בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אלוף-משנה במילואים נגד יזם שהקים חברת סטארט-אפ בקנדה לפיתוח רחפנים למטרות צבאיות, ונקבע כי עליו לשלם לו כחצי מיליון שקל.
היזם, בעל אזרחות ישראלית וקנדית, הופנה אל הקצין באמצעות מכר, ובאוקטובר 2018 הם החלו לעבוד יחד. בתביעה הוא טען שהשקיע רבות ממרצו, מקשריו, מזמנו ובכספו בניסיון לחבר בין היזם לבין גורמים שיהיו מעוניינים במוצריה העתידיים של החברה ובטכנולוגיה שלה.
לדבריו, הוא נסע לאורכה ולרוחבה של הארץ, הפעיל קשרים בחו"ל, ניהל מגעים עם נציגים של חברות רלוונטיות, עם "צרכני קצה" פוטנציאליים (בהם גורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון) ועם משקיעים אפשריים. הוא סיפר שהגיע עד למשטרה הלאומית של אוקראינה, ומאמצים אלה זיכו את היזם והחברה שלו בחשיפה לגורמים חשובים בשוק.
במוקד המחלוקת עמדה השאלה אם התובע זכאי לתשלום בגין שירותיו. היזם טען כי הם סיכמו לכונן יחסים של חברת סטארט-אפ ושל מאתֵּר ("Finder"), שתפקידו למצוא עבור החברה קצות חוט (לידים) של מתעניינים בחברה ובמוצריה העתידיים.
הוא ציין שמאמציו של מאתר עשויים להניב לו תגמול ניכר, המחושב בדרך כלל באחוזים מרווחי החברה. בד בבד, הוא נוטל על עצמו סיכון גבוה כי אם מאמציו יעלו בתוהו, כפי שהתממש במקרה זה, הוא לא יתוגמל כלל.
מנגד התעקש התובע שחלקו בפעילות היה נרחב משמעותית מזה של מאתר. לטענתו הוא השקיע יותר מ-1,000 שעות מזמנו ומימן מכיסו הוצאות שנדרשו לאורך הדרך, משום שהובטח לו כי תמורת מאמציו הוא יקבל נתח בבעלות בחברה, לצד תגמול עבור עסקאות שיבשילו. הוא התעקש שההסכם מחייב אף שנחתם רק בלחיצת ידיים.
עו"ד עדי טלעינת מאורואכן, השופט גיא הימן מצא בסיס לטענה שגובשה בין הצדדים הסכמה שעשתה את התובע ליותר מ"מאתר" של עסקאות. לפי הסכמה זו, הוא אמור היה לקבל חלק ממניות החברה ללא תלות בהבשלתן של עסקאות ובנוסף לתגמול כספי בגין גיוס משקיעים.
בפסק הדין צוין שגרסה זו נתמכת במכתבים ששלחו עורכי הדין של החברה, שמהם עולה כי סוכם שהתובע יקבל 7.5% מהמניות ויהיה זכאי לתגמולים אם יוביל למכירות. השופט התרשם שהיזם התחמק מהתחייבותו בשל כניסת החברה לקשיים כספיים.
נקבע כי התנהלותו הייתה חסרת תום לב, שכן הוא קיבל החלטה מודעת, כנושא משרה, שהחברה לא תקיים את התחייבותה להעביר מניות לתובע ולא תנהל משא ומתן על אודות התגמול הכספי. "מדובר בנושא משרה שהפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב באופן שמטיל עליו אחריות אישית", נכתב.
השופט פסק שבמקרה זה מוצדק לפסוק לתובע פיצויי הסתמכות על בסיס אומדן, שכן קשה להוכיח במדויק את מידת הנזק. הוא קבע שהסכום יעמוד על 433,466 שקל. בנוסף חויבו היזם והחברה בשכר טרחת עו"ד בסך 60,860 שקל ובהוצאות בסך 13,750 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד טל שפרנט
• ב"כ הנתבעים: עו"ד רעות גיסר-סודק
• עו"ד עדי טל עוסק במשפט מסחרי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
