נתונים שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי שיעור האבטלה הבסיסי עלה מעט בחודש מאי ל-3.5%, לאחר שעמד על 3.1% בחודש אפריל, 3.3% במרץ, 3.7% בפברואר, 4.1% בינואר ו-4.3% בדצמבר. לפני נתונים מנוכי עונתיות שמנטרלים קפיצות בלתי סדירות ואירועים חיצוניים, שיעור האבטלה נותר 3.6%, ובכל מקרה מדובר בשיעור אבטלה נמוך באופן יחסי גם לעבר בישראל וגם לעולם כיום.
שיעור התעסוקה עלה מעט ל-61.8%, ומדובר בשיעור גבוה באופן יחסי. ההערכה היא שנוכח המצב הכלכלי וחשש מהחמרתו ישראלים שלא עבדו לאחרונה מתפשרים ומוכנים לעבוד בעבודות שבהם סרבו לעבוד עד כה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מהנתונים עולה עוד כי מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות כלכליות יחד עם הבלתי מועסקים עלה במאי , ל-3.8% וכשמוסיפים את מי שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת משבר הקורונה במרץ 2020 מדובר על עלייה ל-4.1%. השיעור שכולל את כל הקטגוריות הקודמות יחד עם "המתייאשים" מחיפוש עבודה עלה ל-4.4%.
"המתייאשים" הם בני 15 ומעלה שהיו מעוניינים לעבוד אך חיפשו עבודה במשך 12 חודשים ולא מצאו עבודה המתאימה להם במקצוע, באזור המגורים שלהם, מבחינת השכר ושעות העבודה שהוצעו להם, העניין בעבודה, או חוסר ניסיון או הכשרה מתאימים, קשיי שפה או גיל מבוגר או צבעיר מדי לעבודה המוצעת.
בסך הכל היו בישראל 7,026,600 בני 15 ומעלה שיכולים היו לעבוד, מתוכם היו בכוח העבודה 4,501,500 נשים וגברים, שהם 64.1%. 2,525,200 ישראלים בגילים אלה לא חיפשו עבודה ולא השתתפו לכן בכוח העבודה, והם היוו 35.9% מהישראלים שיכולים היו לעבוד על פי ההגדרות הבינלאומיות.
