בצל גל עליות המחירים ומרתון דיוני התקציב בכנסת, הריבית עלתה היום (ב') בפעם העשירית ברציפות ב-0.25%, לשיעור שיא של 4.75%. זמן קצר לאחר ההכרזה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר בפודקאסט הכלכלי של ynet כי "אם לא היינו נוקטים בצעדים הללו היינו עלולים למצוא את עצמנו באינפלציה דו-ספרתית, במצב שבו אנשים מתחילים לכתוב חוזים בדולרים או במטבע אחר". לכל מה שכדאי לדעת על מה שקורה בכלכלה - האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עוד לדבריו, "אני לא פוסל העלאת ריבית נוספת. אנחנו נעשה כל מה שיידרש, אבל כבר עכשיו אנחנו מגלמים בתוך ההחלטות שלנו את המדד הנוכחי ואת הצפי של המדד הבא, שצפוי להיות יחסית גבוה. אנחנו לוקחים בחשבון את הפעילות במשק על כל מאפייניה, וככל שזה יישמר ולא יהיו הפתעות מאוד גדולות, כנראה שהסביבה שאנחנו עובדים בה כרגע היא מספיק מרסנת".
בתשובה לשאלת ynet בנושא דבריו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, אשר האשים את הנגיד באי-בלימת האינפלציה ודרש שיתפטר, אמר פרופ' ירון: "אני מכיר את התובנות של חה"כ אייכלר משכבר הימים, ב-2020 בדיוק כשנתתי נאום על חשיבות החברה החרדית וכניסתה לשוק העבודה, הוא אבחן אותי כאנטשימי. אז הרשה לי לא להתייחס. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה ליעד והצעדים שאנו נוקטים הם מדודים ובהתאם להתפתחויות במדינה".
בהקשר דומה לכך, התייחס פרופ' ירון לאזהרות של כ-250 כלכלנים בכירים מפני חלוקת הכספים הקואליציוניים לחינוך החרדי הלא רשמי ללא התניית לימודי ליבה, וטען כי "אני לא נכנס לאבחון של תקציב קואליציוני או של תוכניות שוטפות בתוך התקציב, כי זה תמיד מים שקשה לברור אותם. אני מדבר על העיקרון שקודם כל הייתי רוצה לראות שילד חרדי יזכה בשיוויון היכולת לצאת לשוק עבודה עם מיומנויות, וברמת המאקרו אנחנו מבינים שהמגזר החרדי גדל ולכן יש לזה השפעת מאקרו על הצמיחה של המשק הישראלי, ולכן חייבים למצוא את הדרך להפנות את המיומנויות האלה כדי שבאמת נוכל לשמר את הצמיחה של המשק".
נגיד בנק ישראל התייחס בריאיון גם לדבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שטען כי יש "להמתין עם העלאות הריבית ולתת למשק לנשום", ואמר כי "השר אמר את זה לפני הנתונים שנכנסו בשבועיים האחרונים (בכוונה לנתוני האינפלציה העדכניים - ד"ר). אנחנו מקבלים את ההחלטות שלנו בהתאם לנתונים, על פי שיקולים מקצועיים ועצמאיים, ואם לא ננקוט בצעדים שאנחנו עושים האינפלציה יכולה ללכת למקומות הרבה יותר גבוהים. בסוף, האינפלציה שוחקת את ההכנסות של הציבור והיא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות.
"כפי שהמדד האחרון הראה, האינפלציה אכן יותר 'דביקה'. הפעילות היא עדיין פעילות ערה ולכן באחריותנו לוודא שהאינפלציה (יורדת - ד"ר) והכלי של העלאת הריבית הוא הכלי המרכזי שיביא אותנו לתחום היעד. אנחנו רואים שהשווקים וגם הגופים הבינלאומיים תומכים בצעדים שעשינו, ובלי כל קשר אנחנו תמיד מקיימים שיח מקצועי וקונסטרוקטיבי עם השר לאורך הזמן", הוסיף פרופ' ירון.
המשכנתאות שוב מתייקרות
בנוסף, דיברנו ב"כסף חדש" עם איתי מרדיקס מהתאחדות יועצי המשכנתאות על החזרי המשכנתאות שלא מפסיקים לעלות בשנה האחרונה, והתייקרו כבר במאות שקלים בחודש למשפחה. לדבריו, ההחלטה היום מגדלה את ההחזר החודשי על משכנתא קיימת ב-69 שקל, שמשמעותה השלמת עלייה של 1,148 שקל תוך שנה, מאז החלו עליות הריבית. כזכור, רק לפני שנה וקצת, באפריל 2022, עמדה הריבית בישראל על שיעור שפל של כל הזמנים - רק 0.1% - וריבית הפריים עמדה על שיעור נמוך של 1.6% בלבד, שעודד את נטילת המשכנתאות הזולות ורכישת דירות בהיקפים חסרי תקדים.
מרדיקס טען בין היתר כי "1,000 השקלים האלה מתווספים להרבה דברים אחרים: עליות במדד המחירים לצרכן, כשהיום יש למשפחה הרבה פחות כסף פנוי והם בדרך כלל גם לא קיבלו העלאות שכבר בשנה האחרונה, או לפחות לא רובם. אלא דברים שמשפיעים לאחד ועוד אחד ועוד אחד, וממה שאני מרגיש בכל יום יש עוד פנייה של לקוחות שאומרים 'אוקיי, בוא נראה אם אפשר להקפיא את המשכנתא או להוריד את ההחזר החודשי. מרגישים את זה מאוד גם בבנקים וגם במשרדי הייעוץ".
וגם: מי יכול להקפיא משכנתא, למי כדאי דווקא למחזר ומה דעתו של מרדיקס על ההודעה של חלק מהבנקים, כי לא יגלגלו את עליית הריבית האחרונה לצרכנים: "זו טיפה בים, אני בספק שמדובר פה בסכומים מהותיים (עבור הבנק - ד"ר). זה משהו שיווקי שעובד מצוין".
התייקרות הלחם וה"מלחמה" של שרי האוצר והכלכלה
אחרי דחיות חוזרות ונשנות מצד הממשלה, שלא הסכימה לאשר את המלצות ועדת המחירים להעלות את מחירי הלחמים המפוקחים מעל לשנה, אתמול יו"ר הוועדה השתמשה בסמכות שלה והחליטה לאשר את ההתייקרות. כתבתנו נווית זומר סיפרה בכמה יעלו מחירי הלחמים המפוקחים, מה עמד מאחורי ההחלטה אתמול של יו"ר הוועדה, למה שרי הכלכלה, הנוכחי והקודמת, לא אישרו את המלצות הוועדה והאם זה צפוי להשפיע על מחירי מוצרים נוספים.
בנוסף, בעקבות הביקורת של הציבור על כך שהממשלה אינה עוסקת במאבק ביוקר המחייה, גם שר האוצר וגם שר הכלכלה יצאו לפתע במהלכים שנועדו לכאורה לטפל במחירים הגבוהים שמציעים המונופולים והחברות הגדולות. בין השאר שוחחנו על המשמעויות של המהלכים ועד כמה הם עשויים להשפיע (או פחות) על הכיס שלנו.
אם פספסתם: אתמול שוחחנו עם ד"ר דוד לגזיאל, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנמנה על חותמי מכתב האזהרה של הכלכלנים מפני ההשלכות של ההסכמים הקואליציוניים - בדגש על הכספים המיועדים לחינוך החרדי שאינו רשמי ללא התניית לימודי ליבה. "המכתב מזהיר מהנזקים ארוכי הטווח שיש כתוצאה מהשקעה ממשלתית וסבסוד של לימודים והכשרה שלא מתאימים למה שנדרש בכלכלה מתקדמת מערבית כמו מדינת ישראל", הסביר לגזיאל לרועי כ"ץ. "בתקציב הנוכחי הממשלה מייעדת סכומים אדירים למסגרות חינוכיות שגם אין עליהם פיקוח, וגם אם היה עליהן פיקוח, הן לא באמת מכשירות את מה שאנחנו צריכים מדור העתיד". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
