דירוג האשראי של ישראל יורד - שוב ובאופן משמעותי. חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה אמש (שישי) על הורדת דירוג האשראי של ישראל בשתי רמות מרמת A2 ל-Baa1, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, וצירפה להחלטה דוח חמור במיוחד על מצבה הכלכלי של ישראל ללא תגובה מתאימה ונחרצת מצד הממשלה. בנוסף השאירה את תחזית הדירוג שלילית.
מדובר במכה קשה לדירוג האשראי של ישראל, כשלראשונה אי פעם הורידה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות בפעם אחת - לרמה הנמוכה ביותר למעשה מאז החלה מודי'ס לדרג את ישראל ב-1995, אז דירוג האשראי של ישראל עמד על A3.
החברה הסבירה כי המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. "עוצמת הסכסוך בין מדינת ישראל לחיזבאללה עלתה באופן משמעותי בימים האחרונים, ובמקביל, הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו לצד סיכונים גיאופוליטיים", נכתב בהחלטה.
עוד הדגישו בחברה כי ההסלמה מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לדבריה "לא היו אפקטיביים מספיק במניעת הפגיעה במדדי האשראי של המדינה". מדובר למעשה בביקורת קשה על המדיניות של ראש הממשלה ושר האוצר, שלא הובילו מדיניות כלכלית אחראית.
"הגירעון יחרוג מהיעד"
החברה טוענת כי למרות ששר האוצר הציג לאחרונה מתווה לתקציב 2025 עם גירעון של עד 4%, היא צופה שהגירעון בשנה הבאה יעמוד על כ-6%. היא מציינת כי "תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות האמורים, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע".
גם לגבי השנה הנוכחית החברה צופה גירעון גבוה בהרבה מהיעד של הממשלה, שעומד על 6.6%, כאשר להערכתה הגירעון יגיע השנה ל-7.5%. זאת בגין הצמיחה הנמוכה וההוצאות הגדולות בגין משרתי המילואים ומפוני הצפון. החברה צופה שיחס החוב לתוצר יזנק ל-70% לעומת התוואי לירידה ל-50% ערב מלחמת 7 באוקטובר.
"ההתאוששות לא תהיה מהירה כמו בסכסוכים קודמים"
החברה מציינת שכלכלת ישראל נפגעת מהסכסוך הצבאי שכבר נמשך יותר מרוב הסכסוכים הקודמים, ללא מועד סיום הניראה לעין. לכן, החברה איננה מניחה עוד בתרחיש הבסיס שלה שהעימות הצבאי יסתיים בעתיד הקרוב וכי כלכלת ישראל תתאושש במהירות ובעוצמה כפי שקרה לאחר סכסוכים קודמים. לכן, עקב התמשכות והחרפת המלחמה, הדבר עשוי להוביל להורדת דירוג נוספת ועל כן התחזית השלילית.
"באופן כללי יותר, החברה מציינת שלא ניראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות", נכתב.
בנוסף, לדברי החברה, מתחילה להצטייר תמונה ברורה יותר של נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית כתוצאה מהסכסוך. היא מציינת כי "ראשית, מגבלות ההיצע בשוק העבודה יישארו חזקות מהצפוי למשך זמן רב יותר, כאשר הממשלה עשויה להאריך את שירות הצבאי לגברים ל-36 חודשים מ-32 חודשים כיום, ולהשפיע לרעה על היצע העבודה על ידי הסרת אחד החלקים היצרניים ביותר בחברה למשך זמן רב יותר לעומת המצב כיום. שנית, עובדים פלסטינים עדיין לא יכולים לעבוד בישראל. הדבר רלוונטי במיוחד בתחום הבנייה. שלישית, סביר להניח שההשקעה במשק תישאר מוגבלת למשך זמן רב יותר, מכוון שפרמיית הסיכון לעשיית עסקים בישראל תישאר גבוהה כל עוד הביטחון מעורער".
"היכולת לספק איזונים ובלמים נחלשה"
בין השאר מציינת החברה כי "הצעת החוק לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי מתעכבת על ידי הממשלה, למרות שתפחית את העומס על משרתי המילואים. יתרה מכך, שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".
עוד מצביעה החברה על היחלשות מוסדות הממשל של מדינת ישראל כאלה שהשפיעו על ההחלטה. "החברה שינתה את ציון הממשל של ישראל מרמה של -1G לרמה של -2G כדי לשקף את ההתדרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות. בעוד שהחברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמם באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה".
גורמים כלכליים בכירים ביותר במשק הגיבו בתדהמה להחלטה. "הורדה כפולה זה משבר ממש", אמרו. גורם בכיר מאוד אמר כי "יארך שנים רבות לתקן את מה שהממשלה קלקלה בחוסר תגובתה".
הורדת הדירוג הכפולה הגיעה לאחר ניסיונות שלא צלחו מצד משרדי רה"מ והאוצר לשכנע את כלכלני מודי'ס שממשלת ישראל פועלת לצמצום דרסטי של הגירעון ל-4%, אולם בחברה כאמור סבורים שאין היתכנות כזאת עם התרחבות המלחמה והוצאות הענק סביבה.
מדובר כאמור בפעם השנייה שמודי'ס מורידה את הדירוג לישראל, אחרי שבחודש פברואר השנה הורידה את הדירוג לראשונה אי פעם מאז שחברות הדירוג הבינלאומיות החלו לדרג את ישראל ב-1998. נזכיר כי באפריל הורידה סטנדרד אנד פור את הדירוג של ישראל לרמה A+. ולפני קצת יותר מחודש פיץ' הורידה את הדירוג שלה לישראל מ-A+ ל-A.
בינתיים נודע ל-ynet כי חברת הדירוג הגדולה בעולם סטנדרד אנד פור לא תקדים את פרסום הדוח התקופתי שלה והוא יפורסם בחודש נובמבר. גם חברת הדירוג הגדולה ביותר צפויה להוריד את דירוג האשראי של ישראל בעוד פחות מחודשיים בפעם השנייה.
החשב הכללי: "החלטה מוגזמת ובלתי מוצדקת"
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מסר כי "החלטת חברת דירוג האשראי מודי'ס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג.
"במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל.
"ערב ראש השנה תשפ"ה אנו מציינים שנה לאירועים הקשים של 7 באוקטובר בגינם יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל. ישראל נמצאת בלחימה עזה בדרום לבנון במטרה להחזיר את השקט ואת תושבי הצפון לבתיהם. במקביל, המאמצים להשבת חטופינו נמשכים והלוואי ונראה אותם בבית במהרה. הכלכלה הישראלית חזקה, מגוונת, בעלת שווקים פיננסים עמוקים ונזילים. נדע להתמודד בהצלחה עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה להחזרת הביטחון למדינה".
מהו דירוג אשראי?
באופן כללי מדובר בדירוג שמגדיר את היכולת של מדינות לפרוע הלוואות בעתיד. סוכנויות דירוג האשראי בוחנות נתונים כלכליים שונים של מדינות כמו גם סיכונים גיאופוליטיים ואחרים שמשפיעים על הכלכלה וכן את היקף ההתחייבויות הקיים שלהן, ולפי כל אלה קובעות את הדירוג.
למי זה בעצם חשוב?
בראש ובראשונה למי שמתכוונים להלוות לאותן מדינות או להשקיע אצלן. חברות הדירוג מעריכות למעשה את הסיכונים הגלומים ואת יכולתן של המדינות לפרוע הלוואות למלווים.
מה זה אומר למשקיעים?
ככל שהדירוג של המדינה המבוקרת גבוה יותר, כך התשואה שעליה להעניק למשקיעים נמוכה יותר, כיוון שהיא מצביעה על סיכון נמוך יותר. מי שמלווים לארה"ב או לגרמניה ינקבו בריבית נמוכה בהרבה מאשר מי שמלווים לפרו למשל. למדינה בצרות גדולות כמו סוריה או צפון/דרום סודן ספק אם יימצאו בכלל מלווים.
מה המשמעות בשטח?
מדינת ישראל כבר משלמת ריביות גבוהות בהרבה מאלה ששילמה רק לפני חודשים ספורים, והריבית הזאת צפויה עוד לעלות. אותן ריביות גבוהות צפויות להתגלגל גם לכיס של כולנו - בעיקר משום שממשלה שמסתבכת בהלוואות יקרות יותר תיאלץ לצמצם את הוצאותיה במתן שירותים לאזרחים - ולכן פחות תמיכה בתחומי הרווחה הבריאות וקיצוץ בתקציבי חינוך ובענפים נוספים, יפגעו באזרחים כבר בשנת התקציב הבאה.
פורסם לראשונה: 23:42, 27.09.24
