בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של ישראלית שמרבה לשהות בארה"ב וביקשה לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי. מדובר בבת 64 שעלתה לארץ בשנות ה-90 ועבדה בישראל מ-1997 עד 2019, אז יצאה לפנסיה מוקדמת. היא הקימה כאן משפחה עם שני ילדים ונכדים. לפני כשמונה שנים אחד מילדיה היגר לארה"ב ובשנים האחרונות היא נוסעת לשם הרבה, לדבריה על מנת לבקר אותו ולסייע בטיפול בילדיו.
באפריל 2023 הודיע לה ביטוח לאומי כי על פי המידע שברשותו היא חדלה להיות תושבת ישראל ביוני 2020, ולפיכך אינה מבוטחת על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בהמשך נשלחה לה הודעה על דחיית תביעתה לקבלת קצבת אזרח ותיק, מאחר שאינה ולא הייתה תושבת ישראל בהגיעה לגיל המזכה בקצבה.
בתביעה שהגישה בעקבות זאת היא טענה כי במשך כל שנות עבודתה שילמה את כל המיסים הנדרשים, לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות. לדבריה היא אמנם מחלקת את זמנה בין ארה"ב לישראל בשנים האחרונות, אך מרכז חייה בארץ.
היא ציינה שבבעלותה דירה בראשון לציון, שאותה היא משכירה ומשלמת בגינה משכנתה, יש לה חשבון בבנק לאומי, היא מקבלת פנסיה מ"הפניקס", ומשתמשת בשירותים רפואיים של קופת חולים "מכבי". לעומת זאת, בארה"ב אין לה תנאים סוציאליים כלל, אין לה חשבון בנק או רישיון נהיגה והיא לא עובדת שם. לדבריה, מאחר שהיא שוהה מדי שנה כמה חודשים בארה"ב היא הוציאה גרין קארד, רק כדי לא לעבור על החוק האמריקני.
מנגד טען ביטוח לאומי כי לאור שהייתה הממושכת בחו"ל נשלח אליה שאלון לקביעת תושבות. במענה אליו היא הצהירה שהיא "בעלת אשרה למגורי קבע" בארה"ב, ובמקביל שלחה הצהרה למחלקת אבטלה (שכן באותה עת קיבלה דמי אבטלה), שלפיה עברה להתגורר באמריקה.
לדברי ביטוח לאומי, מי שמבקר מעת לעת בחו"ל לא אמור להוציא גרין קארד. מעבר לזה, הצהרותיה מוכיחות שגם היא ראתה עצמה בתקופה הרלבנטית כתושבת ארה"ב. נטען כי החל מיוני 2020 היא העתיקה את מרכז חייה מחוץ למדינת ישראל ושהותה בארה"ב אינה ארעית. להיפך: היא שהתה שם זמן ממושך והגיעה לארץ לתקופות קצרות בלבד. נטען כי העובדה שהיא משכירה את דירתה בארץ ולא שוכרת דירה חלופית מעידה על היעדר כוונה לחיות בישראל.
השופט אלעד שביון דחה את התביעה לאחר שציין כי הוא ער לכך שיש לתובעת בישראל דירה, חשבון בנק, רישיון נהיגה, קופת חולים ופנסיה – דברים שאין לה בארה"ב – אך עם זאת, כשבוחנים את מירב הזיקות, הרושם הוא שמרכז חייה בארה"ב.
עו"ד איתי הכהןבהתחשב בכך שעל פי הפסיקה "מגורים מחוץ לישראל לתקופה ממושכת, מסיבות אישיות, שוללים את המעמד של תושבות בישראל" וכי "מקום המגורים של אדם הוא אחד הסימנים העיקריים להיותו תושב באותו מקום", ברור כי מרכז חייה בתקופה הרלבנטית היה בארה"ב.
כמו כן, העובדה שעדכנה את ביטוח לאומי כי היא עוברת לגור בארה"ב והוציאה גרין קארד מדברת בעד עצמה. בתוך כך קבע השופט כי התובעת תוכל לחדש את תביעתה לקצבה אם תוכיח שחזרה להיות תושבת ישראל.
ביטוח, לא גמילות חסדים
במקרה זה שב בית הדין לעבודה וקבע כי הזכאות לקצבת זקנה על פי החוק הינה רק לתושב ישראל. מי שמתקרב לגיל פרישה ומתכוון לבצע רילוקיישן לחו"ל, כדאי שייקח זאת בחשבון. עם זאת חשוב לציין כמה תובנות חשובות:
האמור לעיל לא חל על מדינות שעמן יש לישראל אמנת ביטוח לאומי (אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פולין, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שבדיה ושוויץ. בנוסף קיימת אמנה מצומצמת עם קנדה, למעט חבל קוויבק). מי שעבר להתגורר באחת מהן ימשיך לקבל את קצבת הזקנה מכוח האמנה.
לגבי ארה"ב, הגם שאין עמה אמנת ביטוח לאומי, הרי שמכוח הסכם ידידות וספנות שאינו בתחום הביטחון הסוציאלי, אם תושב ישראל החל לקבל את הקצבה בישראל ויצא אחר כך לארה"ב, הוא ימשיך לקבל אותה גם אם חדל להיות תושב ישראל. לכן מומלץ לבצע את הרילוקיישן לאחר תחילת קצבת הזקנה.
במידת האפשר, יש להשאיר בישראל מספר זיקות תושבות מובהקות שיקשו על ביטוח לאומי לבסס טענה של ניתוק תושבות. למשל: השארת דירת מגורים לשימוש בישראל, הגדלת ימי השהייה כאן לכמה חודשים בשנה, והשארת פעילות כלכלית וחברתית בישראל.
יצוין כי לא ברור מה ההצדקה החוקתית לשלול ממבוטח ששילם ביטוח לאומי את קצבת הזקנה, רק בשל העובדה כי לעת פרישה החליט להגר למדינה אחרת. אחרי הכול, לא מדובר בגמילות חסדים של המדינה אלא בזכות ביטוחית נרכשת ששולמו עבורה סכומים מצטברים גבוהים במהלך השנים.
בארה"ב, לדוגמה, המצב החוקי שונה. תושב זכאי לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי האמריקני גם אם עבר להתגורר במדינה אחרת והדבר מותנה במספר מינימום של תשלומים שבוצעו על ידו בתקופה שקדמה לפרישה. ייתכן שניסיון לתקוף בבג"ץ את הוראת החוק בעילות חוקתיות (כגון פגיעה לא מידתית בקניינו של אדם בגדרו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו) תביא לבטלות ההוראה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד מוטי לוי
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד גל רוזנבלום
• עו"ד איתי הכהן עוסק בביטוח לאומי ומיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
