מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: ליאל סלמן, מבת ים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: ליאל (24).
הדירה: 2 חדרים בשכירות. משלמת 3,000 שקל.
בת ים? "גרה כאן שנה. אני במקור מחולון וחיפשתי שם, אבל זו עיר של משפחות ולא מצאתי דירות קטנות כי רציתי לגור לבד, אז הרחבתי את החיפוש לבת ים. גדלתי בג'סי כהן, שזו שכונה קשה, אבל אמא תמיד שמרה עלינו. הייתה לנו שכנה שהיו מגיעים אליה כנראה לקנות סמים, והאנשים שהסתובבו בחדר המדרגות - זה לא היה נחמד. היו מכות, דקירות ועכשיו אני חושבת לעצמי איזה פחד, אבל גדלנו לתוך זה ובתור ילדים לא חשבנו שזה משהו שונה. בגיל 14 עברנו למקום אחר בחולון".
מה עושה? "מקעקעת. אני עושה את זה שנה וחצי והגעתי מתוך אהבה לאמנות. אני אוהבת לצייר. לפני שלוש שנים כשהייתי קצינה בצבא חיפשתי מה עוד לעשות. רציתי להקים עסק ולא ידעתי איזה, אז הייתה לי מחברת רעיונות שהייתי רושמת שם כל מה שעלה לי. כל רעיון שלא היה ישים, נגנז. למשל, משהו שהצריך נוכחות פיזית שלא הייתה אפשרי כי הייתי בצבא, או משהו שהצריך כסף ולא היה לי. ואז עלה לי רעיון. אני אוהבת את ארץ ישראל ורציתי שיאהבו את הדמויות האייקוניות כמו זמרים או מקימי המדינה, והחלטתי לצייר אותם. אז הקמתי אתר שבו מכרתי את הציורים".
ציורים? "הצעתי את הציורים למכירה על חולצות, בקבוקים, פרינטים ואנשים היו קונים, ולאט-לאט זה תפס. הייתי חוזרת בחמישי מהצבא ובמקום ללכת הביתה הייתי עוברת בין הספקים, מגיעה הביתה עם כל השקיות, אורזת ושולחת. סגרתי את זה לפני חודשיים כי התפתחתי ונמאס לי. זה היה כסף טוב אבל התחיל לשעמם אותי. החלטתי להתמקד בקעקועים".
קעקועים? "למדתי לקעקע לפני שנה וחצי. אבל סתם לקעקע לא עניין אותי והתחלתי משהו שנקרא 'קעקוע של סיפור'. בגלל שאין לי קעקועים, כשמישהו בא אליי לעשות קעקוע הרגשתי צורך להבין למה הוא רוצה לעשות את זה בכלל. אני יכולה לקעקע לב ולשחרר אותך תוך 20 דקות, אבל רציתי להבין למה. ואנשים היו מתחילים לספר, ואהבתי את הסיפורים. אם לא היה סיפור זה היה משעמם. וכשהעליתי את התמונות לסטורי הייתי גם נותנת את הסיפור שמאחורי, ואנשים התחילו להגיע אליי כדי לספר סיפור ולא רק בשביל הקעקוע. היה להם פתאום חשוב ההסבר. ואז זה התפתח והגיעו אנשים שבאו לספר סיפור בלי לדעת מה הם רוצים לקעקע. הייתי מציירת משהו בהשראת הסיפור שלהם וזה הכי מרגש. אני מתה על זה וכל פעם אני חוזרת מהסטודיו שלי ומרגישה צורך לספר לכל העולם מה היה לי היום".
סטודיו? "לפני שלושה חודשים פתחתי את הסטודיו שלי, Elline. כל התהליך היה ממש לבד. גם מי שתמך פחד בשבילי והרגשתי שאין לי את מי לשתף כי כולם מנסים להוריד אותי מזה. בהתחלה אמרתי שהם צודקים ואני צריכה להתאפק, אבל לא התאפקתי. כשמצאתי את המקום ביפו, ליד שוק הפשפשים, התקשרתי לחבר שיש לו עסק ואמרתי לו שראיתי מקום ואני רוצה לקחת אותו. הוא אמר פשוט 'אז תקחי, מה יש לחשוב'. אמרתי לו 'תודה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה' והלכתי על זה. לקחתי הלוואה ושיפצתי את המקום בלי להתלבט כי הכל כבר היה לי בראש. ידעתי בדיוק מה אני רוצה".
מלחיץ? "ברור. אבל אני יודעת שיהיה בסדר. יש לי גם מנהלת שאחראית על הלו"ז, אחרת 50% מהזמן שלי היה הולך על דברים אחרים. וגם אני לא רוצה לקום בבוקר למקום ריק. אני תמיד קוראת לה שעה מוקדם יותר כדי שיהיה לי עם מי לשתות קפה, ומשלמת לה על זה. מצחיק, זה הכי לשלם למישהו כדי שיהיה חבר שלך".
לו"ז? "כל יום מתשע בבוקר ועד הערב, אבל יש לי יומיים בשבוע שאני לא מקעקעת כי אני מאמינה שהדבר הכי נכון לעצמאי זה לפחות 30% מהזמן - להקדיש לשיווק. אני הרבה בטיקטוק, באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר. בכל רשת יש לי דמות אחרת ובכל מדיה אני מעלה את מה שמתאים לה. בטיקטוק למשל, יש סרטונים שאני מספרת את הסיפור של הלקוח ומראה את הקעקוע, ובאינסטגרם זה קצת יותר אישי ואני יכולה לדבר למצלמה. הכי הרבה עוקבים יש לי בטיקטוק, אבל הכל כל כך מהיר שם שקשה ליצור קשר. אני שמה שם קישור, וזה כמו צינור להביא אנשים לאינסטגרם. הטיקטוק זה כמו סטוץ, והאינסטגרם זה מערכת יחסים. אני אוהבת את זה ואני חזקה במדיה עוד לפני הקעקועים. יש לי גם בלוג טיולים".
טיולים? "אני אוהבת לטייל בארץ. זה התחיל בסרטונים בשביל החברים באינסטגרם ואנשים התחילו לעקוב ולשאול שאלות. אני נותנת שם מידע וטיפים וגם עושה שטויות. זה תחביב, אבל הופתעתי שהתחילו לפנות אליי חברות כדי לעשות שותפויות".
מינוס? "ממש לא. מה שכן, בתור עצמאית פתאום הבנתי שאני לא יכולה להיות חולה. בחודש שעבר לא עבדתי שבוע, ורבע מההכנסות הלכו ויש מלא הוצאות. אני מתמודדת עם זה אבל זה מלחיץ".
הבילוי? "לא באמת משנה לי, העיקר לא לקבל החלטות. שהחברים יקבעו לאן יוצאים. אם אני יוצאת עם חבר, שיבחר לי בתפריט גם מה לאכול. אני גם מתלבשת אותו דבר כי אני שונאת להחליט".
למה את בלי קעקוע? "עוד לא מצאתי משהו מספיק חשוב".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
