ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה לאחרונה ערר שהגישה אישה על החלטת מנהל המיסוי שלא להעניק לה פטור ממס שבח על מכירת דירתה בבת ים. היא טענת שאין לייחס לה זכויות בדירת בן זוגה בפתח תקווה, אבל הוועדה נתנה משקל לעובדה שהנכס נרכש לאחר הנישואין, ושהיא חתמה על הלוואת משכנתה.
בני הזוג נישאו ביוני 2016. במועד החתונה היו בבעלות בן הזוג שתי דירות הרשומות על שמו, אחת מהן ברחוב אלי כהן בבת ים. ב-2017 רכשה האישה דירה ברחוב הנביאים בעיר תמורת כ-1.2 מיליון שקל, וקיבלה הקלה במס רכישה הניתנת לדירה יחידה. לצורך הרכישה היא לקחה משכנתה בגובה 400 אלף שקל וכן הלוואה של 800 אלף שקל מבן זוגה.
ב-2019 מכר בן הזוג את דירתו בבת ים וקיבל פטור ממס שבח על מכירת דירה יחידה. ב-2020 הוא רכש דירה בפתח תקווה. ב-2021 מכרה האישה את דירתה בבת ים תמורת כ-1.4 מיליון שקל. התמורה שימשה לסילוק מוקדם של המשכנתה ולהחזר ההלוואה שהעניק לה בן זוגה.
אבל מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב סירב להעניק לה פטור ממס שבח בגין מכירת דירתה בבת ים. בערר על ההחלטה טענה האישה כי יש לראותה כמי שמכרה דירה יחידה הזכאית לפטור ממס שבח, מבלי לייחס לה זכויות בדירת בן זוגה בפתח תקווה. לדבריה, היא הוכיחה קיומו של הסכם ממון והפרדה רכושית בין נכסיה ונכסי בן זוגה.
מנהל המיסוי טען מנגד כי האישה לא זכאית לפטור ממס שבח שכן לא הצליחה לעמוד ברף הראייתי הגבוה הנדרש על מנת להחריג את דירת בן זוגה בפתח תקווה, שנרכשה לאחר הנישואין, מנכסי התא המשפחתי.
יו"ר הוועדה, השופטת ירדנה סרוסי, דחתה את הערר. היא הבהירה ש"כלל התא המשפחתי" שבחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". עם זאת, הפסיקה הכירה בשני חריגים לכלל התא המשפחתי: חריג המטען ההיסטורי וחריג ההפרדה הרכושית. לפי חריג המטען ההיסטורי, לא מתחשבים בפעולות שביצע אחד מבני הזוג לפני הנישואין.
לפי חריג ההפרדה הרכושית, יש לפרש את כלל התא המשפחתי כחזקה הניתנת לסתירה שלא תחול כאשר בני הזוג קבעו הפרדה רכושית בהסכם יחסי ממון, ובלבד שההסכם אינו למראית עין ואינו מלאכותי, וכאשר הוכח בראיות ברורות כי הפרדה זו נשמרת בפועל והיא לא נזנחה במהלך החיים המשותפים.
ביחס לדירות שנרכשו לאחר הנישואין ונרשמו על שם אחד מבני הזוג, ציינה השופטת כי בכמה מקרים נקבע רף ראייתי גבוה מהרגיל להוכחת הפרדה רכושית בדירות אלה. במקרה זה, דירת בן הזוג בפתח תקווה נרכשה לאחר הנישואין. לבני הזוג מקור הכנסה משותף (שניהם עובדים במספרה של בן הזוג) ולא הוכח כי אינם מקיימים שיתוף בהכנסותיהם ובהוצאותיהם במישור הכללי.
זאת ועוד, רכישת הדירה בפתח תקווה נעשתה דרך מימון משכנתה משותפת מבנק הפועלים, עליה חתמה האישה כלווה. נסיבות אלה מובילות למסקנה שלאישה יש זכויות פאסיביות בדירה. בסיכומו של דבר נקבע שהאישה אינה זכאית לפטור ממס שבח על מכירת דירתה בבת ים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררת: עו"ד יניב כהן
• ב"כ המשיב: עו"ד ניר וילנר
• עו"ד עינבל שטרית צביק עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
