דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד'), עוסק בין היתר במיצוי זכויות של אזרחים בישראל. אזרחים רבים אינם מודעים למלוא זכויותיהם ולכן לא יודעים לממש אותן. עבור חלקם מימוש הזכויות הללו יכול להוות שינוי משמעותי באיכות החיים, בעיקר במידה שמדובר בסיוע כלכלי או סיוע שקשור לשירותי רווחה ובריאות. בשנת 2015 פורסם הדו"ח האחרון בנושא, וממנו עלה כי קיים מחסור בהנגשת מידע הנוגע לזכויות, וחלקן עמוסות חסמים ובירוקרטיות שהופכות את קבלתן למשימה כמעט בלתי אפשרית. הדו"ח הנוכחי מצביע על כך שלא נעשה מספיק כדי לשפר את המצב.
לפי נתוני הדו"ח, כ-670 מיליון שקל טרם שילמו המוסד לביטוח לאומי, צה"ל ומשרד הביטחון למשרתי מילואים ומעסיקיהם עבור ימי מילואים שביצעו משרתי המילואים בשנים 2012-2008, זאת למרות שהנושא עלה בדו"ח מבקר המדינה הקודם בשנת 2015. הסיבה היא מחלוקת בדבר סכומי תגמולי המילואים שיש לשלם וכן בדבר היקף אי-המיצוי של תגמולי המילואים וכמות ימי המילואים שלא נתבעה בשנים אלה.
בנוסף, הביטוח הלאומי מעריך כי נותר לשלם כ-650 מיליון שקל למשרתי מילואים ומעסיקיהם בעבור ימי מילואים שטרם נתבעו לשנים 2013-2019. יש לציין כי במהלך שנת 2020, שילמו הביטוח הלאומי, צה"ל ומשרד הביטחון למשרתי מילואים שאינם שכירים כ-19 מיליון שקל בעבור ימי מילואים לשנים אלו.
בביקורת הקודמת נמצא כי ביטוח לאומי לא השיב לשכירים שעבדו בכמה מקומות עבודה או שקיבלו קצבת אזרח ותיק, והיו זכאים לתשלום מופחת של דמי ביטוח לאומי או לפטור בהתאמה, סכום של כ-164 מיליון שקל בשנים 2012-2009. ביקורת המעקב מצאה כי לא הושבו כל דמי הביטוח הלאומי שנגבו בשנים הללו ועדיין קיימות יתרות דמי ביטוח לאומי שלא שולמו לעובדים השכירים גם בהתייחס לשנים 2019-2013.
הביטוח הלאומי החזיר 41.7 מיליון שקל לשכירים מקבלי קצבת אזרח ותיק בגין דמי ביטוח לאומי, שנוכו מהכנסתם בשנים 2008-2017 מפני שלא הודיעו למעסיק על קבלת קצבה זו, ועוד כ-15.9 מיליון שקל למעסיקים. 42 מיליון שקל הוחזרו לשכירים המועסקים אצל כמה מעסיקים בשנים 2018-2019 בגין דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר באמצעות ביצוע תיאום דמי ביטוח לאומי.
בביקורת הקודמת נמצא כי מדי שנה שולח ביטוח לאומי למבוטחים יותר מ-1,000 נוסחים שונים של מכתבים, שעלולים להקשות על המבוטח להבין את חובותיו, את זכויותיו ואת הנדרש ממנו. בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2019 נוסחו מחדש 128 מכתבים, אולם עדיין לא הושלם פיתוח המיזם בשל משבר הקורונה, והמכתבים בנוסחם החדש לא הופצו.
5 צפייה בגלריה
אלף נוסחים של מכתבים מביטוח לאומי - מבוטחים מתקשים להבין את זכויותיהם וחובותיהם
(צילום: shutterstock)
רק 2% מהזכאים הפוטנציאליים הגישו בקשה לסיוע בשכ"ד
מאז פרסום הדו"ח הקודם, הוקמו 92 מרכזי עוצמה למיצוי זכויות. אולם, ניתוח הפריסה של מרכזי העוצמה לפי הדירוג הכלכלי-חברתי מעלה כי הם הוקמו בעיקר ברשויות מקומיות שחלק ניכר מתושביהן נמצא ברמה כלכלית-חברתית נמוכה. אפס מרכזים הוקמו במגזר הערבי. כנראה שזו אחת הסיבות לכך שאחוז הגשת בקשות הזכאות לסיוע בשכר דירה בשנת 2017 עומד על 2% בלבד. מתוך 122,800 זכאים פוטנציאליים, נשלחו הודעות על זכאות אפשרית לכ-50,000 איש. רק 2,200 מהם (כ-2%) הגישו בקשות לסיוע בשכר דירה בשנים 2019-2017.
בהקשר זה בביקורת הקודמת נמצא כי אין בידי משרד הבינוי נתונים מביטוח לאומי על הזכאים הפוטנציאליים לסיוע בשכר דירה, ובשל כך הוא אינו יוזם פניות למי שעשוי להיות זכאי. בביקורת המעקב עלה כי ביטוח לאומי ומשרד הבינוי טרם הסדירו ביניהם מנגנון להעברת המידע על הזכאים הפוטנציאליים.
לא פועלים להפחתת הנטל הבירוקרטי
בנוסף, בביקורת הקודמת נמצא כי חלק מהרשויות המקומיות אינן מטמיעות את המידע העדכני המועבר אליהן מביטוח לאומי על הזכאים להנחה ואינן מעניקות את ההנחה אוטומטית. ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים, ביטוח לאומי, מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות לא הסדירו מנגנונים לכלל הרשויות להפחתת הנטל הבירוקרטי הכרוך במתן הנחה בארנונה לזכאים ולמתן הנחה אוטומטית במקרים מתאימים, וכי חלק מהרשויות עדיין אינן מעניקות הנחה אוטומטית בארנונה במקרים שבהם ניתן לעשות כן.
"אי-מיצוי זכויות, ובמיוחד מסוג הקצבאות שמעניק בט"ל, פוגע בכלל האוכלוסייה ובעיקר בשכבות הראויות לקידום", כתב המבקר בסיום הדו"ח. "ממצאי דו"ח מעקב זה מעידים כי חלק מהליקויים בפעולותיהם של הגופים המבוקרים שעליהם הצביע הדו"ח הקודם תוקנו במלואם או במידה רבה, אך חלק ניכר לא תוקנו כלל או שתוקנו במידה מועטה. על בט"ל והגופים המבוקרים האחרים שבהם עוסק דו"ח זה לפעול לתיקון הליקויים שפורטו בו. עליהם לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי להפחית את הנטל הבירוקרטי על הציבור ולסייע לזכאים למצות את זכויותיהם".
משרד הביטחון מסר בתגובה: "בין משרד הביטחון וצה"ל למוסד לביטוח לאומי קיים פער מהותי באימות נתוני העבר לתחשיב ימי המילואים, שלא שולמו כביכול בגין השנים 2008-2012. על פי התחשיב שערכנו, הסכום שלא שולם מסתכם במיליוני שקלים בודדים ולא כפי שטוען הביטוח הלאומי. עוד יודגש, כי חלק מהנתונים מתקופה זו אינם ממוחשבים וקיים קושי טכני בשחזורם לאחור. מערכת הביטחון מקיימת שיח שוטף מול הביטוח הלאומי, הן בסוגיית תשלומי העבר והן במטרה להנגיש ולפשט את תהליך תשלום ימי המילואים למשרתים".
