ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צייץ לפני כשבוע סרטון ובו טען: "שוחחתי בנושא הבינה המלאכותית עם אילון מאסק... אכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון על המדיניות הלאומית של מדינת ישראל בנושא הבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני".
ברקע דברים אלו, שוחחנו ב"כסף חדש" עם יזהר שי, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר מטעם מפלגת כחול לבן, אשר טען כי "אני חושב שאם ראש ממשלת ישראל רוצה לעשות את הדבר הכי טוב עבור בינה מלאכותית בישראל ובכלל עבור ההייטק הישראלי, הוא צריך להודיע שהוא גונז לחלוטין ומוריד מעל סדר היום הציבורי את כל הנושא ההפיכה המשפטית. זו תהיה תרומה אדירה שתביא לפה הרבה מאוד משקיעים, תפנה לפה הרבה מאוד משאבים וגם חברות ענק שעוסקות בבינה מלאכותית". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
עוד לדבריו, "נתניהו נהנה מכך שיש קצת דיבורים על טכנולוגיה ועל קדמה ופחות דיבורים על ההפיכה המשפטית ועל כל מיני שותפים חשוכים שהוא לקח לעצמו לממשלה הזאת. יש ירידה דרמטית בהשקעות בהייטק, אנחנו חווינו רבעון ראשון קשה מאוד, הרבה יותר מהרבעון הראשון בעמק הסיליקון. שם כל הדיווחים וההערכות הן שיש כבר התיישרות של המגמה, שהירידה כנראה נפסקה. בישראל עדיין אנחנו חווים חוויה קשה של חוסר ביטחון של משקיעים בינלאומיים, חוסר אמון לטווח ארוך ביכולת שלנו לייצב פה את המערכת אבל גם תקווה גדולה שהמחאה והמאבק בהפיכה המשפטית עשו את שלהם וזה יוריד מעל סדר היום את אי-הוודאות.
"כולנו צריכים לקוות לימים טובים יותר בהם ראש ממשלת ישראל מהסיבות הנכונות מתעסק בהייטק ובבינה מלאכותית והוא יודע לקדם, הוא יודע כמו שהוא בעבר תמך ונתן תמיכה מלאה לנושא הסייבר, כך גם ראש הממשלה יכול לתת את התמיכה שלו ואת הגיבוי של המדינה לבינה המלאכותית. כולנו נרוויח מזה", אמר שי.
באשר לדיווחים על מעורבות של דובי פרנסס, בעל קרן ההשקעות Group11 בשיחות עם נתניהו בנושא, אמר שי: "אני מכיר את פרנסס כאיש עסקים מתוחכם ומבין עניין, וכמובן גם מאוד מצליח. למען האמת, הפרסומים השונים לגבי היוזמה הזו היו מוזרים ולא סדורים, כך שקשה להבין בדיוק מה הוא רואה לנכון ומה הוא רוצה מממשלת ישראל, וגם הפוך, מה ממשלת ישראל רוצה במעורבות ישירה במיזמים שנראים כאוסף של מיזמים פרטיים שנועדו לעודד השקעות בהייטק ובבינה מלאכותית. אני מניח שמישהו יעשה בעניין הזה סדר מעבר לכל ה'הייפ' והרעש החיובי שבטח גם עוזר לעסקים וגם לראש ממשלת ישראל".
באשר לדיון אליו התחייב נתניהו וליוזמות ממשלתיות בנושא, הבהיר שי כי "יש יוזמה לאומית כזו שכבר החלה את דרכה לפני מספר לא קטן של שנים. נעשתה עבודת מטה על ידי אנשי אקדמיה, אנשי הייטק ומשרד המדע והטכנולוגיה וגופים אחרים, ויש תוכנית בעלת חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל באשר לתחום ה-AI. מדינת ישראל צריכה להכיר בחשיבות של הבינה המלאכותית והיא אכן הכירה בכך בעבר. יש הקצאה של כספים, צריך לוודא שזה יקרה גם בתקציב הנוכחי כיוון שיש קיצוץ ברשות החדשנות".
לצד זאת, אמר שי כי "יש גם כמובן פעילות של המגזר הפרטי, כאשר ההייטק הישראלי נמצא בתנופה מאוד משמעותית ויש הרבה מאוד יוזמות בתחום ה-AI. חשוב מאוד שהמגזר הפרטי ימשיך לבחון וליזום יזמויות בתחום הבינה המלאכותית באופן פרטי ובלתי תלוי מהממשלה. רק ככה אנחנו נמצא את הדברים הטובים ביותר, הנכונים ביותר, כדי לממן אותם וכדי לבנות אותם על ידי היזמות והיזמים הכי חכמים שיש פה במדינת ישראל", טען שר המדע לשעבר.
מה הקשר בין נדל"ן לפשיעה בחברה הערבית?
על רקע אובדן השליטה בכל הקשור לפשיעה בחברה הערבית, אשר גבה למעלה מ-100 קורבנות מתחילת השנה, המשכנו לדון בזווית הכלכלית של הנושא ב"כסף חדש" והפעם שוחחנו עם עו"ד אמיר בשאראת, יועץ כלכלי לוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, אשר טען כי "יש מתחרה מאוד גדול של המדינה בישובי החברה הערבית וזה ארגוני הפשיעה. הם שולטים על המרחב הציבורי, על הסדר הציבורי, על העסקים, על המסחר, על התעסוקה, וגם על שוק הדיור, ואין מדינה. כשאין מדינה, אין ואקום ונכנס מישהו אחר ובנעלי המדינה נכנסו ארגוני הפשיעה. המדינה לא בודקת, לא מבקרת. מבחינת רשות מקרקעי ישראל, להיפך - ככל שהתשלום יותר גבוה מבחינתה היא הכניסה הרבה יותר כסף".
לטענתו, "ארגוני הפשיעה יכלו לשלם פי כמה מאות אחוזים ממה שכל משפחה רגילה יכלה לשלם הם גם קונים מבעלי קרקעות פרטיות אבל גם כשהמדינה באה ומשווקת ובמיוחד אם היא משווקת בצורת מכרזים, הם באים ושמים את המחירים הכי גבוהים ומייצרים הלכה למעשה גם מחירים מאוד גבוהים עבור התושבים של הישוב עצמו. היום קשה מאוד לכל זוג צעיר ללכת ולקנות דירה כי המחירים מאוד גבוהים בגלל הכניסה של ארגוני הפשיעה לשוק הדיור בכלל בחברה הערבית.
"תשאל כל צעיר היום וצעירה שהתחתנו ורוצים עכשיו לעשות, לשכור דירה, המחירים בחמש שנים האחרונות הכפילו את עצמם באיזה ארבע או חמש פעמים בכל ישוב ערבי. כבר עדיף ללכת לחיפה, לנוף הגליל, מאשר לשלם כמעט את אותו הסכום בישוב שלך כשאתה יודע שהישוב שלך פחות מנוהל והמרחב הציבורי שנשלט על ידי ארגוני פשיעה". לריאיון המלא לחצו על הסימנייה הרלוונטית בנגן שבתחילת הכתבה.
מי היה סילביו ברלוסקוני?
ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, מת היום (ב') בגיל 86. המיליארדר, איל התקשורת ובעלי מילאן לשעבר הנהיג את איטליה במשך שלוש כהונות נפרדות והסתבך בשלל פרשות, הזכורה שבהן מסיבות ה"בונגה בונגה". לאחרונה עשה קאמבק ונבחר לסנאט, אך בריאותו הידרדרה ולפני חודשיים דווח שחלה בלוקמיה. בסוף השבוע אושפז והיום מת. שוחחנו ב"כסף חדש" עם ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מהמחלקה לשפות זרות באוניברסיטת תל אביב, אשר סיפרה על חייו של ברלוסקוני, כיצד עלה לשלטון, הסתבכותו בשורת שערוריות וכמובן, על השפעתו - המוגבלת יחסית - על הכלכלה האיטקלית שנמצאת כבר שנים רבות במשבר קשה במיוחד. לריאיון המלא לחצו על הסימנייה הרלוונטית בנגן שבתחילת הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם ד"ר חדאד חאג'-יחיא, שחקרה את תופעת "חוסר המעש" בקרב צעירים מהחברה הערבית, והסבירה כי "במקום החברה הישראלית ומערכת החינוך שלא ידעו להכיל את הצעירים הערבים ולתת להם אופק לעתיד כלשהו, ארגוני הפשיעה יודעים לתת להם אלטרנטיבה מצוינת, במרכאות כמובן, של כסף קל, מותגים, המון כבוד, המון כוח - ולצערנו בהמון מובנים ארגוני הפשיעה מצליחים יותר משהחברה והכלכלה מצליחות עם אותם צעירים". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
