בשיתוף אתר "המקצוענים"
בלי לצלול לתנאים שכל צמח תבלין זקוק לו, הנה כמה כללי יסוד למי שעושה את צעדיו הראשונים בגידול צמחי תבלין. קחו בחשבון, שמדובר בתחביב ממכר.
אם אני הצלחתי, אחרי ששנים הסתתרתי תחת ההגדרה של "רוצחת צמחים סדרתית", כל אחד יכול. באמת. צריך רק לצבור כמה הצלחות, לבחור בצמחים שפחות מאתגר לטפח, ומשם להמשיך. זהירות, אתם עלולים להידבק בחיידק הגינון.
הכללים הבסיסיים: חנוך לצמח על פי דרכו
בחירת מיקום נכון: מרבית צמחי התבלין יעדיפו שמש ישירה, ולכן חשוב למקם אותם במקום שיגרום להם להתפתח בצורה מהירה וטובה. אם אתם ממקמים אותם בחצר של בית פרטי, כדאי לבחור בכיוון דרום, מזרח או דרום מזרח.
אם המטבח שלכם פונה לאחד הכיוונים האלה, בהחלט תוכלו למקם אותם על אדן חלון מואר, ולשלב אותם ישירות מהאדנית לסיר או לכוס התה שלכם.
בכל מקרה, כדאי למקם אותם במקום שבו יש לפחות 3-4 שעות של שמש ישירה ביום.
לכל צמח יש את העונה שלו: אמנם יש צמחים שיישארו נאמנים לכם לאורך כל השנה, אך מוטב לשתול אותם בעונה המתאימה להם, עד שיכו שורש ויתאקלמו באדנית או בחצר שלכם. עונת הקיץ החמה מתאימה יותר לשתילה של נענע, בזיליקום, לואיזה, מרווה, טימין ואורגנו.
לעומת זאת, עונת החורף, תקבל בברכה יותר את הפטרוזוליה, את הכוסברה, העירית, הבצל הירוק, גרגר הנחלים, השמיר והאורוגולה.
9 צפייה בגלריה
נגישות בגינון: מגדלים במרפסת? אדנית אורבנית שתחסוך מכם את הצורך להתכופף.
(צילום: יח"צ, באדיבות כתר.)
חקרו כל תבלין והשקו אותו בהתאם: לא רק למיקום ביחס לשמש השפעה על הצלחתכם בגידול צמחי התבלין, אלא גם לכמות המים.
הטעות הנפוצה היא שרבים חושבים שהצמח ינבול אם לא ישקו אותו מספיק, וכך יוצא שבפועל מרבית הצמחים נובלים דווקא בשל השקיית יתר שגורמת לריקבון שורשים.
אם אינכם בטוחים האם הגיע הזמן להשקות או לא, ישנה שיטה בסיסית ופשוטה למדי: הכניסו אצבע אל תוך מצע השתילה והשקו רק כאשר החלק העליון של מצע האדמה יבש לגמרי.
דרך סטרילית ומדויקת יותר היא להשתמש במד לחות – אביזר פשוט ונוח לתפעול שעולה כמה שקלים. את האביזר נועצים בתוך העציץ פעמיים: פעם אחד ממש בצמוד לשורשי הצמח, ופעם שנייה רחוק מהשורשים במרחק של כ-6 ס"מ. העומק הדרוש הוא בין 7 ל-10 ס"מ.
פתרון ביניים מאולתר שישאיר את הידיים שלכם נקיות, הוא שימוש בשיפוד עץ.
נעצו אותו ובדקו איתו את מצב הקרקע. בשוק קיימים מדי טמפרטורה משוכללים יותר, שגם עולים בהתאם.
בסופו של יום, התעסקות עם בטריות ומכשירים משוכללים יכולה להיות מסורבלת ומיותרת. לנעוץ מד לחות בסיסי, במקום את האצבע, יכול לעשות את העבודה בקלות רבה יותר. תשאירו את הגאדג'טים לתחביבים אחרים שלכם.
אם הוא נקי וללא גושי אדמה, סימן שהאדמה כבר יבשה וכדאי להשקות אותה בכמות גדולה יותר, עד שמים ייקוו דרך חורי הניקוז. אם השיפוץ יוצא מלוכלך מאדמה ורטוב – הימנעו מלהשקות את האדמה.
שימו לב, שהשקיה נכונה היא כזו שמאלצת את הצמח לפתח שורשים למחוזות חדשים.
כלומר, אם תשקו את האדמה שרחוקה יותר משורשי הצמח, הם 'יגיעו' עד לשם כדי לקבל את המים שלהם.
בכך, אתם גורמים לצמחי להיות חזק ובריא יותר. בנוסף, מים ישירות על הצמח, מחלישה אותו לאורך זמן.
לכן, אם אתם משקים אדמה או אדניות באמצעות מערכת השקיה אוטומטית (עם טפטפות), כדאי למקם אותן מעט רחוק מהצמח עצמו, ולהשקות את האדמה שסביבו.
בחירת המיקום תשפיע על מידת ההשקיה: כמתבקש, ככל שהצמח ממוקם במקום בו יש יותר שעות של שמש ישירה, והוא באוויר הפתוח, הרי שמצע האדמה שלו יתייבש מהר יותר.
לכן, לבחירת מיקום התבלינים השפעה גם על תדירות ההשקיה שתידרש. אם הצמח גדל בתוך הבית, הוא יאדה פחות מים מאשר אם תגדלו אותו במרפסת שמש או בחצר.
יש להיזהר בייחוד עם השקית צמחי תבלין בתוך הבית, ולהשקות רק כשמצע הגידול יבש בחלקו העליון. ואז, יש להשקות עד נגירה.
אם השארתם בתוך מיכל עם חורי ניקוז, אך הוא ממוקם בתוך עציץ אחר, ודאו שמי ההשקיה לא נאגרים בתחתית הכלי. אחרת, מהר מאוד תגלו שהשורשים נרקבו.
כיצד מוודאים זאת? בסיום ההשקיה, מרוקנים את המים שנוקזו אל תחתית המיכל, או מראש מוציאים את הצמחים ומשקים אותם בתוך הכיור, ומחזירים אותם לכלי רק לאחר שהמים נוקזו ממצע השתילה.
בצמחים ששתולים בתוך האדמה, לרוב לא תהיה בעיה של ריקבון שורשים, אלא אם השיפועים גורמים לשלוליות להצטבר ואז, מים עומדים לאורך זמן, שאינם מתנקזים בגלל אדמה קשה שלא אווררה, יגרמו גם הם לנזק לכלל הצמחים שלכם, ולא רק לצמחי התבלין.
שמרו עליהם מפני רוחות: אמנם העונה החמה היא ה-עונה של צמחי התבלין, אך סביר להניח שאחרי שתשקיעו בהם, תרצו שהם יישארו אתכם גם בעונת הסתיו והחורף.
לשם כך, כדאי לבחור להם מראש מקום שיגן עליהם בעתיד מפני רוחות. אם אתם שותלים אותם באדניות, הרי שלקראת הסתיו תוכלו להצמיד לשנות את המיקום שלהם.
ואולם, אם אתם שותלים אותם בתוך האדמה, כדאי להצמיד אותם לקיר או לגדר, על מנת לספק להם הכנה עתידית מפני רוחות.
הפרד ושתול: השיטה של הפרד ומשול חשובה מאוד כשמדובר בגידול צמחים בכלל, וצמחי תבלין בפרט. חשוב לדאוג שלכל צמח תהיה אדנית משלו.
אם אתם מעוניינים לחסוך במי השקיה, תוכלו לרכוש עציץ רב-קומתי, ובכל קומה לשתול מין אחר של צמחים. ואז, מי ההשקיה יזרמו מהחלק העליון של העציץ כלפי מטה. פתרון זה עדיף על פני שתילה של סוגי צמחים שונים באותה האדנית.
זה קריטי לגבי צמחים שדורשים כמות שונה של מים. למשל, אורגנו, מליסה, טימין, נענע ומנטה – אלו הם צמחי תבלין שלא זקוקים להשקיה מרובה.
לעומתם, רוזמרין, לבנדר וזעתר, הם צמחים שאוהבים תנאי יובש. שתילה של צמחים שונים באותה האדנית, תגרום לאחד מהם להירקב או לאחר להתייבש.
לכן, כדאי להשקיע כמה דקות בבירור תנאי הגידול לפני שממהרים לשתול אותם יחד.
ישנם צמחי תבלין שתלטנים במיוחד, שממש לא אוהבים לחלוק את האדנית שלהם עם צמחים אחרים. לבנדר, נענע, מרווה ומליסה, למשל, יתפשטו הרבה יותר מהר משנדמה לכם.
לכן, כדאי מראש לייעד עבורם כלי קיבול גדול (או רחב), ולהרחיק אותם מצמחי תבלין אחרים. אחרת, הם ישתלטו עליהם במהרה, ולא יאפשרו להם להתפתח.
הקפידו על אדנית שכוללת פתחי ניקוז: היות שצמחי תבלין מצריכים השקיה מרובה יותר מזו של סוקולנטים, חשוב לדאוג שכלי הקיבול יכלול פתחי ניקוז. אחרת, מהר מאוד המים העומדים בתוך האדנית יגרמו לריקבון ולהתפתחות עובש.
מסתבר, שהיעדר ניקוז תקין הוא הסיבה העיקרית לחוסר הצלחה עם גידול צמחי תבלין.
"בעוד שהאדמה בגינה היא דחוסה ואינה מאפשרת ניקוז מיטבי של המים, ערוגה גבוהה יכולה לייצר לכם אדמה אוורירית יותר (בתנאי שתהיה גם חכמה עם פתחי ניקוז ראויים)", אומרת יעל פרידמן, מומחית ומנהלת שיווק גלובלי של תחום ה-Outdoor של כתר.
"ערוגה עם אחיזת מים גבוהה מאפשרת ניקוז של עודפי המים, ומונעת ריקבון שורשים".
התאמת גודל האדנית: גם אם רכשתם שתיל קטן בכמה שקלים במשתלה, קחו בחשבון שלצמחי תבלין רבים יש נטייה להתפשט במהירות.
לכן, התאימו את גודל המיכל לסוג הצמח. אחרת, הוא לא 'יכה שורש', או שהוא יגיע למצב של ליפוף שורשים, דבר שיחייב אתכם לגזום את השורשים בסופו של דבר.
אם מדובר בעציץ קטנטן במטבח, זה לא נורא. אולם, אם שתלתם כמות גדולה של צמחים בגינת ירק מטופחת, לא כדאי שתגלו ששתלתם אותם בצפיפות רבה מדי, כשכבר מאוחר מדי.
בחירת מצע הגידול: אם בעבר מצע הגידול העיקרי היה אדמת שתילה רגילה, הרי שכיום ניתן לבחור בין שתילה באדמה, שתילה בתוך עציץ ובו תערובת שתילה, גידול בשיטה הידרופונית (על מצע חימר או סיבי קוקוס) או גידול בשיטה אקוופונית (על מצע אוויר).
את המצע בוחרים בהתאם לסוג הצמח ולשיטה שבה רוצים לגדל אותו. לשם כך שוקלים את אווריריות המצע, את יכולת הניקוז שלו, את יכולת אחיזת המים שלו ואת המיקום שלו (באדמה, בעציץ תלוי, בצמוד לקיר או על גבי מעקה).
התחילו מצמחים שקל לגדל, וצברו ביטחון שנובע מהצלחה: לסוג הצמח שתבחרו תהיה השפעה אם תידבקו בחיידק הגינון או לא.
לכן, אל תתחילו עם גידול של צמחים מפונקים יחסית כמו בזיליקום. זה, ישגשג רק בעונת הקיץ, שכן הוא רגיש מאוד לקור.
אם אתם מתעקשים לגדל אותו, עכשיו זה בדיוק הזמן. זכרו שכשמתחיל להתקרר, כדאי להרחיק אותו מאדן החלון, ולשמור שיהיה בטמפרטורה של בין 22 ל-27 מילות.
מדוע ומתי כדאי לדשן: דישון הוא למעשה המזון של הצמח. אם אתם מגדלים צמחים באדניות, הרי שאין להם את חומרי ההזנה שמצויים בקרקע באופן טבעי.
תוספת של דישון, תסייע להם להתפתח. בשונה מצמחים רבים, הרי שצמחי תבלין (וגם ירקות ועצי פרי) הם צמחים שמטרתם בסופו של דבר להזין אותנו.
לכן, הקפידו להשתמש רק בחומרי דישון אורגניים, ולא בכימיקלים רעילים.
איך להרחיק מזיקים: עונת הקיץ היא עונת המזיקים. ככל שצמחי התבלין שלכם יהיו חזקים ובריאים יותר, ויזכו לשגרת השקיה ודישון נכונה, כך הם יהיו עמידים יותר מפני מזיקים.
ככל שאתם מזהים שהצמח נגוע (חורים על העלים, למשל), כך סביר להניח שמזיקים נטפלו אליו. שמן נים, הוא שמן שמופק מופק מהאזדרכת ההודית.
הוא יסייע לכם במלחמה נגד כנימות, פטריות וזבובים. הוא אידיאלי לריסוס חיצוני ופנימי של צמחים רבים.
הדרך הנכונה להשתמש בו היא למהול אותו עם מים ולהשתמש בו כתרסיס על גבי עלי צמחי התבלין שלכם.
מה לעשות כשיש פריחה על צמחי תבלין? תלוי במטרת הגידול: אם אתם מעוניינים ליהנות מצמחי התבלין למאכל או לשתייה, הרי שכדאי להקפיד לגזום את הפריחה של הצמח מיד כשהיא מופיעה. הקפידו להשתמש במזמרה, וחתכו את הגבעול מעל העלה (על מנת לא להשאיר גבעול חשוף).
פורסם לראשונה: 14:40, 07.06.23
