לאחר מסחר סוער במיוחד בשוק המט"ח בשבוע שעבר על רקע סערת הוועדה לבחירת שופטים, השקל שוב נחלש הבוקר (שני): הדולר נסחר סביב 3.6 שקלים - עלייה של כ-1.3% והאירו סביב 3.93 שקלים - עלייה של כ-1%. אמש הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי החקיקה של המהפכה המשפטית תקודם עוד השבוע.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
ביום שישי האחרון, לאחר פרסום נתוני האינפלציה היחסית מעודדים, שערו היציג של הדולר נקבע על 3.553 שקלים ושל האירו על 3.8917 שקלים.
בשבועות האחרונים השקל חווה תנודות חדות במיוחד בצל המהפכה המשפטית והשלכותיה על כלכלת ישראל. בשבוע שעבר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התראיין בנושא ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, וטען כי "לדעתי יש פה עמידה של בנק ישראל מאחורי הקלעים, הוא שחקן מאוד משמעותי בזה שאנחנו רואים ירידה (בשערי הדולר והאירו) מתמשכת לאורך זמן". זאת, בעוד מבנק ישראל לא נמסרה תגובה בנושא.
עוד לדברי פריימן, "אני לא חושב שיש שחקן גדול מקומי שיכל למכור בהיקפים הגדולים שהיה צריך למכור כדי ליצור התחזקות של שקל. מדובר בסכומים של מיליארדרים. ההערכה שלנו היא שהשחקן הגדול, 'היד הנעלמה', הוא בנק ישראל והוא יכול להזרים סכומים בכאלה היקפים כל הזמן, לאורך כל שעות המסחר. זה צריך להיות שחקן שיודע לעבוד מול בנקים זרים. אני מניח שבאיזשהו מקום עם הנתונים נראה שההתערבות הייתה של גופים ממשלתים יותר מהסקטור הפרטי".
מה הקשר בין הדרמה בכנסת לתנודות המטבע גד ליאור
(צילום: שמוליק דודפור)
לטענתו, "יש פה התחזקות מאוד משמעותי של כ-6% של השקל מול הדולר בתוך שבוע, אלו דברים שהיסטורית לא ראינו ויש להם השלכה רבה ומשמעותית. לכן, אני חושב שזו בשורה מאוד משמעותית, בימים שאנחנו מדברים על עליות מחירים ועל יבואנים שצריכים כתוצאה מכך להעלות מחירים, זה 'גיימצ'יינג'ר'. כפי שהבנק התערב במרץ 2020 ועל ידי זה הוא מנע את הריצה של הדולר למעל 3.83, הוא עושה את אותה פעולה כרגע. זה תפקיד בנק ישראל, לבלום תנודות חריגות".
על הסיבה שבנק ישראל לא מודה בהתערבות בשוק, טען פריימן כי "זה הכוח של התערבות של בנק מרכזי. אם כולם ידעו מה הוא עושה, כולם יוכלו לשחק מולו והחוכמה הגדולה היא לנהל את המערכה בצורה כזו שאף אחד לא יודע. זה פוקר שאתה מחזיק את הקלפים מאוד קרוב לחזה. כשבנק ישראל פועל בהעלאת ריבית, מהר כולם יודעים וזה מתגלגל לשוק. כרגע הוא פועל בשיטה השנייה שעומדת לרשותו, ההתערבות, ואני חושב שהוא עושה דבר נכון. בנק ישראל עושה שיעור לספוקלנטים שחשבו שיוכלו להביא את הדולר לרמות של 3.80 ויותר על חשבון הרפורמה ולעשות רווח עודף בשוק, וככה הוא מרוויח כמה ציפורים באותה מכה: בולם אתה אינפלציה, מכניס את אי-הודאות ומעניש את אותם ספוקלנטים".
בדומה לפריימן, נעם שפלטר, מומחה בנושאי מאקרו-כלכלה ויוקר המחיה, מרצה לכלכלה ולניהול במכללה האקדמית תל אביב-יפו ושותף באינווסטו קפיטל שהתראיין גם הוא ל"כסף חדש" בשבוע שעבר, טען כי "ה'אין תגובה' של בנק ישראל בנושא ההתערבות בשוק המט"ח זה שלט ענק של 'כן' (התערבנו - ד"ר). ניסיון העבר מראה שכשיש 'יד נעלמה', זה בדרך כלל גוף מאוד גדול ושינויים כאלה חדים בדולר - זה חייב להיות מדינה. אני לא רואה אף גוף מוסדי בישראל שיש לו אינטרס בכלל לעשות תזוזות כאלה, פרט לבנק ישראל. כשבנק ישראל מתערב, הוא מחליט לאן הרוח תנשב וכשהוא מפסיק להתערב, השוק ממשיך לשחק"
