
