"ארגוני העובדים לא מבינים מה מתדפק על הדלת"
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio התייחסה השבוע ח"כ נעמה לזימי (העבודה) לכך שמי שלא מופיע נכון לעכשיו במחאות נגד המהפכה המשפטית הם דווקא ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות שהודיעה כי לא תשתתף בשביתה ביום שני הקרוב, למרות הטענות שהתוכנית יכולה בהחלט לפגוע בעובדים ובזכות השביתה.
לדבריה, "לא ייאמן שארגוני העובדים לא מבינים מה מתדפק על הדלת. עילת הסבירות זו העילה הכי חשובה היום של ארגוני עובדים. תדמיינו עכשיו צו מניעה לסכסוך עבודה או שביתה בבית המשפט ופוגשים שופט מטעם פורום קהלת מה אתם חושבים שהוא יפסוק? פסקת ההתגברות יכולה להתגבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כיום אין חוק שמסדיר את זכות ההתארגנות, זכויות העובדים, זכויות חברות מוחלשות. היום הכל מתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לבטל את זה זה להגיד שלא יהיה יותר מי שיפסוק לבטל ניתוקי חשמל מאזרחים עניים". רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
עוד התראיינו השבוע אצל צחי שדה: גד ליאור, הכתב והפרשן הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות" סיפר על שהתרחש בפגישה המתוחה בין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לבין מנכ"לי הבנקים הגדולים בישראל ועל ההערכות לפיהן בשלושה שבועות האחרונים יצאו מישראל ארבעה מיליאדר דולר לבנקים זרים, בצל החששות מהשפעות המהפכה על הכלכלה הישראלית.
כמו כן, חן הרצוג - הכלכלן הראשי של BDO, התייחס לסערה בשווקים המקומיים ובשוק המט"ח בפרט; נווית זומר - כתבת ynet ו"ידיעות אחרונות" דיברה על פרשיית סימילאק וההכפשות ברשת שהסתיימה בקנס של 5.5 מיליון שקל ליבואנית וד"ר אפרים דוידי, מומחה לאמריקה הלטינית מאוניברסיטת תל אביב, סיפר על המשמעות הכלכלית של הקרנבל הגדול שהחל השבוע ברחבי ברזיל.
יו"ר רשות החדשנות: "לחברות ההייטק עדיין יש כסף"
בריאיון לרועי כ"ץ טען השבוע יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, כי "ההייטק הישראלי חזק מאוד, עם חברות רבות בצמיחה. לחברות ההייטק עדיין יש כסף. נכון שתוך שנה, אולי פחות, הם יצטרכו להתחיל שוב לגייס, אבל בתור מי שוותיק בלפחות חמישה מחזורים כאלה של משברים כלכליים, אחרי כל חורף - בא אביב. לא צריך להיבהל".
באשר לחששות מפני ההשפעות של המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית, טען יו"ר רשות החדשנות כי "לא צריך להיבהל. יהיו אולי שינויים, אבל החוסן הלאומי של ישראל זה הכלכלה ואיזה שינוי שלא יהיה, יפעלו כדי שיהיה את החוסן הזה. החדשנות בישראל תמשוך את המובילים הטכנולוגיים בחזרה לישראל. נכון שכרגע אנחנו באי-ודאות ושיש הרבה אנשים מודאגים, אבל עברנו תקופות קשות והחברה והכלכלה התעשתו וחזרו לפעילות מואצת, ואני מאמין שזה יקרה גם הפעם". רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי באמצעות הסימניה שבנגן >>
עוד התראיינו בתוכנית: אורי חודי - עורך מוסף "ידיעות הנדל"ן" ב"ידיעות אחרונות" סיפר על הצניחה במספר עסקאות הנדל"ן בחצי השנה האחרונה; אמיר תלמי - מנכ"ל יורופה נדל"ן דיבר על העלייה החדה בכמות הישראלים בעלי דרכון אירופאי שמתעניינים במעבר ובקניית נכס באירופה; יהודה זיידרמן - מנכ"ל מערך כשרות צהר, על למעלה מ-30 המסעדות שהצטרפו בחודש ינואר האחרון למערך הכשרות האלטרנטיבי ונרדין ארמלי - מגישת התוכנית הכלכלית ברדיו נאס סיפרה כיצד חגגו את חג הולנטיינס בחברה הערבית בישראל.
כמו בהונגריה? "המהפכה עלולה לפגוע בזכות השביתה"
בדומה לטענות של ח"כ לזימי, סמנכ"ל מדיניות ותוכן בקרן ברל כצנלסון, אביעד הומינר-רוזנבלום, טען בריאיון לדן רבן השבוע כי "כולם מתמקדים בשליטה של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים ברפורמה המוצעת בסיפור של בית המשפט העליון, אבל הוועדה למינוי שופטים לא בוחרת שופטים רק לבית המשפט העליון, אלא בכל רמות המשפט גם בבית הדין לענייני עבודה. זה בית הדין שדן בכל נושאי העבודה בין השאר בדין השביתה, ואנחנו חוששים שאם הוא ישלט בידי הקואליציה ספציפית הזאת וגם באופן כללי הוא ישלט בידי קו מאוד שמרני שמקדמים גורמים כמו מפלגת הציונות הדתית סמוטריץ' ופורום קהלת וזה יפגע בזכות השביתה וזכויות עובדים".
במחקר, השווה הומינר-רוזנבלום את המצב בישראל למה שקרה בהונגריה: "הממשלה השתלטה שם ב-2010 והדבר הראשון שהם עשו זה לבטל את מערכת המשפט, ומה שהוא עשה אחר כך זה שהוא העביר חוק שבאופן מעשי ביטל את זכות השביתה ובעשור שחלף מאז הוא דרדר דרמטית את זכויות העובדים שם. לדוגמה, הוא הכפיל ושילש את מספר השעות הנוספות שעובדים צריכים לעשות, הוריד את התגמול לשעות נוספות, הגדיל משמעותית את האפשרות לפיטורין והקטין את הפיצויים לפיטורין. בכל סעיף וסעיף הוא דרדר את זכויות העובדים, והיום בדירוג זכויות העובדים הונגריה ממוקמת ליד צ'אד וסרי לנקה. אנחנו מאוד חוששים שגם ישראל תלך לכיוונים האלה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה שבנגן >>
עוד התראיינו בתוכנית: ענבל אורפז, יועצת חדשנות אסטרטגית שעובדת עם סטארטאפים וחברות הייטק וממובילות מחאת ההייטק, ואביב מסינגר, פעיל במחאת המילואימניקים, סיפרו על חלקם בהפגנה הגדולה מחוץ לכנסת ישראל ביום שני האחרון, בה נכחו לפי הערכות כ-100 אלף איש.
כמו כן, נמרוד הגלילי - מנהל תחום ענפי, רשתות השיווק, באיגוד לשכות המסחר, סיפר על הדיון בנושא יוקר המחיה שנערך בוועדת הכלכלה בכנסת במקביל להפגנה הגדולה, ועינב שיף - מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" ומגיש "הכל תרבות" שמתגורר בלונדון סיפר על העלייה החדה במחירי השכירות בממלכה, אשר הובילה לשיא של שוכרים שהחליטו לעזוב את לונדון בשנה שעברה.
"המטרה בפריצה לטכניון היא לא כסף"
בריאיון לרועי כ"ץ, התייחס אלי זילברמן-כספי, מייסד שותף בקונפידס - החברה להגנה וניהול משברי סייבר, למתקפת הסייבר הגדולה על הטכניון בלילה שבין שבת לראשון, במסגרתה דרשו ההאקרים מהטכניון 80 ביטקוין (יותר משישה מיליון שקל) וכתבו במייל ששלחו: "משטר האפרטהייד צריך לשלם על הפשעים". לדבריו, "המטרה של קבוצות מדינתיות - שהן מי שעומד בדרך כלל מאחורי תקיפות כאלה - היא לבצע פיגוע תודעתי למשתמשים במימד הסייבר ו'להוריד לברכיים' מוסד חשוב בישראל. זה משפיע על החוסן הלאומי - וזהו המטרה.
"יתרה מכך, אם הסיפור אכן היה סיפור של קבוצה שתוקפת על מנת לקבל כופר, היא לא הייתה מתנהלת בצורה הזו אלא היו מתנהלות אל מול הארגון הנתקף בצורה דיסקרטית, ורק אם המשא ומתן היה מגיע לפיצוץ והסכום לא שולם, אז הם בעצם בדרך כלל מפרסמים את המידע שגנבו", הסביר זילברמן-כספי. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה שבנגן >>
עוד התראיינו בתוכנית: דן פילץ - מנכ"ל ובעלים משותף בקניון דיזינגוף סנטר בתל אביב וטלי פרידמן - יו"ר ועד הסוחרים בשוק מחנה יהודה, דיברו על ההשפעה של הפיגועים בסוף השבוע שעבר ושל המחאה ביום שני האחרון על מרכזי הקניות ברחבי הארץ; עו"ד שירה להט - מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד ארנון-תדמור-לוי, סיפרה מה מותר ומה אסור למעסיקים לעשות מול העובדים בצל שביתות המחאה ונווית זומר - כתבת ynet ו"ידיעות אחרונות", סיפרה על המחסור בגבינה צהובה זולה ועל סערת המכרז סביבה.
