נתניהו וסמוטריץ' מתייחסים לתקציב
( צילום: אלי מנדלבאום)
שרי הממשלה התכנסו ביום חמישי ב-11 בבוקר לישיבה חגיגית ולאחר כמעט 27 שעות לאחר מכן, שבמהלכן איימו כמיטב הטקס שלא יצביעו בעד אם לא יקבלו את מבוקשם, אישרו את תקציב המדינה לשנים 2023-2024. אך האם זה אומר שהם באמת יקבלו את מבוקשם, או שהם אפילו ידעו בדיוק מה הם מאשרים? התשובות הקצרות נעות בין "ממש לא בטוח" ל"כנראה שלא". ננסה לעשות סדר בתשובות הארוכות לשאלות האלה, ולהסביר מה צפוי בהמשך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
על מה השרים הצביעו?
ובכן, הממשלה אישרה שהיקף התקציב של מדינת ישראל לשנה הקרובה יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 התקציב יעמוד על כ-513 מיליארד שקל. זאת, בהשוואה לתקציב של 432 מיליארד שקל ב-2022. וזה אומר שהיא אישרה את הצעת האוצר כפי שהיא, ולא החליטה לפרוץ את תקרת ההוצאה, מה שהיה מצריך חקיקה וגם לא היה נראה טוב בפני סוכנויות הדירוג, שכבר בוחנות את ישראל בשבע עיניים בשל התקדמות החקיקה להחלשת מערכת המשפט.
כולם הצביעו בעד?
כל השרים שנכחו בחדר ישיבת הממשלה הצביעו בעד התקציב. שר התיירות, חיים כץ, החרים את ההצבעה במחאה על פגיעה במשרדו.
אז כל השאר היו מרוצים?
רגע אחרי ההודעה על אישור התקציב, השרים ודובריהם מיהרו להוציא הודעות חגיגיות על התוספות שהצליחו להשיג למשרדיהם. כך למשל, מירי רגב כתבה כי "לאחר מאבק עיקש מול פקידי האוצר, אישרתי יחד שר האוצר תוכנית חומש לדרכים ומסילות אשר תחבר את מדינת ישראל בעלות עשרות מיליארדי שקלים ומתן פתרונות להסעת המונים כולל רפורמת 'צדק תחבורתי' אותה הצגתי". איתמר בן גביר חגג תוספת של תשעה מיליארד שקל לביטחון הלאומי ועוד שני מיליארד שקל למשרד הנגב והגליל, מיקי זוהר בישר שקיבל מיליארד שקל לתרבות וספורט וניר ברקת - מיליארד שקל למשרד הכלכלה. כמובן, ראש הממשלה עצמו בישר יחד עם שר החינוך על תקצוב "השלב הראשון" של תוכנית חינוך חינם לגיל אפס-שלוש, שתתחיל מגילי שנתיים-שלוש.
אבל איך זה יכול להיות? לא מדובר בעשרות מיליארדים?
בהחלט כן, מדובר לכאורה בתוספות של עשרות מיליארדים. וכאן כדאי לחזור שוב לתשובה לשאלה הראשונה: על מה השרים הצביעו? היקף התקציב לא השתנה מההצעה הראשונית של האוצר, כך שכדי לתת לשר אחד, צריך לקחת לשר שני, ומכיוון שלא ייקחו פה לאף אחד ספציפי, אז מה שיקרה זה קיצוץ רוחבי מכל המשרדים, שנכון לעכשיו מוערך בכ-3%.
למה לא יודעים בדיוק מה כל אחד מקבל ועל חשבון מה? לא על זה הם הצביעו?
ובכן, כאן אנחנו מגיעים לעצם העניין: לשרים לא הוגש נוסח סופי של חוק התקציב לפני שהם הצביעו, ונכון לאתמול (שישי) אנשי האוצר לא באמת יודעים עדיין איך מכניסים את כל ההבטחות לתוך מספרי התקציב.
או כמו שאמרו לנו גורמים במשרד: "יש מאות אלפי תהליכים שצריך להבין מה עלה בגורלם". כלומר, רק בעוד מספר ימים באוצר יוכלו לספק תשובות לגבי מה קרה שם ונוכל לדעת, לפחות באופן חלקי, מה מההצהרות קרה באמת, ואיך בכלל מתכוונים לממן את העניין. דוגמא לבלגן האפשרי אפשר למצוא בסיפור החינוך "חינם" לגילי שנתיים-שלוש שבאוצר טענו שהוא בכלל "מוזל".
המשרד היחיד שנראה כי הסיכום בעניינו סגור ובטוח הוא משרד הביטחון, לגביו הוצג פירוט הסיכומים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבמקביל הוסדרו גם סמכויותיו כשר במשרד הביטחון.
אז למה מיהרו להצביע?
כאן נחזור שוב לתשובה לשאלה הראשונה - שינוי הלו"ז היה מצריך חקיקה וכאמור, היה נראה רע מאוד בפני סוכנויות הדירוג, אז הממשלה והעומד בראשה סיפקו פתרון זמני ודחו את המאבקים להמשך.
הם אישרו גם את חוק ההסדרים? משהו השתנה?
כן וכן. הממשלה אישרה גם את "התוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024" של משרד האוצר, אך כבר עכשיו נרשמו בה שינויים. כך למשל, התוכנית להגביל את יבואני הענק שסטוביץ' ודיפלומט בחוץ, וגם מס הנסועה על רכבים חשמליים הוסר. עם זאת, בחוק ההסדרים תמיד ישנם שינויים עד הרגע האחרון, וזה שמשהו הוסר, לא אומר בהכרח שלא תהיה לגביו חקיקה נפרדת.
מה צפוי לקרות עכשיו?
אחרי אישור התקציב בממשלה, מאבקי הכוחות יעברו לוועדת הכספים של הכנסת. על הממשלה יהיה להניח על שולחן הכנסת את חוק התקציב עד 23 במרץ, ומיד לאחר מכן יחלו הדיונים בהכנה לקריאה ראשונה. זמן קצר לאחר מכן תצא הכנסת לפגרת פסח, שתהיה קצרה מהרגיל הפעם - כשלושה שבועות - ולאחר מכן יחודשו הדיונים בוועדת הכספים. הקואליציה תצטרך לסיים את הליך החקיקה עד 29 במאי, ואם לא - תתפזר הכנסת כמובן.
