העלאת הריבית. גד ליאור באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
אחרי שהאינפלציה בישראל זינקה ביולי, בנק ישראל החליט היום (שני) להעלות את הריבית בשיעור של 0.75% - הזינוק הגבוה ביותר מזה 20 שנה (מאז יולי 2002) - החלטה דרמטית וכואבת מאוד לנוטלי המשכנתאות וההלוואות שחלקן צמודות לריבית הפריים שתזנק לשיעור גבוה של 3.5%, לעומת פחות ממחצית מכך בחודש אפריל השנה. הריבית הבסיסית תעלה ביום חמישי הקרוב לשיעור של 2% לעומת רק 0.1% לפני ארבעה חודשים בלבד. הפעם האחרונה שהריבית הבסיסית עמדה על 2% הייתה בדצמבר 2012.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהודעת בנק ישראל נמסר כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
מדוע בעצם הועלתה הריבית בישראל היום פעם נוספת?
העלאת הריבית הפעם הייתה בלתי נמנעת בשל קצב האינפלציה השנתי בישראל שחצה את רף חמשת האחוזים לצד נתוני הצמיחה שעמדה על 6.8% ברבעון השני. לצד האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק, מדאיג את בנק ישראל בעיקר הזינוק העצום במחירי הדירות, שעומד כבר על 18% בשנה האחרונה.
נזכיר כי בחודש אפריל העלה בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1% לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. בחודש מאי הקפיץ הנגיד את הריבית הבסיסית במשק ב-0.4% נוספים לשיעור של 0.75%, ביולי עלתה הריבית בעוד 0.5% ועמדה על 1.25%.
העלאת הריבית מתכתבת עם העלאות ריבית דומות במדינות רבות בעולם, שהחלו בהעלאת הריבית הראשונה בבריטניה בחודש דצמבר האחרון. מאז הועלתה הריבית במדינות רבות בשלוש, ארבע ואף בחמש פעימות, בשיעורים שבין 0.25% ל-1%, ובשל התפרצות האינפלציה ברחבי העולם, בשיעורים שלא היו בחלק מהמדינות בין 20 לכ-40 שנה - הריביות צפויות להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים, כולל בישראל.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל ערב שלוש העלאות הריבית האחרונות הייתה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה על ידי הנגיד ירון, מ-0.25% ל-0.1%. זאת, כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית בתקופה של שלוש שנים וחצי, מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל - לפני ההעלאות הנוכחיות - הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של הפרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
בעקבות ההחלטה מסר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר כי "בשלושת החודשים הבאים יש להימנע מהעלאות ריבית נוספות. אומנם תזמון העלייה בריבית הוא נכון ויצמצם למינימום את ההשפעות השליליות של עליית הריבית על הצמיחה, המימון והחזרי ההלוואות, אולם לאור העלייה החדה, אשר תוביל בשילוב עם גורמים ותהליכים נוספים למיתון האינפלציה, על בנק ישראל להימנע בשלב זה מהעלאות ריבית נוספות ולבחון את השפעת העלאת הריבית על צריכת האשראי במשק".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, מסר כי "טוב עשה בנק ישראל שהגיב במהרה ופעל להעלאת הריבית, אך מהלך שכזה צריך להיות מלווה במדיניות פיסקלית נכונה שתסייע לבלימה של האינפלציה. במקביל לבנק ישראל שאחראי על מדיניות מוניטארית, על משרד האוצר שאחראי על המדיניות הפיסקלית-תקציבית, לנקוט בצעדי מדיניות שיכולים לסייע בבלימה של האינפלציה שמתחזקת, ובניית התשתית למחזור הצמיחה הבא של המשק. חשוב לזכור שהעלאת הריבית מטרתה לצנן את המשק ולהוריד ביקושים, תוך שהיא מורידה את הצריכה הפרטית. יחד עם זאת, מהלך זה מייקר את עלויות האשראי לעסקים ולכן על הממשלה לפעול להורדת עלויות הייצור".
