מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת כריסטה באוטיסטה מתל אביב.
בצילום: ליזה (52), ירדן (17 וחצי). מחוץ לצילום: רוברט (50).
הדירה: 6 חדרים עם סלון ומטבח משותף באזור התחנה המרכזית הישנה בעיר. בדירה מתגוררים 9 אנשים. משפחת כריסטה מתגוררת בשכירות בשניים מהחדרים. משלמים 3,500 שקל. ליזה: "אנחנו 9 שנים בדירה הזו. התרגלנו לחיות יחד. כל אחד מהדיירים מכין את האוכל לעצמו, אבל בשישי בערב אנחנו לפעמים אוכלים יחד ויושבים ומדברים".
האזור? ליזה: "אני אוהבת לגור פה למרות שלפעמים זה מסוכן. יש הרבה עובדים זרים ויש סמים ואלכוהול וכל עוד לא מנסים לגעת בי או לקחת לי את התיק אני בסדר. התרגלתי, זה הנורמלי שלי. הגעתי פה מהפיליפינים בשנת 2000. אני בישראל כבר 25 שנה".
הפיליפינים? ליזה: "גרנו מחוץ לעיר הבירה מנילה ושם הכרתי את רוברט והתחתנו. אנחנו נשואים כבר 30 שנה. נולדו לנו שני ילדים, אחת, בת 30, חיה בקנדה, וקרלוס בן ה-28 גר בפיליפינים. כשהגענו לישראל השארתי אותם אצל ההורים שלי שטיפלו בהם. החיים בפיליפינים היו קשים. כשיש לך ילדים ואתה לא יודע איך העתיד שלהם ייראה זה לא מצב טוב, אז אמרתי לרוברט שאנחנו צריכים לעזוב ולמצוא עבודה שנוכל לפרנס אותם כמו שצריך. בהתחלה רציתי להגיע להונג קונג, אבל אז ישראל נפתחה ודודה שלי הייתה סוכנת של עובדים פה ואמרה שזה מקום טוב. הגעתי עם חברה לעבוד כמטפלת, ואחרי שנתיים רוברט הצטרף. הוא לא יכל לחיות בלעדי".
מטפלת? ליזה: "עבדתי עם גבר מבוגר בזכרון יעקב, ואחרי שנתיים עברתי לרמת אביב לעזור לאישה מבוגרת וגרתי איתה. רוברט עבד כמטפל ברמת גן. זו עבודה קשה אבל בשבילי זה היה בסדר עד שנכנסתי להריון עם ירדן ב-2007, ואז התבטלה לי הוויזה והתחלתי לחיות בפחד ולעבוד בניקוי בתים".
ויזה? ליזה: "זה החוק. ברגע שאת נכנסת להיריון נגמרת לך הוויזה ואת צריכה לצאת מישראל, אבל לרוברט הייתה ויזה עד 2022 והחלטתי להישאר. אתה מתחיל לחיות בפחד שיתפסו אותך וכל לילה שאתה הולך לישון אתה לא יודע מה יהיה. זה קשה לחיות ככה. יש לנו קבוצת וואטסאפ שמדווחים בה אם יש משטרת הגירה. אבל הנורא מכל קרה ולפני שלושה שבועות תפסו את רוברט. אחרי שנגמרה לו הוויזה הוא התחיל לעבוד במפעל ופשטו עליהם בארוחת צהריים. שמו אותו בכלא ורוצים לגרש אותו בתוך שבוע. אנחנו לא יודעות מה לעשות". ירדן: "אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר, לשלוח מכתבים לפוליטיקאים ולעשות הפגנות".
גירוש? ליזה: "זה הבית שלי. אני גרה כאן כבר 25 שנה, זה חצי מהחיים. יש לנו קהילה פה וכנסייה. אני הגזברית של הכנסייה. אני אוהבת את אלוהים וסומכת עליו". ירדן: "אני ילדה של אבא. אני לא רוצה שיגרשו אותו. אני רוצה לסיים בית ספר ואף פעם לא חשבתי שאני אצטרך לעזוב את המקום שנולדתי בו. אני ישראלית ואף פעם לא הייתי בפיליפינים. אני לומדת בבית ספר רוגוזין. בכיתה שלי כולם ילדים של עובדים זרים ופליטים. כולם נולדו פה ומדברים עברית וחיים פה. חלק אפילו יכולים להתגייס והולכים לצבא".
ישראלית? ירדן: "נולדתי פה ואני לא מכירה שום דבר אחר. אני רק מתחננת שישאירו את אבא שלי ושייתנו לי תעודת זהות כי אני רוצה להתגייס ולתרום למדינה. אני כל הזמן בוכה. זה קשה שאבא בכלא. הוא לא עשה שום דבר רע לאף אחד".
של מי הגיטרה? ירדן: "זה שלי. אני מנגנת על גיטרה בס כבר 7 שנים. התחלתי לנגן בכנסייה ואני גם בקונסרבטוריון. אני אוהבת מוזיקה". ליזה: "היא מנגנת ממש יפה. אני גאה בה". ירדן: "בקונסרבטוריון יש גם ישראלים אבל החברים שלי הם בעיקר מהשכונה".
שכונה? ירדן: "גדלנו יחד מאז שאנחנו קטנים. אנחנו יוצאים לסרט או מסעדה או לדיזנגוף סנטר ולעזריאלי. אבל בעיקר אנחנו אוהבים ללכת לרוטשילד לאכול גלידה או לשבת באזור רחוב לבונטין. פעם ברוטשילד מישהי צעקה עלינו שאנחנו גנבנו את המדינה ולא הבנתי מה היא רוצה. זו פעם ראשונה שחוויתי גזענות והייתי בהלם ופשוט התרחקנו ולא הגבנו".
מצב כלכלי? ליזה: "זה בסדר אם אתה עובד קשה. בתור מנקה משלמים לי אחרי כל פעם ואני חיה מיום ליום. אין לי משכורת קבועה או עזרה. אני מנקה באזור רחוב רוטשילד, זה קרוב לכאן. עכשיו, כשרוברט נתפס ולא עובד המצב לא טוב. אני צריכה לשלם לעורך דין והמצב לא טוב. אבל אני מנסה לחשוב חיובי ומדמיינת שרוברט ייצא מהכלא. אנחנו לא מדברים בכלל על חזרה וגם כשאני מנסה לדבר על האפשרות הזו ירדן לא מוכנה לשמוע. אנחנו כאן 25 שנים, ירדן נולדה פה – איך אפשר לשלוח אותה לשם?".
הבילוי שלכם? ירדן: "בימי שישי שבת אנחנו מתלבשים יפה והולכים לכנסייה. כל שבת ראשונה בחודש כל אחד מביא אוכל ועושים ארוחה חגיגית. אם יש יום הולדת אנחנו הולכים למסעדה שאנחנו אוהבים, מסעדה של בשר בצפון תל אביב, או שהולכים לשרונה".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
