המבצע בג'נין הסתיים, לפחות בינתיים, אך הרשות הפלסטינית נותרה במצב כלכלי רעוע במיוחד. בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, הסביר השבוע ג'ייסון סילברמן, סמנכ"ל היוזמה לצמצום הסכסוך ודוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, על ההשלכות של פשיטת רגל אפשרית ברשות על הכלכלה הישראלית ועל יוקר המחיה בארץ, על הקשר להתגברות הטרור ועל הסיבה שגם ראש הממשלה נתניהו עוקב בדאגה אחר המצב הכלכלי הקשה בגדה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לדבריו סילברמן, "אם הרשות הפלסטינית תכריז על פשיטת רגל המשמעות של כך שהיא תסגור את משרדי הממשלה ויפסיקו לספק שירותים בסיסיים לכלכלה הפלסטינית, כמו פינוי אשפה והנפקת תעודות. מי יצטרך להיכנס לנעליים של הרשות? כמובן שמדינת ישראל. אנחנו חושבים שעכשיו יש בעיה של יוקר המחיה, מה יהיה אם הממשלה תצטרך לספק את השירותים שהיא מספקת לישראל גם לרשות הפלסטינית? יוקר המחיה ימשיך להחריף וזה יפגע גם בנו משלמי המיסים הישראלים". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה, או חפשו אותנו בכל אפליקציות הפודקאסטים.
מה החרדים רוצים מהנגיד?
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), תקף השבוע את בנק ישראל ואת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "אני מרגיש שבנק ישראל מנצל את הכוח ואת העצמאות שנתנו לו באופן לא ראוי". דבריו של גפני מצטרפים לשורה של טענות קשות נגד הנגיד בחודשים האחרונים, אשר הגיעו לא פעם מכיוון המפלגות החרדיות. כך למשל, זו של ח"כ ישראל אייכלר, גם הוא ממפלגת יהדות התורה, אשר האשים לפני כחודש וחצי את הנגיד באי-בלימת האינפלציה ואף דרש שיתפטר.
על רקע האמירות הקשות נגד הנגיד, שוחחנו ב"כסף חדש" עם מאיר הירשמן, עמית מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, אשר טען כי "כמו בציבור הרחב, גם בציבור החרדי פחות בקיאים בניואנסים האלה של נגיד בנק ישראל, אם הוא יכל להתנהג אחרת או לא. בכל העבודה שלהם (חברי הכנסת החרדים - ר"כ), הם יותר בקש עם הציבור. כשיש זעקה או קושי בציבור, הם פוגשים את זה באופן ישיר - בבית כנסת, ברחוב".
עוד לדבריו, "הפוליטיקה החרדית תמיד הייתה פוליטיקה סוציאליסטית. מי שרוצה לבקר אותה יכול להגיד שהיא לפעמים פופוליסטית. חברי הכנסת החרדים הם בצד שבעבר בעצמו נשא את הדגל הזה. חלו פה שינויים בשנים האחרונות, כמו ממשלת בנט שבגלל שליברמן היה שר אוצר והוא ניהל מדיניות ימין כלכלי אז השמאל לקח צעד אחורה בדבר הזה. פעם שמעו יותר את השמאל ובדרגה שנייה את החרדים, באותו מצב לפני חמש-עשר שנים היינו שומעים חברי כנסת ממרצ שלא נמצאת היום בכנסת ומפלגת עבודה שמתבטאים באופן או בדרך אחרת, אבל מדברים על הנושאים הללו. אין פה עניין אסטרטגי, יש פה כאב וקושי עצומים, זה לא כאב רגשי, זה קושי".
על מי הבנקים חושבים שהם עובדים?
לאחר "שיחת הנזיפה" של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עם ראשי הבנקים בישראל, עוד ועוד בנקים ממשיכים להציג בשבועות האחרונים תוכניות לריבית על העו"ש והטבות נוספות על המינוס ועל המשכנתא. אולם, מעבר לכך שמדובר בהטבות בסכומים לא משמעותיים לרוב, חלק מהבנקים גם מגבילים אותן למספר מצומצם יחסית של זכאים ולפעמים פשוט בלתי אפשרי להבין למי ההצעה רלוונטית וכמה בדיוק יקבלו הלקוחות.
דן רבן, כתב שוק ההון והבנקים של ynet, הסביר ב"כסף חדש" מה קרה בשנה האחרונה מאז פרסמנו לראשונה את מה שכונה "עושק הפיקדונות", במסגרתו הבנקים העלו את הריבית על הלוואות אך לא על הפיקדונות, מה מציעים הבנקים השונים כעת ואילו בנקים עדיין עושים ללקוחות חיים קשים.
"הריבית במשק היום עומדת על 4.75% והריבית בבנקים משתנה בין פיקדון לפיקדון, אבל בוא נגיד שהיא לפחות אחוז וחצי-שניים פחות מהריבית במשק", הסביר רבן. "מה שקרה בשנה האחרונה שאחרי הלחץ הציבורי והמעקב אצלנו ובכלי תקשורת אחרים, זה הגיע לוועדת הכספים של הכנסת, והגיע לנגיד, שבהתחלה אמר שהוא לא הולך להתערב כי זה שוק חופשי, ואז סוג של שינה את דעתו ולמרות שהוא לא הכריח את הבנקים להעלות את הריבית על הפיקדונות, כמו שחלק אולי ציפו, הוא התחיל לפרסם השוואה חודשית בין הבנקים וניסה בעצם להגביר את התחרות.
"בתקופה האחרונה פורסמו גם הרווחים של הבנקים שזינקו בתקופה הזאת בצורה יוצאת דופן בעקבות הריבית. זה העלה שוב את השיח הציבורי והביא את נגיד בנק ישראל לשבת עם ראשי הבנקים, ואמר להם שהוא מצפה מהם לשנות כיוון, לגלגל יותר מהריבית לפיקדונות, לתת ריבית על העו"ש ובכלל הטבות - לגלגל את הרווח העצום שלהם לצרכנים. הוא לא הכריח אותם, אבל הבנקים התחילו להבין את הרמז, ובימים האחרונים התחילו אחד אחרי השני לפרסם כל מיני הטבות".
מה כל בנק מציע ללקוחותיו, איך תוכלו לדעת מה מגיע לכם והאם אנחנו בתור לקוחות הבנקים אמורים להיות מרוצים מההטבות החדשות? כל הפרטים בווידיאו המצורף או בריאיון המלא בנגן >>
למה הקו האדום לא יעזור לנו בפקקים?
אישור הבטיחות המיוחל הגיע - ואחרי כל הדחיות, הרכבת הקלה תצא לדרך כנראה תוך חודש. השבוע ב"כסף חדש" שוחחנו עם לרה פארן, מנכ"לית ארגון 15 דקות (ארגון צרכני תחבורה ציבורית), שטענה כי "בהתחלה הובטח על ידי חברת נת"ע שהתדירות של הרכבת תהייה אחת לשלוש דקות ועכשיו העלו את זה לאחת לשש דקות. במונחים של רכבת קלה כל כך עמוסה, כל דקה היא קריטית. לפי החישובים שלנו, על כל דקה של עיכוב בתדירות מתווספים 2,000 נוסעים. לכן, אנחנו צופים עומסים בלתי נסבלים בנסיעה".
לדבריה, "נת"ע אומרת שזה זמני ושזה כן יצטמצם בחזרה בשאיפה לשלוש דקות, אבל הם לא אומרים מתי זה יקרה וההערכה של התדירות נובעת מהעבודה שאין לרכבת הקלה העדפה בצמתים עם רמזורים וזה בעצם לא מאפשר תדירות גבוהה כפי שהבטיחו". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בנגן >>