יו"ר ההסתדרות הודיע היום (רביעי) שהסכים לכך ש"כלל העובדים בישראל יתרמו, באופן חד-פעמי, יום הבראה אחד לקרן מילואים שתוקם על ידי הממשלה לטובת טיפול באנשי המילואים ובני משפחותיהם". כדי שהדבר יחול גם על עובדי המגזר הפרטי ומי שלא מאוגד בהסתדרות נדרשת הסכמתו של שר העבודה יואב בן צור לחתום על צו הרחבה וגם חקיקה בנושא. בן צור טרם הודיע כיצד יפעל.
במקביל לכך, לפי הודעת ההסתדרות, משרד האוצר התחייב לא לפגוע בהטבות המס של קרנות ההשתלמות והפנסיה, וסוכם בין הצדדים כי העלאת שכר המינימום באפריל ל-5,880 שקל בהתאם לעלייה בשכר הממוצע לא תוקפא כפי שביקשו המעסיקים. באוצר אישרו את הדברים.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ההסתדרות ושר העבודה יואב בן צור בטקס חתימת הצו להגדלת דמי ההבראה
(צילום: דוברות ההסתדרות)
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מסר: "מנענו גזרות קשות על העובדים, תוך הגנה על כספי החסכון. מדינת ישראל נמצאת במצב חירום וההסתדרות בהנהגתי תמשיך לגלות אחריות לאומית, כפי שעשתה זאת בכל השנים האחרונות. גם על הממשלה להתעלות לגודל השעה. אם ממשלת ישראל תסגור את המשרדים המיותרים, תוך ביטול הכספים הקואליציוניים, אהיה מוכן לדון בביצוע התאמות בהסכם המסגרת".
נזכיר כי דמי ההבראה ששולמו במשכורת יוני האחרונה לשכירים במקומות העבודה הפרטיים לא הועלו כבר שמונה שנים בניגוד למגזר הציבורי, אך בחודש ספטמבר האחרון שר העבודה יואב בן צור חתם באופן רשמי על צו להעלאת התשלום ליום הבראה אחד מ-378 ל-418 שקל (אשתקד עמד התעריף להתעדכן ל-400 שקל). והתשלום הבא של דמי ההבראה לרוב העובדים כולל התוספת על השנה שעבר אמור להיות משולם לקראת הקיץ בחודש יוני או יולי.
לדמי הבראה זכאים כל העובדים, כולל עובדים שעתיים על פי חוק, בתנאי שהעובד מועסק במקום העבודה לפחות שנה. דמי ההבראה הם תשלום מהמעסיק המגיע לעובד כל שנה עבור הוצאות ההבראה והנופש של העובד. הם מחושבים בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו. גם עובדים שעתיים יהיו זכאים לתוספת.
על פי החוק, מקבל עובד דמי הבראה לפי המפתח הזה: עבור 5 ימים בשנה הראשונה לעבודתו, 6 ימים עבור השנה השנייה והשלישית, 7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית, 8 ימים בין השנים ה-11 וה-15, מהשנה ה-16 ועד ה-19 ישולמו דמי הבראה עבור 9 ימים ומהשנה ה-20 ואילך ישולמו 10 ימי הבראה, שבתעריף הנוכחי לעובדי המגזר הפרטי הם 3,780 שקל, לעומת 4,180 שקל בתעריף החדש, ו-4,710 אילו היו עובדים במגזר הציבורי.
עם זאת, אם אכן תקודם החקיקה לפי הסיכומים בין ההסתדרות לאוצר, כל העובדים השכירים במשק יאלצו כאמור לוותר על תשלום של יום הבראה אחד לטובת קופת המדינה. ההערכה היא שמדובר בכמיליארד וחצי שקל שילקחו מהעובדים.
