ראשי סיעות הקואליציה וראשי המפלגות ניסו בשעות האחרונות (יום ג') לשכנע את שר האוצר, אביגדור ליברמן, להוציא מחוק ההסדרים את הרפורמה בחקלאות ואת העלאת גיל הפרישה לנשים אולם שר האוצר הודיע כי פרקים אלה לא יוצאו מחוק ההסדרים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמש קיימו ראשי סיעות הקואליציה פגישה מיוחדת עם שר האוצר וחלקם אמרו כי יתקשו לתמוך בתקציב ובחוק ההסדרים שהונחו מוקדם יותר היום על שולחן הכנסת, ללא שינוי הרפורמה בחקלאות והוצאת תוואי גיל הפרישה לנשים מחוק ההסדרים.
לפני שעה קלה נפגשו ראשי מפלגות הקואליציה, כולל ראש הממשלה נפתלי בנט, עם שר האוצר לברר אפשרויות לאפשר תמיכה מלאה בתקציב ובחוק ההסדרים מצד כל המפלגות החברות בקואליציה.
שר האוצר הסביר בנושא הרפורמה בחקלאות כי בסמכותו לחתום על צווים להפחתת המכסים על יבוא תוצרת חקלאית וכי למעשה הוא אינו זקוק כלל להכליל את רוב סעיפי הרפורמה בחוק ההסדרים. עם זאת הוא מבקש לעשות זאת בהסכמה.
בנושא גיל הפרישה לנשים, הגיש המוסד לביטוח לאומי לפני שעה קלה תוכנית מסודרת שבה תהיה התחשבות בנשים המועסקות בעבודה שוחקת.
עיקרה של ההצעה היא שנשים המועסקות בעבודה שוחקת יפחיתו את עבודתו החל מגיל 62 בעשרות אחוזים והמדינה תשלים למעסיק את השכר עבור השעות המופחתות. שיטה זו נהוגה במדינות אחרות בעולם. הביטוח הלאומי אף מציע לשקול נוסח דומה בעבודת גברים במקצועות שוחקים.
"אפשרות להפחתת שעות העבודה במימון המדינה (ברוח גישת המודל הגרמני) - לדוגמה: אישה בעבודה שוחקת שתצמצם את היקף המשרה ל-70%-80% משרה, המעסיק ישלם עבור שעות העבודה שהיא עובדת, והמדינה תשלים חלק מהפער מהשכר הכולל", נכתב בהצעה של הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי: "בעד להעלות את גיל הפרישה ל-70"
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, כבר התייחס לסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים בריאיון לאולפן ynet והבהיר כי בביטוח הלאומי תומכים במהלך. "כל יום שעובר בלי שמעלים את גיל הפרישה הוא יום שמתבזבז לשווא. ההחלטה בנושא הייתה צריכה להתקבל מזמן, ואנחנו אומרים את זה זמן רב", אמר שפיגלר.
מנכ"ל ביטוח לאומי: "כל יום שגיל הפרישה לא עולה הוא בזבוז. אנשים רוצים לעבוד"
(צילום: משה מזרחי)
"אנחנו בעד להעלות את גיל הפרישה בצורה משמעותית - עד גיל 70, לגברים ונשים כאחד", אמר שפיגלר. "זה צריך להתבצע בצורה שקולה והוגנת, כך שזה לא ישליך על מי שכבר נמצא לקראת גיל פרישה. לעומת זאת זה יחול על מי שנכנס עכשיו לשוק העבודה. מי שכבר נמצא בשוק העבודה - ההעלאת גיל הפרישה תחול עליו באופן יחסי. ככה זה נערך גם במדינות ה-OECD ובמדינות מערביות מתפתחות. אי-אפשר להתעלם מהעלייה המשמעותית בתוחלת החיים".
שפיגלר הסביר כי "להעלאת גיל הפרישה יש הרבה היבטים, גם כלכליים, אבל לא רק - היבטים כמו בריאות האדם, בריאות הנפש. היכולת שלנו להמשיך ולתפקד ולדעת שיש לאן לקום בבוקר ולאן לחזור. ערכו לא מעט מחקרים בנושא ומסתבר שהמשך העבודה במצב שתוחלת החיים עולה בקצב של כ-24% בממוצע זה דבר שהוא הכרחי. אם אנשים ממשיכים לחיות בימינו 20 שנה אחרי הפרישה, אז הם יבלו ויעשו כל מה שחשקה נפשם במשך שנה, שנתיים, שלוש, ומה הם יעשו לאחר מכן? נותרו להם עוד סדר גודל של כ-20 שנה לתפקד, אבל לא יהיה להם מה לעשות. אני לא מדבר על ההיבטים הכלכליים, אלא על ההיבטים הנפשיים והפיזיולוגיים.
"בעבר שדולות מסוימות התנגדו למהלך, ואני לא יודע מה יהיה כעת. אנחנו נותנים מענה למקצועות שוחקים ולא מתעלמים מנקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. מה שבטוח הוא שאין ספק שאנשים היום כן רוצים להמשיך לעבוד. זה נותן הרגשה טובה, שהם עדיין יצירתיים. זה מוסיף בריאות וביטחון עצמי וגם מוסיף איכות ליתר החיים".
אם לא מעלים את גיל הפרישה, הביטוח הלאומי יקרוס בסופו של דבר?
"הביטוח הלאומי לא יקרוס ואני מאמין שגם לדורות הבאים יהיה מענה למלוא הזכויות שמגיעות להם. עם זאת צריך לקבל החלטות. הגורמים המוסמכים, ממשלת ישראל, כנסת ישראל. ההחלטות האלה אמורות לדאוג לכך שהדורות הבאים יקבלו את מלוא הזכויות שלהם. הם משלמים היום כדי שבבוא העת, מה שמגיע להם יינתן להם. יש הרבה החלטות שתדאגנה לכך שהאיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, שהיא אינטרס לאומי של כל החברה הישראלית, אכן תסופקנה לכל האנשים גם בעתיד.
"למיטב ידיעתי בנושא הזה המשלה קיבלה החלטה כבר ב-2015. אנחנו ב-2021, לא יעלה על הדעת שמתקבלות החלטות ולא מיישמים אותן. במקרה הזה עדיף כבר שלא לקבל החלטה מאשר להיות במצב הנוכחי".
