הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד") הודיע הערב (ד') על העלאת ריבית נוספת ותשיעית ברציפות, בשיעור מתון יחסית של 0.25%. זאת, על אף הטלטלה שעברו המוסדות הפיננסיים בארה"ב בשבועיים האחרונים בצל קריסת בנק סיליקון ואלי וסיגניצ'ר בנק והמשבר הגדול אליו נקלע בנק קרדיט סוויס השוויצרי. ההערכות עמדו על העלאה של 0.25%, אל מול הערכה זהירה יותר שהריבית לא תעלה כלל. בכך, הריבית במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם תעלה לטווח של 4.75%-5% - הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2007.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
החלטת הריבית הנוכחית בארה"ב הייתה קשה במיוחד עבור יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול, אשר עמד בפני שני שיקולים סותרים. מצד אחד, פאוול הביא שוב ושוב את נחישותו להמשיך להילחם באינפלציה שעדיין גבוהה ועומדת על כ-6% בשנה במדינה, אולם מהצד השני, בשבועות האחרונים עלה כאמור חשש משמעותי מפני האירועים הקשים בשוק הפיננסיים העולמי וחוסר השקט המשמעותי בשוק, כאשר העלאת ריבית נוספת עלולה רק להחמיר את המצב.
בהודעה של הפד נרמז כי רצף העלאות הריבית עשוי להיות מצוי לפני סיומו, על רקע הירידה באינפלציה והאווירה סביב משבר הבנקאות. "ההתפתחויות האחרונות עלולות להוביל להקשחת תנאי האשראי למשקי הבית ולעסקים ולהכביד על הפעילות הכלכלית, על גיוס העובדים ועל האינפלציה. היקף ההשפעות הללו עדיין אינו ברור. הוועדה ממשיכה להיות קשובה לסיכוני האינפלציה", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.
יחד עם זאת, במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר ההכרזה ציין יו"ר הפד פאוול כי עוד מוקדם לדעת את ההשלכות של משבר הבנקאות על הכלכלה כולה ולכן גם מוקדם לדעת האם הבנק ימשיך להעלות ריבית בכדי להילחם באינפלציה או שיבצע עצירה כלשהי.
במקביל, פאוול הוסיף כי הבנק המרכזי יבצע ביקורת פנימית לגבי קריסת הבנקים בשבועיים האחרונים במטרה לבדוק האם יש צורך ברגולציה נוספת על הבנקים במדינה. "השאלה המרכזית ששאלנו את עצמו במהלך אותו סוף שבוע היא 'איך זה קרה'. ברור שאנחנו צריכים להדק את מדיניות הפיקוח שלנו ואני מניח שהוועדה בראשות סגן היו"ר תיתן המלצות בנושא", אמר פאוול.
אולם, היו"ר טען כי "לא מדובר בחולשה של מערכת הבנקאות ככלל, אלא בניהול כושל של בנק סיליקון ואלי בשילוב עם גורמים נוספים כמו 'ריצה אל הבנק' של לקוחות רבים בזמן קצר".
יצוין כי בפברואר מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.4%, בהתאם לצפי, וכך נמשכה הירידה באינפלציה ל-6%, בעיקר בשל המשך התמתנות מחירי הסחורות והמוצרים במדד. עם זאת, אינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה) עלתה ב-0.5% ועומדת על 5.5% ב-12 החודשים האחרונים.
בחודש שעבר העלה הפד את הריבית בפעם השמינית ברציפות, גם אז בשיעור של 0.25%, לאחר רצף של העלאות חדות במיוחד בשיעורים של 0.5%-0.75%. לאחר ההכרזה הקודמת - טרם הסערה האחרונה בשוק - טען פאוול כי "אנו זקוקים לראיות יותר משמעותיות לכך שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה. לדעתנו, המדיניות שלנו עדיין לא מצמצמת מספיק וזו הסיבה שנו צופים העלאות ריבית נוספות. יש עוד הרבה עבודה לעשות".
באשר לשאלה האם הפד עשוי לעצור את העלאות הריבית ולאחר מכן להמשיך אותן, אמר פאוול כי "זה לא על השולחן כרגע. אנחנו לא רוצים להסתכל בדיעבד ולהגיד 'היינו קרובים, אך לא עשינו מספיק'. אם האינפלציה תרד בחדות, יש לנו כלים להתמודד גם עם זה".
הריבית באירופה עלתה ב-0.5%, למרות הסערה בשווקים
בתוך כך, בשבוע האחרון, למרות החששות סביב המערכת הבנקאית, גם הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ב-0.5% ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. אינפלציית השירותים הגבוהה והמשך הירידה בחששות למיתון תרמו להחלטה.
נגידת הבנק המרכזי, כריסטין לגארד, הדגישה שהאינפלציה גבוהה מידי וצפויה להתמיד, דבר שיחייב את הריבית להישאר גבוהה לזמן ממושך, כך גם על פי תחזיות המעודכנות של הבנק שהאינפלציה לא תחזור ליעדה בשנתיים הקרובות. בניגוד להודעה הקודמת, הנגידה לא התחייבה לעלייה נוספת בהחלטה הבאה במאי, והדגישה שההחלטות יתבססו על הנתונים בפועל.
במקביל, ב-3 באפריל יודיע בנק ישראל על מדיניות הריבית בארץ, וכעת מעריכים האנליסטים שהריבית בישראל תעלה ברבע אחוז נוספים ותעמוד על שיעור של 4.5%, אשר משמעותה ריבית פריים גבוהה במיוחד של 6%. זאת, כאשר האינפלציה בישראל עומדת כיום על שיעור שנתי גבוה של 5.2%, לאחר שבחודש פברואר האחרון ירדה פחות מהמצופה.
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "המשבר בשאלת הרפורמה השיפוטית בישראל ממשיך לרכז תשומת לב בשווקים, כאשר פעילים זרים ומשקי בית ממשיכים להצטייד במט"ח. המגמה החיובית בשוקי המניות והטייס האוטומטי שמפעילים הגופים המוסדיים, אשר מוכרים דולר עם העלייה בשערי המדדים, ממשיך לבלום עודפי ביקוש, ומביא להתייצבות הדולר בתחום שערים צר 3.65-3.67 שקלים. אין שינוי בהערכתנו, לפיה החקיקה תתמוך בפיחות השקל והתייצבות מעל לרמת 3.74 שקלים, יפתח את הדרך לעבר רמת 3.8 שקלים ויותר".
פורסם לראשונה: 20:00, 22.03.23
