בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הבנייה "הרטוב לוי" לשלם כ-150 אלף שקל פיצויים והוצאות לבני זוג שעבורם בנתה בית בהרחבה שבקיבוץ זיקים, והתגלו בו ליקויי בנייה. עם זאת, השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה את דרישת הזוג לפיצויים נוספים של מאות אלפי שקלים עבור הטעיה ומרמה מצד החברה והקיבוץ.
בתביעה שהגישו בני הזוג נגד חברת הבנייה והקיבוץ, הם דרשו יותר מ-700 אלף שקל בגין ליקויי בנייה, הטעיה ועשיית עושר ולא במשפט. הזוג רכש את הזכויות בהרחבה ב-2009 והתקשר בחוזים עם הקיבוץ ועם חברת הרטוב. הוא טען ששילם עבור הבית קרוב ל-1.2 מיליון שקל, סכום גבוה מאוד ביחס לשווי הבנייה באזור. למרות זאת, נטען, הבית נבנה באיכות ירודה ויש בו ליקויים רבים. כמו כן החברה לא בנתה מחסן בניגוד להתחייבותה.
בני הזוג טענו שהרטוב והקיבוץ עשו יד אחת והציגו להם מצג שווא שלפיו הם חייבים לבנות את הבית באמצעות החברה. נטען שהרטוב והקיבוץ ככל הנראה חלקו ביניהם את הרווחים שעשו על חשבונם, ואף גבו מהם דמי פיתוח ביתר ובניגוד להגבלות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
הרטוב והקיבוץ הכחישו את הטענות נגדם והדגישו שלא היה ביניהם כל שיתוף פעולה סודי. הקיבוץ התקשר עם הרטוב כקבלנית למתחם שהוקצה לבנייה ריכוזית שבו בחרו התובעים מגרש, אף שידעו כי ישנו גם אזור שהוקצה לבנייה עצמית. התמורה שנגבתה הייתה לטענתם באישור של רמ"י ותאמה את הבנייה ואת עבודות הפיתוח שנעשו.
הרטוב הוסיפה כי הבנייה איכותית וכי התובעים לא אפשרו לה לתקן את הליקויים שנמצאו בבית. לגבי המחסן נטען כי בתב"ע הייתה טעות קולמוס שמנעה קבלת היתר בנייה והיא תשלים אותו ברגע שתתוקן.
השופטת רונית פינצ'וק-אלט קבעה שהתובעים לא הוכיחו הטעיה או מרמה, שכן לא הציגו כל ראיה או עדות שתומכת בגרסתם שנאמר להם שהם חייבים לבנות עם הרטוב. היא הוסיפה שהתובעים ידעו שהוקצה להם מגרש באזור הבנייה המרוכזת ולא הוכח שמישהו הסתיר מהם שיש גם מגרשים באזור לבנייה עצמית.
הטענה שבין הרטוב לבין הקיבוץ נרקמה איזושהי שותפות רווחים נשארה כהשערה, מה גם שהמחיר עבור הבנייה אושר על ידי רמ"י. השופטת הוסיפה שגם התשלום עבור הוצאות הפיתוח נגבה כדין בהתחשב שכן נעשו עבודות מעבר לדרישה הבסיסית של רמ"י.
עם זאת, היא קבעה שהתובעים הוכיחו שלא נבנה להם מחסן ושישנם ליקויים בבית, ואילו הרטוב לא הוכיחה שהם מנעו ממנה לתקן אותם. לפיכך עליה לפצות את התובעים על הליקויים ואי הנוחות שתיגרם להם בזמן התיקונים.
בסך הכל נפסקו לתובעים פיצויים של כ-130 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של כ-20 אלף שקל. עם זאת, התובעים חויבו לשלם לקיבוץ הוצאות ושכר טרחה של 20 אלף שקל. כמו כן, מאחר שהגישו את התביעה גם נגד המועצה האזורית חוף אשקלון ללא סיבה, הם חויבו לשלם לה הוצאות של 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד גיל תורג'מן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דב פישלר ועו"ד גור עמרם (בשם חברת הבנייה), עו"ד ליאור אוחנה (בשם הקיבוץ), עו"ד אליעזר בן מוחה (בשם המועצה האזורית)
• עו"ד דניאל כהן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין