בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שמטפלת מטעם הביטוח הלאומי משכה ללא אישור 90 אלף שקל באמצעות כרטיס החיוב של אישה בשנות ה-90 לחייה שאותה ליוותה. השופטת קרן מרגולין-פלדמן חייבה את המטפלת ואת בנק הפועלים ביחד ולחוד להחזיר את הסכום לקשישה.
התובעת גרה בדיור מוגן ובתקופה הרלוונטית נעזרה בשירותיה של מטפלת מטעם ביטוח לאומי. את חשבונה ניהלה האישה במשך שנים בבנק הפועלים, שהנפיק לה כרטיס חיוב. היא טענה שבמהלך 2018 עשתה המטפלת שימוש לרעה בכרטיס ללא ידיעתה. לדבריה, את הקוד הסודי המטפלת גילתה במרמה כשעקבה אחריה בזמן שהקלידה אותו באחת ההזדמנויות. בהמשך היא נהגה לגנוב את כרטיס האשראי מהתיק שלה.
לדברי הקשישה, כשגילתה זאת היא פנתה למשטרה אך התלונה לא הגיעה לכתב אישום. היא ציינה שבמקביל דרשה מהבנק להשיב לה את הסכומים בהתאם לחוק כרטיסי חיוב, אך הוא סירב.
מנגד התעקשה המטפלת שכל המשיכות בוצעו לבקשת הקשישה, לאחר שזו מסרה לה את הכרטיס ואת הקוד הסודי. היא הוסיפה שבאחד המקרים התבקשה למשוך כמה אלפי שקלים ולתת לבתה של התובעת, לצורך מימון הוצאות הקבורה העתידיות שלה.
הבנק טען להגנתו כי אין עילה נגדו שכן הקשישה מסרה למטפלת את הכרטיס עם הקוד הסודי, כך שהיא לא רשאית לטעון לשימוש לרעה המזכה בהחזר כספי. הוא הוסיף כי דפי החשבון לא מגלים התנהלות חריגה במהלך 2018, כך שלא הייתה לו אינדיקציה לשימוש לרעה בחשבון.
עו"ד שי שמשמיטל אזולאיהשופטת קרן מרגולין-פלדמן מצאה סתירות רבות בגרסת המטפלת, בעוד גרסת הקשישה שלפיה לא מסרה את הכרטיס והקוד הייתה אמינה. מסקנתה הייתה שמרבית המשיכות בתקופה הרלוונטית לא בוצעו על ידה או בשליחות מטעמה. השופטת ציינה כי בצילומי האבטחה של הבנק נראית המטפלת מושכת כספים מבנקט במועדים, בשעות ובמיקומים שבהם נמשכו כספים מחשבון התובעת.
בפסק הדין צוין כי ב-2018 ניכרת עלייה משמעותית בשיעור ההוצאות בחשבון הקשישה, שאינה מתיישבת עם התנהגותה הכלכלית הרגילה שלה. נקבע שמחומר הראיות עלה שהנזק שנגרם לתובעת הוא בשיעור של 90 אלף שקל.
השופטת התרשמה שהקשישה לא התרשלה בשמירה על הכרטיס, והחזיקה אותו בתוך ארנק שהיה בתיק בחדר בדירתה. היא הבהירה כי לפי חוק כרטיסי חיוב, על הבנק להשיב לה את שיעור המשיכות שבוצעו אגב שימוש לרעה בכרטיס, בניכוי שיעור האחריות המוגבלת של הלקוח (75 שקל בצירוף הצמדה) וסכום נוסף (של 450 שקל בצירוף הצמדה) המבטא את האיחור במסירת ההודעה לבנק.
לסיכום נקבע שעל המטפלת והבנק להשיב לקשישה את הסכום. אם המטפלת לא תחזיר את הכסף, יהיה על הבנק לעשות זאת, ובמקרה זה יהיה על המטפלת לשפות אותו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד שי שמש עוסק בבנקים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
