"עסקת החבילה" שנחתמה לפני חצי שנה בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות עדיין תקועה בכנסת, אולם בימים הקרובים צפויה כנראה הסכמה להתאים את תנאי העסקה לנתוני המשק החדשים – עלייה באינפלציה ובריבית, שמבטאים עלייה ברורה ביוקר המחיה.
ל-ynet נודע כי מאחורי הקלעים התקיימו בימים האחרונים מגעים, שבמהלכם הסכימו למעשה בצמרת משרד האוצר לאחד את שתי העלאות השכר בסכום של 100 שקלים, שתוכננו לחודש אפריל השנה ולשנה הבאה, ולהעלות את שכר המינימום באופן מידי ב-200 שקל בחודש. עם זאת, ספק אם תהיה לקואליציה שאיבדה את הרוב שלה אפשרות להשלים את החקיקה, לא משנה מה יהיו השינויים שיסוכמו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
ועדת העבודה של הכנסת. כאן אמורה העסקה לקבל אישור לקריאה שנייה ושלישית
(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
המגעים השקטים מתקיימים בין יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן, שכבר לפני חודשיים הודיעה שלא תביא לאישור בוועדה "העלאה זעומה של שכר המינימום ב-100 שקל בלבד", לבין ראשי משרד האוצר וההסתדרות. ח"כ רייטן דורשת, בין השאר, להחזיר את הסעיף המצמיד את שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק.
כפי שנודע, שר האוצר אביגדור ליברמן, שהתנגד עד לאחרונה בנחרצות לשינוי כלשהו ב"עסקת החבילה", ואף איים למשוך בחזרה את החוק כולו אם ישונה בדיוני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, התרכך בעקבות נתוני השבועות האחרונים, בעיקר בשל העלייה באינפלציה.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ביקש לאחרונה לקדם את יישום "העסקה" במהירות האפשרית, כאשר ברקע עומדות הבחירות שמתקיימות מחרתיים לראשות ההסתדרות, בינו לבין עופר עיני, היו"ר לשעבר. בר-דוד דיבר לאחרונה גם הוא על העלאת שכר המינימום כבר השנה ב-200 שקל.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הבטיח ששכר המינימום יעלה יותר מהסיכום
(צילום: סטס קופולו)
חמש פעימות לשכר המינימום ועוד יום חופש תמורת הקפאת השכר במגזר הציבורי
על פי העסקה המקורית, שנחתמה בחודש נובמבר האחרון על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שכר המינימום היה אמור לעלות בהדרגה, לראשונה מזה חמש שנים, בחודש אפריל ועד לשנת 2026 בחמש פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל. וגם מספר ימי החופשה המינימלי בשנה אחת היה אמור לגדול מ-12 ל-13.
יש לציין כי באירופה שכר המינימום עלה לאחרונה ל-12.5 אירו לשעה, שהם כ-45 שקל בשעה, ובארה"ב הוא כבר עלה ב-30 מדינות ל-15 דולר לשעה, שהם כ-47 שקל. בישראל קיימת דרישה להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, אולם על פי ההסכם הנוכחי, שטרם יצא אל הפועל כאמור, הוא יעלה רק למעט יותר מ-29 שקל לשעה.
בתמורה, בעסקה נקבע כי בכל שנת 2022 תהיה הקפאת שכר מוחלטת במשק (למעט תיקון עיוותים מעטים) – לא יהיו העלאות או הפחתות שכר, אך במהלך שנת 2022 ייחתם בין הצדדים הסכם שכר חדש לשנת 2023, שבו יוסכם על תשלום תוספת שכר לעובדים בשיעור שייקבע, ככל הנראה בין 1% ל-2% לשנה. ל-ynet נודע, כי לפני ימים אחדים הוקמו לראשונה צוותי משא ומתן של משרד האוצר וההסתדרות, כדי לדון בהסכם החדש ולאשרו עד לסוף שנת 2022.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה בדיון על "עסקת החבילה": "לא ניתן יד לכוחניות ולאיומים"
(צילום: דוברות הכנסת)
בנוסף נקבע בהסכם כי תונהג גמישות לטובת המעסיקים בחישוב שעות נוספות, לפיה עובד שיחסיר שעות עבודה במשך החודש, אם ביצע שעת נוספות, עד 15 שעות בחודש לא יזכו אותו בתוספת של 125% או 150% עבור שעות אלה והן ייחשבו כשעות עבודה רגילות.
מתנועת "עומדים ביחד", יוזמת קמפיין "מינימום 40" להעלאת שכר המינימום נמסר כי "אפילו במשרד האוצר כבר מבינים שעסקת החבילה פשוט לא נותנת מענה למיליון שכירים שמתקשים לגמור את החודש. מה שנחוץ זה לא נדבות ולא פירורים, אלא העלאה אמיתית ומורגשת של שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, שהם 7,280 שקל בחודש".
