הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן סוף-סוף ייצא לדרך ביום שישי הבא, אבל יפסיק לפעול שעות ספורות אחרי שייפתח, בגלל שכזכור - הרכבת הקלה, כמו רוב התחבורה הציבורית בארץ, לא תעבוד בשבת. אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית, סיפר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, לכמה מגיע הנזק הכלכלי שבאי-הפעלת הרכבת בשבת, מה הוא כולל ומי אחראי למצב.
"ממחקר ש-BDO ערכו עבורנו השנה עלה שהסכום הכולל של הנזקים מאי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת מגיע למיליארד שקל בשנה", הסביר קידר. "אבל מעבר לשורות התחתונות הכלכליות, העובדה שלא משרד האוצר ולא משרד התחבורה בדקו את הנושא במעלה הדרך הוא בעיה חמורה לא פחות. התקבלה פה אקסיומה שעומדת בניגוד לעמדת רוב הציבור הישראלי וגם בניגוד לעמדת כל איש מקצוע שמתעסק בתשתיות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"אומרים שישביתו את הרכבת הקלה רק בשבת, אבל אנחנו יודעים שזה לא רק בשבת, אנחנו רואים מה קורה ברכבת ישראל. ביום יפה ובהיר היא אולי עובדת ביום שישי וחוזרת לפעול רק כמה שעות אחרי שיוצאת השבת. בשעון קיץ למשל זה אומר שהיא כמעט לא רלוונטית ביום שבת".
קידר התייחס גם לפעילותה של שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי בנוגע להפעלת התחבורה הציבורית בשבת, בדגש על הרכבת הקלה: "אני חושב שהפעולות של מרב מיכאלי בהקשר הזה היו, אם לקרוא להם לוקות בחסר זו תהיה מחמאה משמעותית. אנחנו גם מבינים שיש מכרזים לעוד קווים של הרכבת, שבהם אנחנו בהחלט מתכוונים לפעול כדי שלכל הפחות תהיה אפשרות לממשלת ישראל הבאה, כי זו כנראה אין לנו שום תקווה, להפעיל את הקווים האלה בשבת".
הוא הוסיף, כי "מדינת ישראל כרגע אפילו לא מכינה לעצמה את התשתית המשפטית והחוזית כדי להפעיל את הרכבת שבעה ימים בשבוע וזה בעיה חמורה שניאלץ לטפל בה בקווים הבאים".
רוצים לשמוע עוד? האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
האוברדראפט מזנק? זה מה שכדאי לדעת
נתונים חדשים שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר מעידים על הקושי הכלכלי של משקי בית בישראל לסגור את החודש. בין השאר פורסם שההחזר החודשי בסך ההלוואות למשקי בית שנטלו משכנתא ב-2021 זינק בממוצע ביותר מ-1,400 שקלים מאז החלו העלאות הריבית באפריל 2022, ובנוסף נרשמה בחודשים האחרונים יציאת כספים מתמשכת מקופות הגמל והפיצויים - לראשונה מאז 2016.
שרון לוין, מנהלת תחום ההסברה בארגון פעמונים, סיפרה ב"כסף חדש" כי ממוצע החובות של המשפחות שפונות לארגון עלה בעשרות אלפי שקלים בחודשים האחרונים. למעשה, מנתונים של הארגון, ממוצע האוברדראפט של משפחות שפונות אליהם עלה מ-100 אלף שקל לפני כשנה, ל-150 אלף שקל בשבועות האחרונים.
"ב-2022 פנו אלינו מעל 12 אלף משפחות במהלך השנה, חווינו עלייה של מעל 40% בפניות והשנה זה ממשיך", הסבירה לוין. "ממה שרואים אצלנו החובות של המשפחות, שכוללים את האוברדראפט, גדלים באופן מאוד משמעותי. אם לפני שנה החוב המומוצע של משפחה שפנתה אלינו היה בסביבות המאה אלף שקלים בממוצע, היום זה 150 אלף שקלים. אנשים לוקחים הלוואה על הלוואה כדי לנסות לסגור את המינוס, ממשיכים להתנהל לא נכון ואז יש להם קשיים לעמוד בכל ההוצאות".
עוד הסבירה לוין כי "בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים יותר משפחות ממעמד הביניים שפונות מכל קצוות קשת המגזרים והאוכלוסיה, וכולם מתקשים מאוד. מדובר גם באנשים עובדים, והרבה פעמים במשפחות ששני בני הזוג עובדים. יש הרבה מאוד אנשים נורמטיביים שפשוט נקלעים להחזר חודשי מאוד משמעותי תוך עליית הריבית בהחזר המשכנתאות וגם בהחזר ההלוואות שהם לקחו קודם, ופתאום ההחזר החודשי עלה והם לא מצליחים לעמוד בזה. כמובן שגם יוקר המחיה משפיע על ההוצאות השוטפות. המזון, הביגוד, הדלק, החשמל - כל הדברים האלה התייקרו, אז ההכנסות נשארו באותה רמה וההוצאות גדלו ולכן רבים נכנסו לאיזשהו סחרור.
"ראינו בסקר שעשינו שחמישית מהמשפחות מוותרות על מזון ומכשור רפואי, 30% מהמשפחות גם מוותרות על חוגים לילדים, זה משהו שבאמת יכול לפגוע גם בבשר החי. מצד שני, יש משפחות שלוקחות יותר אחריות ופחות יוצאות לבילויים ומסעדות ומבינות שאי אפשר עכשיו. בדרך כלל אפשר למצוא דרכים חלופיות להתמודד עם ההוצאות".
בין השאר הסבירה לוין כי "אנחנו בונים עם משפחות שמגיעות אלינו איזושהי תוכנית הבראה לשיקום כלכלי, כדי לראות מה באמת היכולת של המשפחה לעמוד בהחזר חובות. הבנק לא תמיד רואה את כל החובות כי לפעמים יש גם חובות לחברות אשראי ועוד. אחרי זה מגיעים למו"מ מול הבנק כדי שהמשפחה כן תוכל לעמוד בהחזרים, והתוצאה של המו"מ תלוי מאוד בהיסטוריה הבנקאית של המשפחה, דירוג האשראי שלה וכל התנאים שמסביב".
בגזרת ההמלצות למי שנמצא במינוס ותוהה כיצד כדאי לו לפעול, לוין טוענת כי "שם המשחק פה הוא תכנון. אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מוציאים כסף, לנסות לפרוט את זה כמה שיותר לרזולוציה נמוכה, ולתכנן קדימה. צריך להבין שאנחנו עכשיו בתקופה שהיא יותר מאתגרת, אוגוסט, החופש הגדול וכו', אבל תכף חוזרים לשנת לימודים ויש הוצאות על חזרה לבי"ס למי מאיתנו שיש ילדים במערכת החינוך, ומיד אחרי זה יש תקופה של חגים שזה גם הרבה הוצאות. לכן צריך לנסות לתכנן את התקופה הקרובה לפי היכולת הכלכלית וזה משהו שהוא מאוד משמעותי, כי ברגע שאנחנו יודעים לפרוט מה ההוצאות הצפויות זה מוריד מהלחץ ואנחנו יודעים לקראת מה אנחנו נכנסים ויכולים לתקצב את זה ולהתנהל לפי זה. במצב כזה, אם יש איזושהי חריגה אז חודש אחרי זה נדע שאנחנו צריכים להתאזן ולחזור לתקציב שבנינו.
"עוד דבר שרלוונטי דווקא לאוגוסט זה שהחופש הגדול הוא הזדמנות טובה לשתף את הילדים, הזדמנות מצוינת לחינוך פיננסי. להורים שבינינו אגיד שזו באמת הזדמנות לתת לילדים תקציב לבילויים ולתת להם להתנסות עם כסף ועם ניהול סכומים מגיל צעיר". הריאיון המלא בסימנייה השנייה בנגן.
35 שקל לחטיף? המחירים הגבוהים בקולנוע
בהמשך להוצאות ההולכות וגדלות, במיוחד בחודשי הקיץ והחופש הגדול, כתבת הצרכנות שלנו מירב קריסטל סיפרה על המחירים של החטיפים והשתייה בבתי הקולנוע בארץ, שהגיעו לגבהים בלתי נתפסים, והזכירה מה מותר ומה אסור להכניס לקולנוע מהבית ובכך אולי לחסוך את החוויה במזנונים. הריאיון המלא בסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: בשבוע שעבר דיברנו ב"כסף חדש" עם ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, שהסבירה איך הגענו למצב שצריך לקצץ בתשלום לזכאי הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים והבהירה: "אם באמת רוצים לדאוג לביטוח סיעודי מספק לכל אזרחי ישראל ייתכן שצריך להעלות את דמי הביטוח". וגם: מה המשמעות של הורדת דירוג האשראי בארה"ב ובמה היא שונה מישראל? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי>>
