בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מנהל עבודה באתר בנייה נגד מעסיקתו לשעבר חברת "דגש אביב", לאחר שנפל מגובה כשרצפת הפיגום שעליו עמד נשברה. השופט מנחם (מריו) קליין דחה את טענת החברה שלפיה האחריות הוטלה על התובע, כממונה הבטיחות באתר, וקבע שהיא תפצה אותו בכ-200 אלף שקל.
התובע, כיום בן 53, הועסק בנובמבר 2014 על ידי החברה כמנהל עבודה באתר בנייה. בזמן התאונה הוא עלה לפיגום העליון באתר (בגובה 7-6 קומות) וירד דרך המדרגות עד שהגיע לקומה ראשונה. בשלב זה נשברה פתאום רצפת העץ של הפיגום והוא נפל ונפגע קשות בברך.
לטענתו, מעסיקתו התרשלה בכך שלא סיפקה לו רצפה בעובי מתאים ושלא תמכה את הרצפה באופן שימנע את קריסתה. בנוסף, היא לא סיפקה לו רשת ביטחון שהייתה מונעת את נפילתו. הוא סבר שעצם העובדה שהפיגום נשבר מלמדת שהנתבעת התרשלה שכן אם הייתה מתקינה פיגומים חדשים אם לא היו נשברים.
המעסיקה טענה מנגד שהעובד לא הוכיח את נסיבות התאונה. לדבריה, הוא מי שהזמין את הפיגום מכוח תפקידו כמנהל עבודה ואחראי בטיחות מוסמך באתר, והיה עליו לבדוק אותו ולוודא את תקינותו, אך הוא לא הבחין בכך שהרצפה פגומה. לשיטתה, בנסיבות אלה יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי.
העובד השיב שאין להטיל עליו כל אשם תורם שכן לא ניתן היה להבחין בפגם שגרם לרצפת הפיגום להישבר. ואכן, השופט מנחם (מריו) קליין קיבל את גרסתו לתאונה וציין כי עדותו נתמכה בעדות פועל נוסף שהיה במקום. הוא הבהיר כי נפילה מפיגום אינה נפילה רגילה אלא נזק שעל המעביד לצפות ולמנוע ככל יכולתו.
בפסק הדין צוין כי המעסיקה לא יכולה לפטור את עצמה ולומר שהתובע בתור מנהל העבודה והאחראי על הבטיחות היה אמור לגלות אם יש כשל בפיגום. על פי תקנות הבטיחות המעביד חייב לספק לעובדו ציוד מגן שישמש אותו באופן אישי. במקרה זה, המעסיקה סיפקה לתובע ציוד מגן חלקי שלא יכול להגן עליו מפני נפילה (כגון קסדה למשל), ולא סיפקה אמצעי בטיחות חיוניים אחרים כמו רשת ביטחון, חיזוקים לרצפת הפיגום או בדיקות תקופתיות.
עוד כתב השופט כי הנתבעת לא פיקחה ולא בדקה את מיומנות התובע בנושא הבטיחות אלא סמכה על מילותיו בלבד, והיה עליה לבקר באתר ולפקח על עבודתו.
הוא קבע שפיגום הוא "דבר מסוכן", מה שמעביר את נטל ההוכחה למעסיקה להוכיח כי לא הייתה התרשלות, והיא לא עמדה בכך. כך, בין היתר, היא לא הביאה לעדות את קבלן המשנה שהתקין עבורה את הפיגום כמה חודשים טרם התאונה.
יתרה מזאת, נכתב, תאונות עבודה באתרי בנייה ובמיוחד בנפילה מגובה, הפכו למרבה הצער לתופעה לא נדירה, ומדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה להתעלם מכך.
בסוגית האשם התורם נקבע כי אין להטיל על התובע כל אחריות שכן לא הוכח שהתרשל בעבודתו. בסיכומו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויבה המעסיקה לפצות את התובע בכ-162 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4%.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ארז מלכה עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
