כבר שנים שאנחנו מדברים ב-ynet ובכלל על ההיעדר החמור של חינוך פיננסי לילדי ישראל, שלא לומדים כמעט בכלל על אחד הדברים הכי מהותיים לחיים שלהם - איך להתנהל עם כסף. השבוע נודע שמשרד החינוך מקדם תוכנית לחינוך פיננסי בבתי הספר, אבל יש רק בעיה אחת - הוא עושה את זה בשיתוף לשכת סוכני הביטוח, גוף עם אינטרסים מובהקים.
לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, הסבירה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "מדובר בפתרון מסוכן מאין כמותו, מהסיבה הפשוטה שלא יכול להיות שגוף בעל אינטרסים יהיה זה שאחראי על התכנים ויהיה אמון על הלימוד של חינוך פיננסי לילדים. זה פשוט אבסורד בכל כך הרבה רמות. זה כמו לשלוח את קוקה-קולה או את מקדונלד'ס ללמד על תזונה נכונה, כמו לשלוח את חברות הגז ללמד על הגנה על הסביבה או את חברות הטבק ללמד על בריאות הציבור. יש דברים שלא עושים, זה ניגוד אינטרסים מובנה.
"האם סוכני הביטוח או הבנקאים ילמדו על העמלות השקופות שהם לא מעדכנים עליהם את הלקוחות שלהם? ילמדו על כך שהבנקים מקשים על התחברות לחברות פינטק ושלל דברים שפחות נוחים להם? ילמדו על ההבדל בין סוכן ביטוח ליועץ פנסיוני אובייקטיבי? יש הרבה מאוד מקרים ובעיות שובעצם הציבור הרחב, שלא מבין בפיננסים, נפגע מהם פעם אחרי פעם. אז סוכני הביטוח הם הגורם האובייקטיבי שילמד? זה פשוט באמת הזיה, פשיטת רגל מוחלטת.
"זה בעייתי גם בתכנים, אבל גם מעבר לתכנים, כי נגיד שהתכנים יוסכמו יחד עם משרד החינוך - עצם העובדה שאתה מכניס אל הכיתה סוכן ביטוח או בנקאי, גורם בעל אינטרס, יוצר אצל הילד או אצל התלמיד את הרושם שהוא בר הסמכא. ואז כשהוא יצטרך לעשות בחירה פיננסית כלשהי - הוא לא יחשוב בכלל שסוכן הביטוח הוא גורם שאינו גורם אובייקטיבי וכזה שיש לו אינטרס".
בנוגע לצורך החינוך פיננסי בבתי הספר, הסבירה דויטש כי "העובדה שאין בישראל חינוך פיננסי ושבאמת מצב החינוך הפיננסי כל כך גרוע זה כשל לאומי של משרד החינוך, אבל הפיתרון לא צריך להיות הפרטה של החינוך הזה לגורמים בעלי אינטרס. הפיתרון צריך להיות שמשרד החינוך יתכבדנה, המשרד עם התקציב השני בגובהו אחרי משרד הביטחון, שיתעדף נכון לאן הוא שולח את הכסף שלו, ויגבש תוכנית עם גורמים רלוונטיים כמו אנשי אקדמיה או אנשי החברה האזרחית. זו לא תורה מסיני".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מחיר למשתכן - למגורים או להשקעה?
הזוכים הראשונים של מחיר למשתכן בשנים 2015 ו-2016 סיימו בחודשים האחרונים את "תקופת החסימה", שבמהלכה אסור היה להם למכור את הדירות שרכשו בסבסוד ממשלתי, ומנתונים ראשונים שמפרסם משרד האוצר נראה שכעת רבים מהם ממהרים למכור את הדירות ולעשות רווחים לא רעים בכלל.
הילה ציאון, עורכת הנדל"ן של ynet, הסבירה ב"כסף חדש" כי "זה לא מפתיע וזאת גם הייתה הביקורת הכי חריפה על התוכנית הזאת, שבעצם מה שעושה המדינה כשהיא נותנת את ההנחה הזו זה הופכת את חסרי הדיור למשקיעים.
"הנתונים שמפרסם משרד האוצר מדברים ספציפית על הפרויקטים הראשונים של מחיר למשתכן בעפולה ובלוד, שבהם נגמרה 'תקופת החסימה', שזה בעצם אומר שעברו שבע שנים מאז שאותם זכאים חסרי דיור זכו בהגרלה, או שעברו חמש שנים מאז שהם קיבלו טופס אכלוס לדירה, וכעת הם יכולים למכור את הדירות. אגב, יכול מאוד להיות שעד עכשיו הם השכירו את הדירות כי זה כן היה ניתן לעשות מהרגע שהם נכנסו לדירה.
"מהנתונים עולה שקרוב ל-11% מהרוכשים כבר הספיקו למכור את הדירה שלהם בעפולה וכמעט 5% מהרוכשים כבר הספיקו למכור בלוד. וזה עוד בחודשים שבהם התחלנו להיכנס לתקופת הקיפאון בשוק. זה מראה בין השאר על הצורך הזה של אותם רוכשים למכור כמה שיותר מהר ולא בכדי, כי בסך הכל המחירים קפצו כמו שכולנו יודעים בצורה חסרת תקדים מאז שזכו לפני שבע שנים בהגרלה לערים האלה, גם בעפולה וכמובן גם בלוד, מרכז הארץ.
מה הרווחים שאנחנו מדברים עליהם פחות או יותר? כמה כסף עשו מי שקנו לפני שבע שנים?
"בעפולה הרווח הון הריאלי זה כמעט 80% ביחס למחיר הדירה, במספרים זה סביב 635 אלף שקלים, ובלוד שכאמור אולי זאת עיר שעדיין נחשבת פחות אטרקטיבית, אבל היא עדיין נמצאת במרכז הארץ - ומדובר בעליה ריאלית בשיעור של 124% ברווח ההון - רווח של כמעט מיליון שקלים. ואנחנו יכולים רק לחכות בכליון עיניים כדי לשמוע מה יהיה הרווח של מי שזכה בהגרלות בשכונות יוקרתיות יותר, למשל בגליל ים בהרצליה וכדומה".
"מה שעוד מחזק את הטענה מי שרכש את הדירות האלה לא התכוון לגור אלא התכוון להיות משקיע, זה שהנתונים מראים ש-7% מרוכשי מחיר למשתכן בעפולה רכשו דירה נוספת, ובלוד מדובר גם ב-5% של מי שרכש דירה נוספת, ורק ככה לסבר את האוזן, לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור משקי הבית שבבעלותם יותר מדירה אחת עומד על 10% וטווח הגילאים הוא מבוגר יותר ממי שלרוב זוכה במחיר למשתכן. זה בדיוק מראה את הכוונות של מי שרכש וזכה.
"אם יש לפחות 7% מרוכשי מחיר למשתכן שמכרו את הדירות ושרכשו אחרי כן דירה נוספת, אין ספק שהם היו ככל הנראה יכולים לקנות דירה גם בלי ההנחה הזאת, זאת אומרת הם קיבלו מתנה מהמדינה והפכו למשקיעים. אני לא בטוחה שזה מה שהמדינה התכוונה לעשות".
אפל וסין כבר לא?
במשך שנים נהנתה אפל מיחסים מצוינים עם בייג'ינג, אבל רגע לפני השקת אייפון 15 היא מתמודדת עם שני אתגרים משמעותיים בסין: איסור על השימוש במכשירים זרים על ידי עובדי מדינה והשקה של סמארטפון מתקדם עם קישוריות 5G של וואווי. יובל וינרב, שותף מייסד ב-Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״, הסביר ב"כסף חדש" כי "צריך להגיד שהפרטים הרשמיים עוד לא ממש פורסמו כהצהרה רשמית, אבל יש כן הצהרות חצי רשמיות כאלה וסימנים מאוד ברורים שבעצם סין הולכת להטיל איסור על כל עובדי המגזר הציבורי בסין מלהשתמש בטלפונים של אפל. זה המון אנשים.
"צריך להגיד, בעצם כבר כמה שנים יש מדיניות לא רשמית שמשרדי הממשל המרכזי לא משתמשים בטלפונים שהם לא סיניים, זה כבר באופן לא רשמי קורה כמה שנים טובות, אבל עכשיו בעצם מדברים על להרחיב את זה באמת לכל המגזר הציבורי. זה גם כל החברות בבעלות ממשלתית, שבסין זה המון חברות, וזה גם הרבה פעמים החברות הכי גדולות במשק, וזה משמעותי.
"צריך לזכור שלא מזמן, לפני כמה חודשים, הגיע גם איזשהו מין איסור רשמי של הממשל האמריקני שכל מיני מדינות, שאוסר על עובדי ממשל להשתמש למשל בטיקטוק. כבר לפני זה היה איסור שאסר להשתמש בטלפונים של וואוויי, שהיא אפשר להגיד סוג של המקבילה הסינית לאפל, וזה בעצם נתפס כאיזושהי מין תגובת נגד למהלכים האלה, אבל כמובן שיש עוד הרבה סיבות מסביב - כשהדבר הראשון זה באופן כללי היחסים המידרדרים בין סין לארצות הברית וכל הזמן יש שם פינג פוינג של סנקציות ועיצומים שנועדו להגביל אחת את השניה והרבה הידרדרות באמון. כמעט כל דבר שהוא מתוצרת אמריקנית בסין ייחשב כחשוד, ולהפך. ראינו את זה גם למשל באיסור של מכוניות של טסלה האמריקנית להיכנס למשל לבנייני ממשל או לשטחים שמוגדרים כרגישים בתוך סין בגלל המצלמות שלה".
עוד הוסיף וינרב כי "מסורתית, אחת הסיבות שאפל נחשבה לחברה שיודעת לנווט ממש טוב ביחסי סין וארצות הברית למרות כל הקשיים, זה שבאמת היא הצליחה לשמור על יחסים מאוד טובים עם הממשל בסין כשהיא מעסיקה מאוד גדולה בסין - גם מעסיקה ישירה וגם בעיקר מעסיקה בעקיפין של כל מיני חברות שנותנות שירותים או מייצרות את הטלפונים עצמם או המכשירים של אפל בסין. וגם סין ידעה להשתמש בעצם במערכת היחסים הזאתי בתור איזשהו אמצעי לחץ על הממשל האמריקני.
"אנחנו רואים שעם ההחרפה של הסנקציות בשנים האחרונות אין בעצם את המנוף הזה, הסינים לא כל כך מצליחים להשפיע והממשל האמריקני נראה מאוד נחוש בסנקציות שהוא מטיל על סין, אז אפל בהחלט צפויה להיפגע ואני חושב שהיא קצת איבדה את הכוח שלה להשפיע על שתי המדינות בעצם, גם על הצד הסיני וגם על הצד האמריקאי. עם זאת צריך להגיד שאני מאמין שסיכוי מאוד קטן שאפל תיעלם מהשוק הסיני. צריך להבין, אפל מוכרת יותר אייפונים בסין מאשר בארצות הברית, זו המדינה שהיא מוכרת בה הכי הרבה אייפונים ובערך 20% מההכנסות שלה מגיעות מסין. אז פגיעה בטוח תהיה, אבל הצרכנים הסינים עדיין מאוד אוהבים את המוצר הזה".
אם פספסתם: אחרי רעידת האדמה החמורה במרוקו, דיברנו אתמול עם פרופ' דניאל רואש, סגן נשיא לשכת המסחר ישראל-מרוקו, שהסביר כי "כמעט כל מי שנהרג או נפגע הוא לא מהאליטה המרוקאית, אלו אנשים מאוד עניים. זה נזק של מאות מיליוני דולרים אבל אחרי כמה שבועות הכל יתחיל מחדש". וגם: מה משותף לכל המינויים של סמוטריץ' באוצר ואיפה מהפכת המחירים שהבטיחו לנו? לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
