למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך לטעון ש"מצבנו הכלכלי מצוין", הכנסות המדינה ממיסים במגמת ירידה והגירעון טפח כבר ל-1% וצפוי להמשיך לגדול עד סוף 2023 - כך שהממשלה תצטרך להחליט בקרוב איך מתמודדים עם החור הזה, והאם ההתמודדות הזאת כוללת העלאת מיסים. ברקע, שר האוצר טען גם לאחרונה שלא יהיו קיצוצים ולא יהיו העלאות מיסים, על אף ההערכות שהגירעון ימשיך לגדול.
עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שוורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר, הסבירה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "צריך להבין שהנתונים האלה מראים שהמשק בהאטה, אנחנו לא עומדים בתחזיות גביית המיסים, והמשמעות של זה היא שיהיה חסר כסף לתקציב המדינה. אם הצפי היה לגירעון של 3% כרגע נראה שאם נמשיך במגמה הנוכחית הוא יהיה הרבה יותר גבוה. אפשר להשוות את זה למשק בית שנמצא במינוס, זה המצב של המדינה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: רויטרס/Ronen Zvulun)
בנוגע לשאלה האם המצב הזה נוצר בעקבות החקיקה המשפטית, השיבה ירון אלדר כי "בסופו של דבר תקציב מדינה נבנה תמיד לפי תחזית, וזו תחזית שנערכה לפני השינוי המשטרי או השיח סביבו. לא יודעת להגיד אם ההערכה הייתה נכונה או לא נכונה, אבל בוודאות לדברים האלה יש השפעה מאוד גדולה על מה שקורה בתקציב המדינה. אנחנו רואים פחות עסקאות נדל"ן, פחות השקעות, עליית ריבית משמעותית, שזה אומר פחות כסף. כל אלה מראים שאנחנו בוודאות הולכים לכיוון של פחות הכנסות ממיסים גם בתקופה הקרובה, וזה אומר שהממשלה חייבת לפעול".
"האפשרויות שעומדות בפני הממשלה הן הגדלת גירעון, קיצוץ או העלאת מיסים. הגדלת הגירעון בצורה משמעותית תביא לזה שדירוג האשראי שלנו ירד בסופו של דבר, כי חלק מהאיתנות הכלכלית של מדינה זה החוכמה לא להגדיל את הגירעון. בסוף על הגדלת הגירעון משלמים בשנים הבאות, זה כמו מינוס בבנק.
"האפשרות של קיצוץ בהוצאות מאזנת את התקציב אבל מקשה בתקופת הביניים. בסוף אני חושבת שהממשלה הזאת, לא תהיה לה ברירה. היא גם תגדיל קצת את יעד הגרעון, זה מה שקורה בשנות משבר, והיא גם תהיה מוכרחה לקצץ קיצוצים בתקציב וזה יכאב".
ומה לגבי העלאת מיסים? "האופציה קיימת, אבל היא בעייתית על רקע של מיתון כי בסיטואציה הזאת העלאת מיסים מקטינה את הפעילות במשק, אז יש בזה קושי. נדמה לי שהממשלה הזאת תצטרך לעשות עוד משהו, וזה להחזיר את האמון של העולם בהשקעות בישראל, וזה יוחזר רק על ידי הגברת היציבות".
בתור מי שכיהנה כנציבת מס הכנסה בתקופת שר האוצר נתניהו בתחילת שנות ה-2000, האם את חושבת שנתניהו היום יכול להוביל מהלכים כואבים כדי להציל את המשק? "בזמנו נתניהו כשר אוצר עמד בפני החלטות קשות של קיצוצים ושל ביטול העברות תקציביות. היו לנו שביתות מול הדלת של משרד האוצר כל יום של אנשים שקיבלו פחות כסף, ונתניהו התמודד עם זה בצורה מעוררת השראה. היום אני מתקשה לראות את ההתמודדות עם האתגרים האלה".
מה המס שהכי יכול להגדיל את הכנסות המדינה, בהנחה שיחליטו להעלות מס כלשהו? "המס היחיד שבאמת יש לו השפעה מיידית על הכנסות המדינה זה המע"מ. ההכנסה ממע"מ נכנסת כל חודש, אנחנו עומדים על 17% מע"מ, שזה שיעור המע"מ הממוצע ב-OECD. כל אחוז זה כמה מיליארדים. אם צריך להעלות משהו, זה המס שהייתי מעלה".

בעלי עסקים, הבחירות המקומיות ועבודות הרכבת

עוד בפרק: על רקע המירוץ המתחמם לבחירות המקומיות, ניסינו להבין איך ועד כמה זהות ראש העיר משפיעה על בעלי העסקים בעיר. עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העסקים והעצמאים בישראל, הסביר כי "ההתחשבות מצד ראשי עיר שתומכים בעסקים בעיר שלהם מתבטאת בהתחשבות בנושא של פריקה וטעינה, התחשבות בנושא של חניה, לבוא לקראת בנושא של שילוט, לבוא לקראת בנושא של פרסום בעיר, של לקרוא לציבור לקנות רק מהעסקים המקומיים למשל, לדאוג לניקיון ולמתן שירותים פיזיים. ראש עיר שרוצה לעזור לעסקים שלו יכול לעשות את זה במנעד רחב של כלים.
"למשל בעיר תל אביב הוקמה מנהלת עסקים בגלל שזו עיר מאוד גדולה שיש בה באמת מאות אלפים של עסקים. יש קשר רציף ושוטף ויש מנהלת שעוסקת ביומיום כדי לעזור לציבור בעלי העסקים".
בנוגע לדרישות העצמאים שתקועות כבר שנים, כמו דמי אבטלה וזכויות נוספות, אמר כהן כי "כל שרי הכלכלה והאוצר וראשי הממשלה שעבדתי מולם רצו לעזור ולסייע לציבור העצמאים. ברגע האמת זה לא קורה בגלל אגף התקציבים באוצר, שחושב שהכל זה שוק פתוח ומי שבחר להיות עצמאי ידע למה הוא נכנס ואיזה סיכונים הוא לקח על עצמו אז שיסתדר.
"אם אני לוקח לדוגמא את האירוע של חסימת רחוב אלנבי בתל אביב למשך חמש השנים הקרובות - המדינה הולכת להשקיע עשרים מיליארד שקל לפחות בקו הסגול שיעבור שם, אי אפשר להקצות שקל לטובת פיצוי לעסקים שבין רגע פגעת להם ב-80% מההכנסות והשארת אותם עם חומה מול העסק, עם גדר עם בד יוטה? כשאין חניה, יש אבק ובכל הזמן הזה ממשיכים לגבות מהם ארנונה מלאה ומיסים מלאים".
בתוך כך, בהמשך הודיעו פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות בשיתוף ארגון להב שיגישו בג"ץ בתחילת השבוע הבא על עבודות הרכבת הקלה - עבודות שיגרמו לאלפי עסקים לסגור את מכלותם ואף להתדרדר במהירות למצב של חדלות פרעון, כך לדבריהם. "אנו קוראים למדינה לעצור את המשך הפעילות באופן מיידי עד אשר יימצא פיתרון משמעותי אשר יאפשר לעסקים הקטנים בתוואי הרכבת לצלוח שנים מורכבות אלו", נמסר.

כך בונים 35 מגדלים בשנתיים וחצי

לסיום דיברנו עם כתב הבנקים ושוק ההון של ynet ומגיש "כסף חדש" דן רבן, שנמצא בימים אלה בסין, כדי לשמוע ממנו על הטכניקה המדהימה שבה בונים בסין בתים, בניינים ושכונות שלמות - ברבע מהזמן שתהליכים דומים לוקחים בישראל. מהן הסיבות לכך ולמה עדיין בחלק מסין בניינים רבים עומדים ריקים? האזינו לסימנייה השלישית בנגן או צפו בוידאו ובתמונות שבכתבה.
2 צפייה בגלריה
אתר הבנייה
אתר הבנייה
אתר הבנייה בסין
(צילום: דן רבן)
אם פספסתם: ביום רביעי האחרון ניסינו להבין האם יש קשר בין כסף שחור למשכנתא במגזר החרדי, על רקע סערת הרשת סביב המסמך של בנק מזרחי טפחות. וגם: על הקשר בין החום הקיצוני, משבר האקלים והכיס של כולנו. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי>>

בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות