בבנק ישראל מדווחים היום (רביעי) שהיקף המשכנתאות שנלקחו על ידי הישראלים בדצמבר עמד על 7.561 מיליארד שקל - סכום כמעט זהה להיקף בנובמבר ובספטמבר, כשבאוקטובר - חודש החגים נרשם שיא שלילי של 6.089 מיליארד שקל. מדובר בצניחה של יותר מ-30% לעומת נובמבר ודצמבר אשתקד, אז נלקחו משכנתאות בהיקף של כמעט 11 מיליארד שקל בחודש. בשבוע הבא יפורסם מדד מחירי הדיור לצד מדד המחירים לצרכן, וניתן יהיה לראות איך יושפע קצב עליית המחירים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע, בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על העלאת ריבית נוספת בעוד 0.5%, ובכך הריבית עלתה ל-3.75% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2008. בהתאם, ריבית הפריים הנוכחית עומדת על 5.25%, מה ששוב הקפיץ את החזר המשכנתאות הצמודות לפריים.
סך המשכנתאות שניתנו בשנת 2022 עומד על כ-117.6 מיליארד שקל, כאשר בשנת 2021 חצה סך היקף המשכנתאות לראשונה את רף ה-100 מיליארד ועמד על 116.09 מיליארד שקל, עם ממוצע חודשי של 9.674 מיליארד שקל. זאת, לעומת סך כולל של 78.108 מיליארד שקל ב-2020 (זינוק של כמעט 50%).
יש לציין כי יו"ר ועדת הכספים הזמני, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הגישלפני כחודש הצעת חוק שעל קידומה הודיע בישיבתה הראשונה של ועדת הכספים, ונועדה "להגביל את עליית הריבית במשכנתאות".
לפי ההצעה, בגלל העלאות הריבית התכופות של בנק ישראל בשנה האחרונה שנועדו להתמודד עם עליית המחירים, "נוסף נטל על גבם של לווים לאור התייקרות המחירים במשק", ולכן, "על מנת להקל על הנטל הכספי, מוצע לקבוע כי שיעור הריבית שנקבע בהלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה המשמשת למגורים לא ישתנה בעקבות החלטה על העלאת הריבית כאמור, ואם הוחלט להעלות את הריבית בשיעור שנתי העולה על 1% לפחות, יהיה רשאי התאגיד הבנקאי להעלות את הריבית על ההלוואה במחצית השיעור". עוד נכתב כי החוק יחול על הלוואה שניתנה ביום התחילה של החוק ואילך - כלומר לא רלוונטי להלוואות קיימות.
נגיד בנק ישראל התייחס להצעתו של גפני ואמר: "אינפלציה קודם כל פוגעת בשכבות החלשות ולכן הכאב שכרוך בהעלאת הריבית הוא מובן ונלקח בחשבון אבל נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד. מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא בראש ובראשונה עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות".
