השנה הקשה בהייטק: מסיכום שנת 2022 של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) ומכון המחקר SNPI על מצב ההייטק הישראלי, עולה כי סך ההשקעות בשנת 2022 צנח כמעט בחצי ועמד על כ-15.5 מיליארד דולר בשנה שחלפה, לעומת סכום חסר תקדים של כ-27 מיליארד דולר ב-2021. בדוח מציינים כי התופעה אינה ייחודית לישראל, וכי גם בעמק הסיליקון שבארה"ב ירדו ההשקעות בחברות טכנולוגיה בכ-40% באותה שנה. מספר סבבי הגיוס הכולל בשנת 2022 ירד גם הוא ועמד על 826 - לעומת 1,103 בשנה שלפניה.
לנוכח הירידות החדות בשווקים הפיננסיים ב-2022, בדוח מציינים כי הירידה שנרשמה גם בסך ההשקעות ברוב סוגי הסבבים אינה מפתיעה. יחד עם זאת, לפי הנתונים, דווקא השקעות ה"סיד" (Seed, סבב ההשקעות הרשמיות הראשונות במיזם) בסטארטאפים ישראלים רשמו עלייה ב-2022: זינקו בכ-22% בהשוואה ל-2021, לכ-1.6 מיליארד דולר. "נתונים אלה מפתיעים במיוחד בהינתן הירידה במספר הסטארטאפים שנרשמה בשנים האחרונות, שניתן היה להניח כי תוביל גם לירידה בסכומי ההשקעות הכוללים בסבבי סיד", נכתב בדוח.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי הדוח, שני גורמים עיקריים תרמו לעלייה בסבבי הסיד: הראשון - מעבר של משקיעים שבאופן מסורתי השקיעו בעיקר בשלבים מאוחרים להשקעה מוקדמת יותר במחזור החיים של החברות. השני - הגידול במספר המשקיעים בכל סבב. בין 2019 ל-2022, מספר המשקיעים הממוצע בכל סבב בשלב זה כמעט הכפיל את עצמו. הגידול המשמעותי ביותר התרחש בשנת 2022, שבה נוסף עוד משקיע אחד בממוצע בכל עסקה ביחס לנתון משנת 2021, והגיע לשיעור של 3.5 משתתפים.
בין השאר מציינים בדוח, כי הירידה הגלובלית והמקומית בגיוסים ברורה לאור הזעזועים המאקרו-כלכליים העולמיים, בדגש על עליית הריבית. אולם, קיימת מגמה מעניינת נוספת: בחינה סטטיסטית של קצב סבבי ההשקעות ה"מסורתי" בהייטק הישראלי מלמדת שגם בניטרול ההשפעה של השווקים העולמיים על מדיניות הגיוסים, הייתה שנת 2022 מסתיימת כנראה עם ירידה בהשקעות.
המגמה הזו עולה מניתוח פרק הזמן שעובר בין גיוס סבב הסיד לסבב A (סבב הגיוסים הבא אחריו) בהייטק הישראלי. על בסיס ניתוח נתוני עבר עולה, כי רק כ-40% מהחברות הישראליות שגייסו סבב סיד הצליחו לגייס גם סבב A. לסטארטאפים שכן מצליחים לגייס סבב A, נדרשות בממוצע כשלוש שנים להגיע לאבן דרך זו.
מהניתוח עוד עולה, כי בשלוש המחציות שתחילתן ב-2021, קצב גיוסי סבבי A היה גבוה מהצפוי. כלומר, חברות שלפי נתוני העבר היו צפויות לגייס השקעה במחצית השנייה של 2022, הקדימו את הגיוס לתקופת הפריחה של 2021 והמחצית הראשונה של 2022 ובפועל משך הזמן בין הסבבים התקצר.
הסייבר ספג את הירידה הקשה ביותר, הפודטק יציב
בניתוח נוסף של נתוני 2022 ב-Start-Up Nation Finder, בחנו את מצבן של החברות בחמישה סקטורים בולטים: סייבר, פינטק (פיננסים), קליימטק (אקלים), אגרוטק ופודטק (חקלאות ומזון) ובריאות ומדעי החיים. בהשוואה לשנת 2021, נרשמה ירידה בארבעה סקטורים להוציא את סקטור האגרו והפודטק, הן במספר סבבי הגיוס והן בסכום ההשקעות הכולל. הירידה הממוצעת בהם עומדת על כ-24% במספר סבבי הגיוס, ההשקעות וכ-40% בסכום הכולל של ההשקעות.
רק תחום האגרוטק והפודטק רשם יציבות במספר סבבי הגיוס ובסכום הכולל של העסקאות בהשוואה לשנת 2021. בחינה שנתית מעלה כי סכומי הגיוסים הכוללים בסקטור הסייבר ירדו בהיקף של כ-60% בין שנת 2021 ל-2022. זאת, בעוד הירידה השנתית בכל האקוסיסטם עומדת על כ-42%. עם זאת, מספר סבבי הגיוס, נותר יציב גם בהשוואה לשנת 2021.
עוד מצויין בדוח כי בהינתן הירידות בשווי החברות הציבוריות, שהתבטאו ביתר-שאת בחברות הטכנולוגיה, בחנו גם האם ירידת השווי קשורה גם לביצועי החברות ולא רק למצב המאקרו-כלכלי. ניתוח 2022 מלמד גם כי בעוד שרוב מוחלט של החברות הציבוריות הישראליות רשמו ירידה בשווי השוק שלהן, רוב החברות דווקא חוו עלייה בהכנסות בין הרבעון האחרון של שנת 2021 לבין הרבעון השלישי של 2022.
מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון: "ראייה המתפרסת על פני מספר שנים מגלה כי השנה החריגה בטק הישראלי הינה 2021 ולא 2022. הזינוק, הלא ריאלי, בהשקעות, בשווי ובמכפילים בשנת 2021 תיקן את עצמו, ולצד מגמות מאקרו-כלכליות עולמיות ניכרת ירידה משמעותית בהשקעות, בדגש על החציון השני של 2022. יחד עם זאת, ההשקעות, האקזיטים והביקושים נמשכים, אך בצורה מושכלת ומדודה יותר וזאת לכשעצמה תופעה חיובית בטווח הארוך.
"יחד עם זאת, אנו צופים קושי בגיוס קרנות הון שעשוי להשפיע על ההון הזמין להשקעות בשנים 2024 ו-2025. ההייטק הישראלי הגיע אל המשבר הנוכחי עם יותר מזומנים שגויסו בשנת 2021, לצד בשלות שבוחנת את השווקים הריאליים ולא רק את השווקים הפיננסיים. המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך ביצירת גיוון בסקטורים הטכנולוגיים שמובילים את כלכלת ההייטק הישראלי, ובפיתוח הכרחי של 'רגליים' כלכליות וסקטורים נוספים שיכולים להשיא ערך כלכלי וטכנולוגי משמעותי לישראל ולעולם".
