אחרי יממה די סוערת בגזרה של הממשלה מול נגיד בנק ישראל, לאחר שהנגיד נעמד על הרגליים האחוריות במטרה למנוע את העברת החוק שיחייב את הבנקים לתת ריבית על העובר ושב, ובמקביל שר האוצר המשיך לקדם הצעה אחרת של הטלת מס על רווחי הבנקים, דיברנו ב"כסף חדש" עם פרופ' מישל סטרבצינסקי, שעד לאחרונה שימש כמנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, על ההצעות עצמן והסיבה לתגובה החד משמעית של הנגיד.
בנוגע להצעה לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש, שהנגיד כאמור התנגד לה במכתב חריף לראש הממשלה אתמול, הסביר סטרבצינסקי כי "הנגיד היה חייב להגיב כמו שהגיב כדי להגן על הנגיד הבא, אם זה לא יהיה הוא, ובשביל זה אולי הוא עשה את זה. יש פה ניסיון להיכנס לתחומים של בנק ישראל בהצעה הזו וזה קורה בצורה הכי לא נכונה, שהיא גם לא נכונה ברמה העניינית".
יש סעיף מאוד חריג בהצעת החוק של הריביות, שהנגיד יוכל לקבוע את הריביות אבל זה יהיה באישור של שר האוצר. יש מצב שזה מה שהדליק את הנגיד?
"בהחלט, כי זה כניסה לתחומי סמכותו. זה נשמע כמו התחלה של הקטנת עצמאות בנק ישראל, זה מתחיל בזה ובסוף יכול להיגמר בלבקש הלוואות ועוד נחזור להיות אותה מדינה שהיינו בשנות ה-80, עם אינפלציה מאוד גבוהה וכו'. כדאי לעצור את זה איך שזה מתחיל. אני מקווה שהנגיד שם פה את הקו הברור ששר האוצר לא יכול לקבוע דברים כאלה כמו ריבית על העו"ש בבנקים. הוא יכול לקבוע דברים אחרים, כמו ההצעה להטיל מס על הבנקים".
סטרבצינסקי הסביר את הבעייתיות בהצעת הריבית כך: "מדובר בצעד שהוא לא חכם. אם אתה מנסה להשפיע על כך שהלקוחות יקבלו ריבית, שזה כיוון שיכול להיות טוב, הדרך הנכונה לקדם אותו היא לגרום לתחרות בין הבנקים. כשעושים דברים בכפייה זה לא טוב, זאת חציית קו אדום קודם כל שהיא חדירה לסמכות של הנגיד.
"אבל מעבר לזה", מוסיף סטרבצינסקי, "ברגע שאתה כופה על הבנקים משהו שהוא בסיסי מאוד לפעילות שלהם ושלא נעשה בהרבה מקומות בעולם הם יפצו את עצמם על זה במקומות אחרים, בעמלות, במשנתאות, בהלוואות, בכל תחום שהם ירצו הם יוכלו לעשות את זה כשאתה כופה עליהם מהלך עסקי שהם לא רוצים. מנהלי המדיניות לא יכולים לנהל את הבנק, אין להם באמת את היכולת הזאת. לכן כל הניסיונות להשפיע על גובה הריבית שהבנקים נותנים באופן ישיר שכזה מחטיאים את המטרה.
"להטיל מס על הבנקים? לגיטימי"
"להטיל מס על הבנקים זה סיפור אחר", אמר סטרבצינסקי בנוגע להצעה ששר האוצר חזר לקדם היום, והוא צפוי לקיים פגישה בנוגע לנושא עם בכירי משרדו ועם הנגיד הערב. "הנושא של המיסים הוא לגיטימי, שר יכול להחליט על הטלת מיסים, זה סיפור אחר מלחייב את הבנקים בריבית. יש פה נבחרי ציבור והם יכולים להחליט בנוגע לנושאים האלה. החלטות דומות בנוגע למס על הבנקים התקבלו גם בספרד ואנגליה.
זה מהלך שיועיל ללקוחות הבנקים בכלל? או רק ימתן את רווחי העתק של הבנקים?
"הלקוחות של הבנקים הם אזרחים. הגדלת קופת המדינה טובה לאזרחים גם למימון של חינוך למשל או למימון דברים אחרים. בספרד ואנגליה למשל זה לא ספציפית מס על הבנקים אלא מס דפרנציאלי על כל החברות שהוא משמעותית יותר גבוה עבור כאלה שמרוויחים הרבה. בשתי המדינות שציינתי עשו את זה באופן זמני. אנחנו בסיטואציה של מעבר מסביבת ריבית נמוכה לאורך זמן לריבית גבוהה, וזה גורם לרווחים יוצאים מן הכלל מעל הרגיל, אז זה לגמרי בסמכות של נבחרי הציבור להחליט שבאופן זמני מקבלים סכומים מחברות מסויימות כדי לממן את הפעילות הממשלתית.
יכול להיות שכל ההצעות האלה של הממשלה לא נועדו באמת לקרות, אלא רק כדי להמריץ את הבנקים להציע דברים אטרקטיביים יותר ללקוחות בגלל שהם יחששו מחקיקה הנוגעת להם?
"תשמע, הצגות זה כלי יקר. דברים מתחילים פה והם מסתיימים בגלל מחאות, שגם מחאות זה כלי יקר. זה לא רצוי. לא רצוי להתחיל משהו שאתה יודע שלא הולך לשום מקום. עדיף להימנע מזה ולנסות ליצור תחרות. לשם צריך להגיע".
"הריבית על העו"ש לא תהיה גיים צ'יינגר"
מה אתה אומר על ההצעות של הבנקים בינתיים ללקוחות בצל הלחץ? כל מיני ריביות על העו"ש למיניהן? הן לא מאוד גבוהות.
"אני יכול להסכים איתך בזה. אבל כל הנושא של מתן ריבית על העו"ש זה לא תהיה המהפכה מראש, כי אנשים לא מחזיקים סכומים גדולים בעו"ש. הדבר המהותי שקרה בתקופה האחרונה זה הקמת הבנקים הדיגיטליים אחרי ששנים לא נכנסו לישראל בנקים זרים. הם נתנו ריבית על הפקדונות ממש על ההתחלה שלהם כדי למשוך לקוחות, וזה הכיוון.
"כולם מחפשים סוג של גיים צ'יינגר, והגיים צ'יינגר הזה הוא כניסה של בנקים נוספים. מישהו שבאמת רוצה לכבוש חלקים מהשוק ובשביל זה הוא יעשה פעולות שכדאיות ללקוח. בעולם שהיינו בו עד לא מזמן, לבנקים הייתה הרבה נזילות ולכן הם לא התאמצו יותר מדי לקבל את הפקדונות שלנו. כשמגיע שחקן חדש שחשוב לו לקבל את הפקדונות הוא עושה את הפעולות שייטיבו איתנו. זה האתגר של המדיניות".
איפה נתקע התקציב של הספריות הציבוריות?
עוד דיברנו בפרק עם ח"כ נעמה לזימי, יושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, שעסקה השבוע בוועדה בנושא התקציבים לספריות הציבוריות, לאחר שלאחרונה החלו להגיע אלינו תלונות על כך שהספריות לא מצליחות למלא את ייעודן בגלל היעדר תקציבים. זה מתבטא בפחות ספרים חדשים, פחות פעילויות כמו שעות סיפור ועוד.
"גילינו עולם שלם של המון בעיות שמונעות מהספריות להיות מה שהן אמורות להיות", הסבירה לזימי. "קודם כל אני אגיד משהו חיובי - בשנת 2007 ח"כ מיכאל מלכיאלוב הגיש הצעת חוק שקיבעה את מעמדן ותקציבן של הספריתו הציבוריות, מה שהפך אותן לשמורת טבע נדירה של שירות חינמי נגיש לכל ומחייב בכל מרחב, שזה דבר חיובי.
"מה שקרה זה שמצד אחד קובע התקציב של הספריות שזה 85 מיליון בשנה, אבל מצד שני אף אחד לא דאג להעלות או להגדיל את התקציב הזה, ויש הרבה לקונות נוספות מונעות מאלה לממש את חזונן. למשל בגלל שהכסף הוא תחת בירוקרטיה מאוד בעייתית הספריות מקבלות את הכסף לרוב אחרי הרבעון הראשון של השנה, הם יכולות להשתמש בתשלום הראשוני שנותנים להם חצי שנה ומאוקטובר אסור להם להשתמש יותר בתקציב כי זה סוף שנה.
"אותה בירוקרטיה לא אפקטיבית הופכת את זמן הפעולה שלהם לקצר מדאי ולא וודאי. בדיון גילינו שאין להם ודאות כלכלית, הם לא יודעים כמה כסף יעבור ומתי. ואז לתכנן אירועי משוררים סופרים ושעות סיפור זה דבר שהם לא יכולים להתחייב לו. זה משפיע גם על סופרים ואנשי הרוח והתרבות שלנו, כי פחות אפשר להזמין אותם. גם רכישת ספרים מותנית על בסיס האם יש רזרבה תקציבית או שאין, ואם יש ספרים חדשים והספריה לא קונה אותם אז הציבור שואל את עצמו למה צריך בכלל ספריה". מי אמון על העברת הכספים שלא מגיעה לספריות ומה הסיכוי שהדבר יטופל? האזינו לריאיון המלא בכתבה.
התוכניות החדשות בתחום הדיור
כפי שפורסם לראשונה השבוע ב-ynet, במסגרת הדיון הראשון של קבינט הדיור מאז הוקמה הממשלה, ועדת השרים לענייני דיור אישרה את הצעות של משרד השיכון ורמ"י, בהן פיילוט למתן מענקים לרכישת דירות יד שנייה במחיר 300-600 אלף שקל והגדלת המענקים לחסרי דיור ולקבלנים בתוכניות דירה בהנחה. כתבתנו הילה ציאון התארחה אצלנו וסיפרה מה המשמעות של ההנחות והמענקים למי שרוצה לרכוש דירה, מי בכלל יוכל להנות מהם והאם מדובר בצעדים בכיוון הנכון?
האזינו לקטע הרלוונטי בנגן או צפו בווידאו מהריאיון>
קבינט הדיור אישר בדיון הראשון מתן מענקים לרכישת דירות יד שנייה - מי ייהנה מהם? כסף חדש, הפודקאסט הכלכלי של ynet
"הקריטריונים לזכאות של משרד השיכון זה חסרי דיור", הסבירה ציאון, "נשואים או בני 35 ומעלה שאין להם דירה משלהם. אז יש הרבה מאוד אנשים כאלה שהתוכנית יכולה להיות רלוונטית להם, השאלה מה הם מחפשים. האם הם מחפשים לקנות דירה בשוק החופשי בדירות יד שנייה איפה שאפשר למצוא דירה ב-300-400 אלף שקל, או דירה חדשה במחיר למשתכן.
"אפשר להירשם לשניהם, כאשר המטרה בעצם של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל בתוכנית הזאת שעוד מוקדם להגיד אם היא מוצלחת או לא זה בסוף לסייע למי שאין לו את ההון העצמי הדרוש כדי לקנות דירה במרכז. מי שאין לו הון עצמי משמעותי ויש לו רק כסף לדירה ב-300 אלף שקל בדימונה למשל, יכול להירשם להגרלה ואם הוא זוכה הוא יכול לקבל את המתנה הזו מהמדינה".
בין השאר, נציין, כי זכאי דירה בהנחה (מחוסרי דירה, על פי הכללים) הם אלה שיהיו זכאים להירשם להגרלה ייעודית לתוכנית מענקים לדירות יד שנייה. הזכייה בהגרלה בסבב הראשון תכלול כ-1,000 זוכים, כאשר כרגע קיימות 2,000 דירות. בנוגע למענקים, הרוכשים יקבלו את המענק מהבנקים רק אחרי זכייה בהגרלה, והמענק מהבנק יועבר למוכר. בינתיים נבחנת אפשרות שהמענק ייחשב כחלק מההון העצמי של הרוכש.
אם פספסתם: על רקע דוח רשות החדשנות על מצב ההייטק ובצל הכוונה להמשיך בחקיקה המשפטית, אתמול דיברנו עם מנכ"ל הסטארטאפ CropX, שסיפר על ביטול השקעות בעקבות אי היציבות בארץ, וטען כי "סטארטאפים לא מפרסמים כשמשקיעים אומרים להם 'לא' - התופעה הרבה יותר רחבה ממה שנדמה". וגם: למי רלוונטית "ויזת הזהב" לפורטוגל וכמה עולה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
