שבוע לאחר שקרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל עשתה כך גם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שצופה כעת כי הצמיחה בישראל תגיע השנה ל-2.7% בלבד - ירידה של 0.3% ביחס לתחזית הקודמת וב-2024 ל-3.1%. המשמעות היא שתחזית הגירעון כבר עכשיו עולה ל-1.1% ב-2023.
על רקע פרסום נתוני האינפלציה של הלמ"ס לפיהם מדד אפריל זינק הרבה יותר מהמצופה ועל רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם, גרינברג מעדכנת לרעה גם את תחזית האינפלציה ל-3.2% ב-2023 - וזה עוד לפני נתוני אתמול, כלומר תחזית שבשלב זה נראית אפילו אופטימית למדי. גורמים באוצר אמרו על כך: "נתוני האינפלציה שהתפרסמו אתמול הם קצת פחות טובים מהתחזית שלנו, וייתכן שנעדכן גם בעתיד. חשוב שהנתונים יהיו בידי חברי הכנסת לפני ההצבעה על התקציב".
על פי התחזית, התפתחות זו בעניין האינפלציה מובילה לעליית הריבית מעבר למה שהיה צפוי בתחילת השנה, מה שמתבטא בין היתר בירידה בהשקעות ובפעילות בענף הנדל"ן. נוסף על כך, עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית, וכן אי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות גם הן להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק. גורמים באוצר מעריכים כי יש סיכון גבוה להרעת התחזיות בהמשך בשל התממשות תרחישי הסיכון.
1 צפייה בגלריה
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'
(צילום: דוברות משרד האוצר, שלו שלום)
המהפכה המשפטית עדיין מייצרת חוסר וודאות ויכולה להחמיר את המצב
מבחינת גביית המיסים, ועל רקע אמירתו של שר האוצר סמוטריץ' כי "אנחנו לא בגירעון והגבייה היא לפי המתוכנן", הכלכלנית מציינת כי גביית המיסים מתחילת השנה עומדת על 5.3 מיליארד שקל פחות מהתחזית שהוכנה בינואר, שמשמעותה ירידה של 0.3% תוצר, ולכן עדכנה למטה את תחזית גביית המיסים ל-463.6 מיליארד שקל ב-2023, ואת התחזית הגבייה ל-2024 ל-487.2 מיליארד שקל - 10.9 מיליארד פחות מהתחזית הקודמת (0.55% תוצר).
ריאיון פוליטי בצלאל סמוטריץ' שר האוצר הציונות הדתית
(צילום: ניצן דרור, ירון ברנר)
לגבי השפעת חקיקת המהפכה המשפטית, הכלכלנית מזכירה את נייר העמדה שפורסם לפני כחודשיים והוצג לשר האוצר ומדגישה כי "הוא מהווה תרחיש החמרה לתרחישי הבסיס המוצגים בנייר זה". גורמים באוצר מציינים כי יש האטה נוספת בהשקעות בהייטק בשל חוסר הוודאות שנובע מהחקיקה כבר עכשיו, בנוסף להאטה שנובעת ממגמות בעולם, וכי הירידה הדרמטית במשרות הפנויות של מפתחי תוכנה ומהנדסים מדאיגות. המשמעות היא שאם תרחישי הסיכון יתממשו, כדי לעמוד בתקציב יידרשו קיצוצים נוספים.
הכלכלנית עוד מציינת בנושא כי "כיום שוררת אי וודאות במשק בנוגע לסוגיית הרפורמה במערכת המשפט. ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ובפרט במערכת המשפט ובאיזונים ובבלמים בין הרשויות, ומגבירה את חוסר הוודאות, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק, ובפרט בהשקעות הזרות.
"יתרה מכך, במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי, מובהק ובקנה מידה משמעותי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה והאיזונים והבלמים לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד. כמו כן, חברות דירוג האשראי התייחסו להשפעה השלילית שיכולה להיות לרפורמה המשפטית על פרופיל האשראי של מדינת ישראל. חברת מודיס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה. פרופיל דירוג האשראי משפיע על עלויות גיוס החוב של המדינה וכן על עלויות המימון של הסקטור הפרטי, ופגיעה בו תפגע בצמיחה. יצויין כי ההשפעות השליליות המשמעותיות על הצמיחה קצרות הטווח וארוכות הטווח עלולות להתפתח באופן שאינו לינארי".
הגדלת קצבאות האברך ישפיעו גם הן לרעה
הכלכלנית מציינת גורמים נוספים שיכולים להשפיע על התחזיות כלפי מטה, אחד מהם הוא הגדלת התמריצים השליליים להשתתפות בשוק העבודה, כלומר החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית. לפי הכלכלנית, החלטות אלה צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה. ממחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית עולה שעוד טרם השינויים המוצעים, הכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה הינה נמוכה יחסית. הגדלת קצבת האברך מגדילות את הקצבאות התחליפיות לעבודה ואת אובדן ההטבות בעת יציאה לעבודה, ועל כן מהוות תמריץ שלילי משמעותי נוסף לתעסוקה עוד מעבר למה שתואר במחקר.
מעבר לכך הכלכלנית מציינת כי הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, כפי שמוצע במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה של התלמידים החרדים מה שצפוי להשפיע באופן שלילי על השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם והצמיחה ארוכת הטווח.
עוד גורמים שיכולים להשפיע לרעה: מלחמת אוקראינה-רוסיה ומשבר האנרגיה באירופה שיכולים לגרום שוב לזינוק במחירי האנרגיה ולהחרפת האינפלציה, אך מנגד הקונפליקט עשוי לייצר צמיחה בייצוא הביטחוני הישראלי. עלייה באינפלציה בעולם שעשויה להביא להמשך הידוק המדיניות המוניטרית, ובעקבותיה להאטה בכלכלה העולמית וזאת לצד החשש ממשבר קריסת בנקים בארה"ב, אירועים גיאופוליטיים מתמשכים, ירידות בשוק ההון הגלובלי והאטה בענפי ההיי-טק בעקבות העלאות הריבית, ומשבר האקלים שיכול להוביל לאסונות טבע והשפעה על שרשרת המזון.
הכלכלנית מציינת רק שני גורמים שיכולים להביא לשיפור התחזית - התאוששות מהירה מהמצופה בכלכלת ארה"ב וחתימה על הסכמי נורמליזציה עם מדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל.
