מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת סלוק, בית החולים שיבא, תל השומר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: לימור עימנואל (38), ליאור (35), אלה (6), איתמר (3).
הדירה? דירת 3 חדרים, 65 מ"ר, בשכונה שממוקמת בתוך בית החולים תל השומר. משלמים 2,900 שקל מהשכר של ליאור, שעובד כרופא בבית החולים. לימור: "זו דירה ישנה ואני בשלה לעבור ל'דירה של גדולים', יותר גדולה ועם מרפסת, אבל עם כל זה שקשה לגור בדירה קטנה, זו בועה ויש פה נוחות כלכלית ופיזית, כי ליאור עובד חמש דקות הליכה מהבית".
לגור בתוך בית חולים? ליאור: "זה ממש נחמד ונוח. יש פה בערך 600 יחידות דיור. חלק מהדירות ליחיד ורוב הדירות זה 3 או 4 חדרים. זה לא רק לרופאים, כל מי שבמשרה מלאה בבית החולים יכול להגיש בקשה לגור פה וזה עולה לוועדה". לימור: "אנחנו גרים פה 5 שנים. זה קצת כמו קיבוץ. כל הילדים מסתובבים למטה יחפים וכולם משחקים במשחקים של כולם. אין כבישים ויש מרחבי דשא גדולים ומכולת קטנה למטה. קצת כמו ילדות של שנות ה-80. יש פה המון יתרונות, למשל אפשר להסתדר עם רכב אחד, בית החולים מארגן קייטנות לילדי העובדים וכולם מכירים את כולם".
איך הגעתם לזה? לימור: "גרנו בראשון בבית לשימור – הבניין המשותף הראשון שנבנה בעיר. זו הייתה דירה מקסימה עם תקרות גבוהות ומרפסות שמש, אבל בעל הבית, שגר במטולה, יצא לפנסיה והחליט לחזור לדירה, אז נאלצנו למצוא פתרון אחר. שמענו על האופציה הזו של בית החולים, ניגשנו והופתענו שזה קרה ממש מהר".
מה אתם עושים? ליאור: "אני רופא ריאות, עשיתי פה את כל המסלול שלי. אני בדיוק מסיים התמחות ומתכנן רילוקיישן לארה"ב. צריך רק לתפור את זה כלכלית. אני יוצא בידיעה שאני חוזר ומפתח איזו נישה מסוימת שלא קיימת פה. וזו גם יכולה להיות חוויה משפחתית מעולה".
יוצאים לפעמים מבית החולים? לימור: "יוצאים המון. האג'נדה שלנו היא לצאת כמה שיותר, לטיולים, פעם בשבוע לבילוי משותף, לא משנה מה קורה, ולרוב זה בילוי עם תוכן כמו הצגה או הופעה. אנחנו משקיעים בזה הרבה כסף וזה ממש חשוב לנו. אני עובדת סוציאלית בבית החולים בילינסון, ובגלל ששנינו נחשפים לתכנים קשים בעבודה יש לנו הרבה שיחות על מוות. לפעמים ליאור חוזר מהמיון בלילה ואנחנו יושבים שעות ומדברים על זה. המוות כל הזמן סביבנו, והדחף והרצון לחיות ולמצות עד תום את החיים ניזון מזה. הדרך שלי היא לבלות ולחיות. אני ממש עובדת בלעשות כיף".
עובדת בזה? ליאור: "יש לה יומן והיא בודקת, משווה מחירים, מחפשת תכנים וגם דואגת להזמין". לימור: "אני יושבת על זה הרבה זמן. תראה, לפני הילדים היה לנו את עולם הטיולים הארוכים. אנחנו מאוד אוהבים טיולי טבע של חודש פלוס, והיינו בהמון מקומות יחד. עכשיו זה יותר קשה לביצוע, אז בינתיים אנחנו בבילויים מקומיים ומקווים שנצליח בעתיד לעשות טיולים ארוכים עם הילדים". ליאור: "אחת התוכניות, כשנגיע לארה"ב, היא לטייל באלסקה".
עובדת סוציאלית? "אני עובדת במחלקה פנימית ובמחלקת השתלות. אני יושבת עם מטופלים ומשפחות ובונה איתם מה נחוץ להם כשהם משתחררים, כמו עזרה בבית או שיקום. יש גם שיחות עם מטופלים או עם המשפחות אחרי בשורה מרה וליווי בשעת משבר. זה לא קל. שואלים אותי למה לא ניסיתי לעבור לתל השומר, אבל ככה יצא וזרמתי עם החיים. זה יצא לטובה כי זה נתן לי גם את תיאטרון כללית, שאני שחקנית שם".
תיאטרון כללית? לימור: "זה תיאטרון שמופעל על ידי עובדים של כללית שירותי בריאות. השחקנים, הבמאי, התפאורה, הנגנים – כולם עובדי כללית. אנחנו מציגים מחזות בכל הארץ, בעיקר לעובדים אבל גם לקהל הרחב. אני מאוד אוהבת לשחק, התחושה כשאתה על הבמה זה אדרנלין מטורף ותחושה מדהימה. עכשיו עזבתי זמנית כי לליאור יש מבחן גדול והייתי צריכה עוד ימים כדי להיות בבית". ליאור: "היא שחקנית מעולה, הייתה השחקנית הראשית בהצגה 'משוגעת'. החיים כרגע לא מאפשרים, אבל היא בקלות יכלה להפוך את זה למקצוע".
החיים? ליאור: "מתמחים ורופאים עובדים קשה. יש משמרות של ימים שלמים, ושישי שבת, וזה גם פיזי וגם נפשי והרבה מוטל עליך. היום אני עדיין עובד במיון פעם בשבוע. אני מת על העבודה שלי, אבל אין ספק שזה קשה ואני פחות אוהב את המיון. לא חטפתי מכות עדיין, אבל היה מטופל ששפך עלי בקבוק קולה, וכבר היו משפחות שהשתוללו וצעקו. יש אלימות, זה הולך ועולה עם השנים וזה המון תסכול. אתה מרגיש שאתה מנסה לעשות הכל כדי לעזור, יש בזה שליחות, ואתה לא מבין איך עושים לך דבר כזה. זה גם פוגע בכולם, כי אם יש תקרית כזו אתה אחרי זה עצבני וחסר סבלנות. כל המשמרת וכל האנשים שבאים אחרי זה לא מבינים ונפגעים מזה גם".
מינוס? לימור: "לעשות חיים זה יקר. מצבנו הכלכלי בסדר כי אנחנו שקולים כלכלית ויודעים להתנהל, אבל הכל פה יקר בכל התחומים וזה קשה. אנחנו עוד במצב טוב וחיים פה בבועה. זה לא ממש העולם האמיתי. ואני הרבה פעמים חושבת איך מעמד הביניים פה מצליח להחזיק את הראש מעל המים".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
פורסם לראשונה: 12:26, 24.06.22
