האזהרה שיצאה אמש מפי בכירי משרד האוצר הייתה חמורה, נוקבת וחד משמעית: "הרפורמה" המשפטית המתוכננת, המכונה בפי רבים "הפיכה משטרית", גם אם תרוכך מעט עד לחקיקה הסופית, תגרום נזק עצום לכלכלת ישראל, למשק ולמעשה לכל אזרח במדינה.
האזהרה הייתה כה חמורה עד כי במהלך הדיון פלט שר האוצר בצלאל סמוטריץ את המילים "זה לא יכול להיות". תשובת אחד המשתתפים בדיון הייתה נוקבת עוד יותר: "זה לא רק יכול להיות, אלא שמה שמוצג כאן אלה הם נתוני המינימום. הנזקים עלולים להיות אף גדולים הרבה יותר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בעצם לא משנה כלל מה הם המספרים השונים שהציגו בדיון בכירי משרד האוצר. האם הנזק יגיע ל-270 מיליארד שקל אובדן תוצר בחמש שנים, או אולי "רק" ל-150 מיליארד או גם אפילו ליותר מ-300 מיליארד שקל. ממש לא משנה אם הרפורמה המשפטית תסתכם בנזק של 0.8% אובדן תוצר בשנה, כפי שמעריכה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שהייתה הראשונה להתריע על הסכנות ברפורמה עוד לפני שבועות אחדים, או ב-0.4% "בלבד"\ כפי שהעריך ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, ששתק עד כה. כאשר תקציב המדינה של ישראל נושק לחצי טריליון שקל בשנה – צריך להבין את משמעות הפגיעה בצמיחה.
הנזק הצפוי יהיה כה גבוה וחמור, כהסברו של אחד מבכירי האוצר, שההשפעה שלו על המשק תהיה חמורה אפילו מזאת שנגרמה למשק הישראלי במיתון הקשה של ראשית המאה ואפילו מהנזק הקשה שהיה נחלת המשק בשנה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
המפתיע מכל הוא כיצד מתייחסים שניים מראשי המפלגות הגדולות בקואליציה לתוצאות המהפכה המשטרית:
מהיכן שואב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר אוצר לשעבר שמבין היטב כלכלה, את הנתונים שמבטיחים כי "הרפורמה תעשה רק טוב לכלכלה ותשפר אותה"? בעולם הכלכלי לועגים לתחזית הזאת.
ומאיפה ממציא בצלאל סמוטריץ, הפעם בעברית שכולנו מבינים היטב, את האמירות כי "הרפורמה טובה לדמוקרטיה ותוך שנה-שנתיים כולם יבינו את זה" וגם כי "הסיכונים לכלכלה, אם הם קיימים בכלל, הם לטווח הקצר"? הכלכלנית הראשית, עובדת וותיקה ומיומנת במשרדו, שסיימה כבר חמש שנות כהונה (שהוארכה בשלושה חודשים), מדברת על נזק שיגדל וילך בחמש השנים הקרובות. וזה ממש לא טווח קצר.
בניגוד לכל האזהרות פרסם השר סמוטריץ "מסמך" משלו שהעלה היום ברשתות החברתיות. השר טען שוב שהרפורמה לא תזיק לדמוקרטיה, כאשר בחברות הדירוג הוותיקות פיץ' ומודי'ס סבורים ההפך מכבוד שר האוצר מזה פחות משלושה חודשים. ויותר מכך: סמוטריץ טוען כי עמדת חלק מבכירי האוצר נגד הרפורמה נובעת מטעמים אידיאולוגיים. בזה עוד לא האשים אף שר אוצר, לא מימין ולא משמאל, את ראשי האגפים באוצר. לא שרי הימין יעקב נאמן, יצחק מודעי, סילבן שלום בנימין נתניהו, וגם לא שרי השמאל והמרכז בייגה שוחט, שמעון פרס, פנחס ספיר ולוי אשכול. כולם התייחסו תמיד לבעלי התפקידים המרכזיים באוצר כאל מומחים ולא כאל פוליטיקאים.
התנהלות של דיקטטורה
כאשר ביקש שר האוצר, גם בהתאם להודעה המוזרה שפרסמה לשכתו לאחר הדיון הלילי של בכירי האוצר בלשכתו, לנתח את "ההזדמנויות הכלכליות" הצפונות ברפורמה, לא הושמעה אפילו הזדמנות חיובית אחת בדיון הטעון.
ההודעה של לשכת שר האוצר, שהוכנה מראש, עוד לפני הפגישה (כמו בדיקטטורות רבות), ופורסמה מיד לאחר הדיון, הייתה, בלשון המעטה, אי-אמת. לא הוזכרו בה שום מסמכים עם נתונים מבהילים או אזהרות חמורות שהשמיעו בכירי משרד האוצר בישיבת ההנהלה המצומצמת (ארבעה בכירים לא הוזמנו משום מה כלל לדיון).
וחמור מכך. מזה חודשיים עוסקת הממשלה הנבחרת רק בנושא עיקרי אחד – חקיקת 9 סעיפים ברפורמה משפטית. איראן כבר בשלבי סיום ייצור הפצצה, המצב הביטחוני בישראל החמיר ערב הרמאדאן, יוקר המחיה מאמיר והולך, המשבר במערכת הבריאות קשה, ישראל מבודדת במגעיה עם מדינות ידידותיות, כמו ארה"ב וארצות האיחוד האירופי – וממשלת נתניהו עסוקה בחקיקה של הכשרת עבריין להתמנות לשר ובשליטה במערכת המשפט. אה, וגם חוק החמץ (שאיש לא יצליח לאכוף) מחוקק בעדיפות עליונה.
אולם, העניין העיקרי ברפורמה המשפטית, שהיא עניין מסובך להבנה לרבים מאזרחי המדינה שלא בקיאים (לא באשמתם כמובן) בתחום המשפטי, הוא העובדה שהיא גורמת כבר ותגרום עוד יותר, בדיוק לאלה שלא מתמצאים בה, לנזקים כלכליים קשים.
הורדת דירוג הדמוקרטיה לישראל והשוואתו לכמה מדינות עולם שלישי, הורדת דירוג האשראי שתבוא בעקבותיו – התחזית היא שזה יקרה תוך שנה - והטלטלות הקשות בשוקי ההון, כבר עולים בממון רב לאזרחי ישראל.
"העיזים" לא יעשו רושם על סוכנויות הדירוג
הערכות הכלכלנים, וקשה מאוד להיות מדויקים בהן, מדברות על נזק ישיר של 5,000 עד 20,000 שקל שנגרם כבר - כתוצאה ישירה או עקיפה - לכל משק בית בישראל כתוצאה מהשלכות חקיקת הרפורמה עד כה.
שערי המטבעות הזרים עלו מול השקל ב-8%-10%, מה שהביא לייקור יבוא חומרי הגלם ומוצרים, ממש ערב חגי האביב. המצב הזה מחייב עוד ועוד העלאות ריבית, שמביאות עימן עלות גבוהה של הלוואות הדיור, עד כדי קשיים שנגרמים כבר ללווים לא מעטים לעמוד בהחזרים החודשיים.
המשבר בהייטק הולך ומחמיר, נכון שגם בשל קריסת בנק גדול בארה"ב, ומיליארדי שקלים מועברים לחו"ל ועוד מיליארדים מוצאים, חלקם כבר בהפסדים, מקרנות וקופות, שבהם חסכו אזרחים ישרי דרך את כספם לימים קשים.
אזהרות בכירי משרד האוצר – ממש כולם - הן ברורות לגמרי: המשך חקיקת הרפורמה תטיל צל כבד על הדמוקרטיה הישראלית ותפגע באופן חמור בכלכלה ובכל משק בית בישראל. המסמכים של הכלכלנית הראשית וראש אגף התקציבים ברורים לגמרי והם כתובים בעברית צחה.
חבל ששר האוצר, הקברניט הראשי של אוניית מדינת ישראל, לא מוכן להקשיב לאזהרות הקשות, ממשיך לטעון שהמשק רק יזכה בשיפור מצבו, ומסייע לטלטלת האונייה בגלים הסוערים וחלילה לטביעת האונייה. זאת, כאשר גלגלי ההצלה הולכים ואוזלים – והאונייה מיטלטלת וחלילה תשקע בים הסוער של הכלכלה העולמית, שגם כך לא שקט במיוחד ביום תחילת האביב לפי לוח השנה.
אחד מבכירי משרד האוצר אמר לנו היום בכאב: "הניסיון להראות לציבור, שהבנת רובו ברפורמה אינה רבה במיוחד, שהנה מרככים אותה והכל יהיה בסדר, מזכיר לנו תרגילים שאנחנו בעצמנו עושים כל פעם בעת הגשת חוק ההסדרים לאישור. מראש אנחנו יודעים בדיוק אלו פרקים אנחנו רוצים שיישארו בחוק ועל אלו חוקים אפשר יהיה, כביכול, לוותר. אנחנו קוראים לאלה 'העיזים'".
אז זהו בדיוק. הממשלה מוציאה כעת, כביכול, כמה "עיזים" מהרפורמה ואת חקיקת חלקה לא מבטלים אלא דוחים עד לאחר יום העצמאות. אולם, בחברות דירוג האשראי לא יושבים מטומטמים. הם כבר מכירים את השיטה המתחכמת הזאת, גם ממדינות אחרות.
החשוב הוא מה חושבים כלכלני חברות הדירוג על הרפורמה המשפטית והשפעתה הרעה על המשק הישראלי, ולא מה שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ מנסים "למכור" כמציאה גדולה לציבור.
