מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת גילון-כץ מצורן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: עדי (49), ענבר (50), אייל (16), ערד (22) והכלבה מילקי.
מחוץ לצילום: הראל (19) - בצבא.
הבית? וילה 3 מפלסים. המחיר סביב ה-6 מיליון שקל.
צורן? עדי: "אנחנו פה ביישוב כבר 24 שנים. הכרנו בצפון כשלמדנו ליד תל עדשים במכללת יזרעאל וחשבנו שאיפה שתהיה העבודה שם נגור". ענבר: ״אני זוכר שראינו פרסום בידיעות ׳צורן - הסביון של השרון׳. זה היה יישוב חדש יחסית והגענו לראות. כמעט עשינו יוטרן כי לא היה הרבה אבל בסוף נכנסנו, ראינו דירה לדוגמה ונשארנו. אחרי זה עברנו לדירת גן ולפני 6 שנים עברנו לכאן״. ענבר: "זה מקום מקסים ולגדל פה ילדים זה אידאלי. הם מסתובבים חופשי ואתה לא דואג. כולם מכירים את כולם. הבעיה זה הפקקים״.
פקקים? עדי: ״בגלל שאנחנו החור שבקצה אין דרך לברוח מפה וכדי להגיע לכביש 4 יש פקקים נוראיים. יש פה את כפר יונה וגם להם יש פקקים והם מנסים לעבור דרכנו כדי לצאת ואנחנו חנוקים. זכינו בתואר המפוקפק ׳היישוב הכי פקוק בארץ׳. לקחת את הילד לביה״ס יכול לקחת 40 דקות וגם זה אחרי קיצורים. אייל בביה״ס דמוקרטי באבן יהודה״.
ביה״ס דמוקרטי? אייל: ״זה נותן לילדים המון בחירה. לא המנהל מחליט אלא פרלמנט שמורכב גם מהילדים. אין מחנך- יש חונך ולכל מורה יש כמה ילדים תחת חסותו ויש דיאלוג בין המורה והילד״. ענבר: ״היינו במערכת החינוך הרגילה והיינו צריכים להתרגל. אייל בהתחלה לא ידע מה לעשות. חיכה שיגידו לו אבל לאט הוא הבין שהכל פתוח אבל הבחירה היא שלו. גם דרך הלמידה היא אחרת לגמרי, לא משננים חומר ואז יורקים אותו״.
מה אתה עושה? ענבר: ״עד לפני חצי שנה הייתי מנכ״ל של חברת הייטק, סניף ישראלי עם 400 אנשי תוכנה של חברת תוכנה שנרכשה לפני שנתיים על ידי חברה קנדית. כחלק ממימון הרכישה היו קיצוצים ובאו לאדם הכי יקר ואמרו לי להתראות. שיערתי שזה עלול לקרות אבל לא חשבתי שכל כך מהר. ב-5 באוקטובר היה היום האחרון שלי. זו הייתה עבודה של יום ולילה, שיחות כל הזמן בסלולר. הייתי יוצא ב-7 בבוקר למשרד, ויוצא ממנו ב-7 בערב. הייתי שליש מהשנה בחו״ל. אינטנסיבי, אבל מאוד נהניתי וזה היה מאוד מתגמל כלכלית״. עדי: ״אני קוראת לחברותיי ולי ׳נשות הטייסים׳ אבל זה בעצם נשות ההייטק. אנחנו מבינות אחת את השנייה. למדנו לחיות עם זה שהוא לא בבית. אבל עכשיו הכל השתנה. הוא עובד מהמטבח בבית״.
מטבח? ענבר: ״החלום שלי תמיד היה לפתוח מסעדה ללא גלוטן כי אני לא יכול לאכול גלוטן. זה מאוד בעייתי למצוא אוכל טעים ואין בחירה. ראיתי שאני מתקשה למצוא עבודה כי אני אובר קוולפייד ובשלב מסוים החלטתי להתחיל לבשל בבית ללא גלוטן ופניתי ל'יאמי' שזה פלטפורמה לבשלנים שמוכרים אוכל ביתי לאנשים בארץ. הם בדקו אותי ואחרי שעברתי את הסינון שלהם העליתי תפריט ואנשים מזמינים מה שהם רוצים ומקבלים את האוכל עם שליח או באים לקחת. אני עוד בשלב של ׳בשלן חדש׳ ומספר ההזמנות שאני רשאי להוציא הוא מוגבל. אני מתכנן להתפרנס מזה ובעתיד לפתוח ברחבי הארץ מקומות של גלוטנבר - שילוב של גלוטן וענבר וגם הבר שמונע מהגלוטן להיכנס״.
אפשר להתפרנס מזה? ענבר: ״אני בהתחלה ועוד קשה לדעת. משכר של מנכ״ל חסכתי לא מעט כדי לאפשר לי להשקיע בזה, אבל זה גם לא ימנע ממני לשלוח קורות חיים אם אראה משרה שווה״. עדי: ״אני בגישה שכל אחד צריך לנסות להגשים את החלום שלו ואף אחד לא צריך לעצור אותו. הוא עובר את המסע שלו כרגע. מדי פעם אני שואלת אותו מה מבחינתו ייחשב הצלחה אבל עוד קשה לדעת״. ענבר: ״בינתיים המשפחה אוכלת את השאריות של מה שאני מבשל״.
עדי? ״אני מנחה סדנאות של למידה חברתית רגשית בעזרת צילום. זה סוג של פוטותרפיה. יש לי סטודיו במרתף אבל אני כמעט ולא מגיעה לעבוד כצלמת אלא יותר מעבירה את זה הלאה כטיפולי. בעיקר בביה״ס בקדימה ששם יש 4 כיתות של ילדים על הרצף האוטיסטי. ואני גם ממש בסוף דוקטורט בנושא הזה של איך משפיעה שפת הצילום על למידה חברתית רגשית. הרעיון הוא שדרך הצילום אפשר לשים מראה מול העיניים ולהשפיע על מה שקורה לך במודע. גם אני בצומת האם להתקדם עם סדנאות כלליות למטפלים או בכלל או רעיונות אחרים שיש לי כמו להקים בית ספר קטן לפתור חוסר תקשורת בין אישית בגלל המסכים. אדם יגיע, יפקיד את הסלולר וילמד לתקשר וליצור חברויות. זה החלום״.
מצב כלכלי? ענבר: ״אצלי כרגע יש יותר הוצאות מהכנסות״. עדי: אנחנו במודעות למה שקורה ולמצב הכלכלי ונותנים לזה את הזמן שצריך עד גבול מסוים. שנינו בסוג של צומת ולא יודעים לאן זה ילך״.
הבילוי שלכם? ענבר: ״אני איש של בית״. עדי: ״אני יוצאת עם חברות מלא. אבל ביחד אנחנו הולכים לסרט או מסעדה טובה״.
חו״ל? עדי: ״פעם אחרונה הייתה בקיץ, היינו בפינלנד ואסטוניה. לאחרונה לא בא לי לצאת מהארץ עם כל המצב".
על רקע המלחמה: איפה משקיעים הישראלים בחו"ל? - ראיון עם אסף טיאר ופלג יריב
(צילום: ירון ברנר)
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
פורסם לראשונה: 00:01, 31.05.24
