נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, זימן היום (ג') את מנכ"לי הבנקים בישראל לפגישה בסוגיית הריביות על פיקדונות והלוואות. השיחה שהתנהלה בלשכת הנגיד הייתה נינוחה יחסית, אולם ניתן לכנותה כ"שיחת נזיפה קלה", שבה הנגיד מתח ביקורת על חוסר הרגישות כלפי האוכלוסיות ממעמד הביניים בעיקר שמשלמות ריביות גבוהות על הלוואות וכאשר יש להן כסף בפיקדונות ובעו"ש מקבלות ריבית נמוכה, אם בכלל, באופן לא סביר של פער מהריבית שהם משלמים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עם זאת, הנגיד לא איים בצעדים פרקטיים שינקוט אם הבנקים לא ישנו את המצב הקיים כיום ואף לא הורה מפורשות מה על הבנקים לשנות. במקביל, שבעת מנהלי הבנקים שנכחו בפגישה הביעו הסתייגות מהדברים החמורים שנאמרו על הנגיד בימים האחרונים, אשר נתפסים לפחות על ידי חלק מהם כפגיעה בעצמאות הבנקים, וקראו להקפיד גם על עצמאות התאגידים הבנקאיים, לצד זו של הבנק המרכזי, כדי לאפשר את התחרות במערכת.
בהודעה שנמסרה מבנק ישראל לאחר הפגישה, נטען כי הנגיד אמר בפגישה כי "המערכת הבנקאית איתנה ורווחית. בעת האחרונה רשמה המערכת רווחיות גבוהה מאוד ועלייה חדה של התשואה על ההון, בין היתר, כתוצאה משילוב של מספר גורמים: יתרות עו"ש שנותרו גבוהות המהוות מקור בעלות אפסית להעמדת אשראי; תמסורת לא מספקת של הריבית לפיקדונות במגזר משקי הבית וריכוז גבוה של אשראי בריבית משתנה שההכנסות ממנו עולות עם עליית הריבית במשק.
"חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון המשקף את ערך ההוגנות, בין מדיניות הריבית על ההלוואות לבין מדיניות הריבית על הפיקדונות וניהול העו"ש - ובדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים", הוסיף הנגיד.
המפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, אמר אף הוא בפגישה כי כי "הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית שמים דגש רב על הוגנות המערכת כלפי לקוחותיה. היעדים שצוינו היום בדיון מהווים צעד נוסף לשיפור ההוגנות במערכת על המוצרים והשירותים השונים. יש בהם כדי לסייע ולהיטיב בצורה משמעותית עם הלקוחות הרלוונטיים ומהווים המשך לתפיסת הלקוח במרכז. חשוב לציין כי גם ללקוחות ישנם כלים להשוואה ולשיפור תנאיהם שקידמנו בשנים האחרונות, ואני קורא להם להמשיך ולהשתמש בהם".
ברקע, נמשכת הביקורת הציבורית הנרחבת על רווחי העתק של הבנקים בצל "עושק הפיקדונות" שפורסם לראשונה ב-ynet, שבמסגרתו כל הבנקים הגדולים בישראל לא גלגלו את מלוא עליית הריבית לפיקדונות הלקוחות, בעוד מרביתם כן גלגלו את מרבית העלייה לריבית שהם דורשים על הלוואות, לרבות על משכנתאות.
לפני שבוע התקיים דיון מיוחד בוועדת הכספים של הכנסת בנוגע לתשלומי הריבית הזעומים שמשלמים הבנקים ללקוחות בנכסי החיסכון השונים ובראשם הפיקדונות השקליים, במקביל לגביית ריבית גבוהה מאוד על הלוואות, שהביאו לרווחי שיא לבנקים ברבעונים האחרונים.
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, היא שדיווחה לוועדת הכספים על הנתונים והדגישה שמדובר "בשוק עם מאפיינים של קבוצת ריכוז".
מבדיקת רשות התחרות עולה כי אילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר ביותר מארבעה מיליארד שקלים נוספים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור, וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שמשקי בית מפקידים את הכספים לתקופה ארוכה יותר.
על פי ממצאי הבדיקה של הרשות, מדובר בשוק שמתאפיין לכאורה ברמת תחרות נמוכה, שבמסגרתה הבנקים ממעטים להתחרות באופן אגרסיבי על לקוחות של בנקים אחרים. עוד עולה כי הפיקדונות של משקי בית ועסקים זעירים וקטנים הם רק כ-64% מיתרות הפיקדונות שהמערכת הבנקאית מחזיקה, אך הן אחראיות לכ-77% מהכנסות הבנקים מהמרווח מפעילות הפיקדונות.
