השבוע התבשרנו על מכה לזכאים לביטוח סיעודי בקופות החולים, שיקבלו פחות כסף בכל חודש ויידרשו לתקופת המתנה ארוכה יותר לפני כניסת הביטוח לתוקף. כדי להבין איך הגענו למצב הזה ומה אפשר לעשות בהמשך כדי לפתור את המשבר, דיברנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, שהסבירה כיצד לדעתה אמור להתנהל הביטוח הסיעודי בארץ ומה זה דורש.
שלום טענה, כי "הפתרון למשבר נמצא בביטוח הלאומי, שלא דואג לרווח אלא דואג לתושבים ולאזרחים, שלא כמו חברות פרטיות. אצלנו קובעים את הזכאות לקצבת סיעוד לפי מה שמגיע באמת לבן אדם. מעבר לכך", הסבירה שלום, "בהסתכלות כללית, אם אנחנו לא נדאג להורים ולסבים ולסבתות שלנו אנחנו נפסיד פעמיים: פעם אחת בזה שאנחנו לא דואגים לאנשים שבנו את המדינה, ופעם שנייה נפסיד את קרובי המשפחה של אותם אנשים שזקוקים לסיוע, שיהיו עסוקים בטיפול ויבוזבזו המון שעות עבודה במשק על דברים שהיום מטפלות ועובדים זרים עושים. לכן אני חושבת שנכון לאפשר גמלת סיעוד לכל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"אם רוצים שיהיה ביטוח קולקטיבי לכולם, כמו שראוי במדינת רווחה, צריך קודם כל להוריד את מבחני ההכנסה בביטוח הלאומי, שלא רק מי שאין לו אמצעים יוכל לקבל קצבאות סיעוד אלא להרחיב את הזכאות לכלל האוכלוסייה שצריכה את השירות הזה. יכול להיות שנכון להעלות באיזושהי צורה את דמי ביטוח הבריאות המשולמים לביטוח הלאומי כדי לכסות את ההוצאה הזאת, כי ככל שהאוכלוסייה תגדל ברור שעלולים להיווצר גירעונות גם בביטוח הלאומי".
איך הגענו למצב הזה?
לפני שהחלה שלום לפרט מה הפתרון לדעתה למשבר, שעובר כאמור דרך הביטוח הלאומי, ניסינו להסביר בפודקאסט כיצד הגענו למצב הזה שרשות שוק ההון נאלצת לקצץ את תגמולי הביטוח החודשיים כדי שלא ייגמר הכסף בקופות. "מדינת ישראל היא בעלת אחת מתוחלות החיים הגבוהות ביותר, ומה שקרה זה שעם העלייה במספר האזרחים הוותיקים, ההוצאה על הביטוח הסיעודי הולכת וגדלה", הסבירה שלום כיצד נכנסנו למשבר. "אם ב-2010 היו 700 אלף קשישים היום יש מיליון ומאתיים קשישים, גידול ענק, שחלקם הופכים להיות סיעודיים.
"יש בעצם היום כמה מנגנונים שמספקים היום ביטוח סיעוד: יש את המנגנון של קופות החולים שנותן ביטוח סיעודי, ויש את גמלת הסיעוד שמשולמת על ידי ביטוח לאומי. בגמלת הסיעוד של ביטוח לאומי לא נגעו ואני מקווה שגם לא יגעו. בחוק ההסדרים ב-2020 ניסו לקצץ את הקצבה של הביטוח לאומי, לא איפשרנו את זה והיום יותר מתמיד רואים כמה זה היה חשוב.
"הקצבה שנותנים בביטוח הלאומי זה המקום הבטוח של הזכאים, קצבה שהם מקבלים ויכולים לסמוך עליה. מה שקורה זה שאנשים קונים ביטוח נוסף מקופות החולים, ביטוח נוסף שדרכו הם מקבלים קצבה סיעודית במקרה שהם זכאים לה, לתקופה מסוימת בסכום מסוים, בדרך כלל זה סכומים דומים בין הקופות, וגם התקופות. חשוב לציין שהסכום שמשולם בביטוח הלאומי לא מספיק אם הזכאי הוא סיעודי מוחלט שזקוק לעובד זר 24/7. אנחנו נותנים ברמות הגבוהות משהו בין 6,400-4,000 ואנחנו יודעים שההוצאות יכולות להגיע עד 14 אלף שקל. היום הביטוח של קופת חולים היא הדרך של הזכאים להשלים את הפער הזה ולאפשר לעצמם קיום בכבוד מבלי שיזדקקו לעזרת הילדים וכו'.
"יש ביטוח פרטי גם שלא קשור לקופות החולים או לביטוח הלאומי, אך בשנים האחרונות יש קושי רב כי חברות הביטוח לא ששות לעשות ביטוחים פרטיים בתחום הסיעוד מאותה סיבה שהעלויות יקרות בקרב אוכלוסייה שתוחלת החיים שלה גבוהה ומספר הקשישים בה הולך וגדל".
בנוגע לחשש שגם הכסף בביטוח הלאומי ילך וייגמר עם הזמן, אמרה שלום כי "אכן מה שאנחנו רואים היום בקופות החולים זה משהו שהוא בהחלט דגל אדום, כי צריך לחשוב איך המדינה נערכת למצב בו הפירמידה התהפכה ויש יותר קשישים מילדים שנולדים. צריך לראות איך אנחנו כמדינה גם ערוכים מצד אחד להציע תוכניות שדוחקות ומעודדות בריאים להשתלב בקהילה ובחברה באמצעות כל מיני סוגי תעסוקה מגוונים וכו' למשל, ומצד שני לאפשר טיפול טוב לאנשים שזקוקים לנו בעת הכי קשה שלהם כשהם הופכים להיות תלויים וסיעודיים.
"אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לדאוג לתושביה. אנחנו מדינת רווחה, אנחנו רוצים להישאר מדינת רווחה, ולא רוצים להפוך למדינת סעד שהקשישים תלויים בילדים שלהם או בטובות של אחרים. אם אנחנו רוצים להבטיח את זה צריך לעשות חשיבה עתידית ולראות מה עושים כדי שכולם יקבלו מה שמגיע להם, ויקבלו את זה בזכות ולא בחסד, כי בזה תלוי כל הנושא של מדינת רווחה. לא נראה לי שנכון היום לצמצם את מדיניות הרווחה במדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה שהיא מדינת סעד, ובכך להגדיל את הקוטביות שגם ככה קיימת, ואת הפער בשוויון בהכנסות שגם ככה קיים, ולהגדיל את רמת העוני", טענה שלום. רוצים לשמוע עוד? האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
מה המשמעות של הורדת הדירוג בארה"ב?
עוד בפרק של היום: סוכנות הדירוג פיץ' הורידה היום את דירוג האשראי של הכלכלה האמריקאית מהדירוג הגבוה ביותר של AAA לדירוג השני הכי גבוה, AA+. נגיד שישראל מדורגת 3 רמות למטה, A+. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות" הסביר למה במעצמה כלכלית כמו ארה"ב ההחלטה להוריד את דירוג האשראי פחות משמעותית מאשר החלטה דומה בישראל, אם תתרחש, ומאיפה ההחלטה הזאת הגיעה?
לדבריו, "לא מדובר היה בהפתעה גדולה כי כבר במאי פיץ' הורידה את אופק הדירוג של ארה"ב, ועכשיו הגיעה ההודעה הרשמית על ההורדה. מעבר לזה המצב הפיננסי בארה"ב פשוט לא טוב כבר תקופה יחסית ארוכה. זה מתחיל מזה שהממשלה האמריקנית מתנהלת לא מעט שנים בגירעון מאוד גדול. לפני הקורונה הגירעון הלך וגדול, בקורונה כמו בכל העולם המדינות הוציאו הרבה כסף, אבל בארה"ב זה היה על סטרואידים, תוכניות על תוכניות על תוכניות של הזרמת כסף לציבור.
"בניגוד לרוב המדינות בעולם שאחרי הקורונה קצת חזרו לעצמם, בארה"ב המשיכו לא מעט עם התוכניות, עם המדיניות של ביידן, עם תשלומי העברה למשפחות קשות יום, על כל ילד, עוד ועוד ועוד תוכניות שבסוף עולות מאות טריליוני דולרים לממשל, וארה"ב מתמודדת עם גירעון בסיסי של 5%-7% בכל שנה וזה לא צפוי להשתנות בקרוב.
"יש גם את הנושא של תקרת החוב, הוא בעצם הבעיה ביכולת של הממשל האמריקני לעשות איזשהו שינוי. בגלל השיטה בארה"ב של תקרת הון, שהומצאה אגב לפני המון שנים וייתכן שהיא כבר לא רלוונטית היום, הקרב הזה בין הדמוקרטים לרפובליקנים חייב להסתיים בפשרה כלשהי של הצדדים כי אחרת לא יהיה אפשר להעלות את תקרב החוב. זה גורם לכך ששנים לא מקבלים שום החלטה פיסיקליתל אמיתית בארה"ב של רפורמות ארוכות טווח וכו'".
מה אפשר ללמוד מהורדת הדירוג בארה"ב?
"בכל מדינה אחרת הפחד מהורדת דירוג זה שהחוב של הממשלה יעלה. בארה"ב זה לאו דווקא המצב, כי בסוף הדולר הוא המטבע הרזרבי העולמי, אגרות החוב זה הנכס הבטוח ביותר, זה הנכס שאליו המשקיעים בכל העולם הולכים כשמתחיל להיות קצת סוער. לכן בוא, צריך להגיד את זה, להודעה הזאת של פיץ' אין באמת משמעות בטווח הקצר, אולי אפילו גם בטווח הבינוני לא. ספציפית בארה"ב זה פשוט צעד שבו פיצ' אומרת מה היא חושבת על ההתנהלות של הממשל האמריקני".
עוד דיברנו עם גרינפלד על הדיווחים על כך שיותר ישראלים מצמידים בתקופה האחרונה את החסכונות שלהם למדדים המובילים בוול סטריט - עד כמה זה באמת קורה בפועל, עד כמה זה משמעותי, מה קורה בבורסה בארץ בהשוואה לוול סטריט והאם לבורסה הישראלית יש סיבה לדאגה. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה בנגן.
הטיסות הבינלאומיות חוזרות לרמון. מה המחירים?
תקופת היובש של הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה רמון עומדת להסתיים בקרוב - והמחירים של טיסות לאירופה החל מאוקטובר זולים במיוחד ואולי עשויים לפתות אתכם לעשות את הנסיעה דרומה. כתב התעופה שלנו דניאל סלמה, סיפר בחלק האחרון של הפודקאסט שחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויזאייר החלה למכור כרטיסים לרומא ולווינה החל מחודש אוקטובר, כאשר המחירים, לפחות בשלב זה, זולים מאוד. עוד דיברנו על המצב בנתב"ג שנערך לשיאים חדשים של נוסעים באוגוסט. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: אתמול פרופ' חגי לוין הסביר בפודקאסט הכלכלי של ynet עד כמה משמעותי האיום של אלפי הרופאים ששוקלים לעזוב את ישראל בצל החקיקה המשפטית, ולאילו תנאים הם יזכו בחו"ל אם יחליטו לעבור. וגם: הסערה האחרונה בעולם הקריפטו ומה המשמעות של הכפלת מכסות העובדים הזרים בתעשייה? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול>>
