השכר הממוצע למשרה במערכת הבריאות בישראל עמד בשנת הקורונה הראשונה, 2020, על 20,642 שקל ברוטו בחודש - פי שניים כמעט מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע לעובד - חלקם עובדים לא במשרות מלאות - הגיע ל-17,052 שקל.
אלה הם חלק מהנתונים המתפרסמים הבוקר (א') בדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, שמפרסם לראשונה דו"ח נפרד על מערכת הבריאות הציבורית בשנת 2020, כפי שנעשה לאחרונה בדו"ח על מערכת החינוך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מספר העובדים בכל מערכת הבריאות בישראל עמד בשנת 2020, שבו התמודדה המערכת לראשונה עם מגפת הקורונה הקשה, על 111,026 מועסקים.
מחברי הדו"ח מציינים כי בעקבות הסכם שכר הרופאים שנחתם בשנת 2011, שכרם של הרופאים המומחים והמנהלים עלה בקצב גבוה בהרבה משכרם של הרופאים המתמחים והסטאז'רים. למעשה, שכרם של הרופאים המומחים הבכירים עלה משנת 2009 בשיעור עצום של 77%, כמעט כפול ביחס לעלייה בשכר המתמחים.
כך, לפי הדו"ח, 33 מנהלי בתי החולים השתכרו בממוצע 82,580 שקל, מנהלים השתכרו 53,234 שקל, מומחה בכיר 42,299 שקל, מומחה צעיר 33,558 שקל ומתמחה השתכר 24,182 שקל וסטאז'ר 10,714 שקל.
בשל כך, רופאים הם בעלי השכר הגבוה ביותר בבתי החולים עם 34,421 שקל בממוצע לעובד, אחריהם מהנדסים - 23,620 שקל לעובד, אחים ואחיות - 19,774 שקל לעובד ועובדי המעבדה - המרוויחים 16,438 שקל לעובד.
השכר בבתי החולים הממשלתיים, בבית החולים איכילוב ובבתי החולים של שירותי בריאות כללית, גבוה במיוחד: העשירון העליון של הרופאים, ללא סטאז'רים, מגיע לשכר של 78,756 שקל בממוצע. אחים ואחיות משתכרים בעשירון העליון 32,072 שקל. הפער במקצועות הללו גדול במיוחד, שכן בעשירון התחתון שכר הרופאים הוא רק 15,937 שקל ושכר האחים והאחיות הוא 13,731 שקל ברוטו לחודש.
מהדו"ח עולה עוד, כי רופאים המשלבים עבודה בבית החולים עם עבודה בתאגיד הבריאות או בתוכנית לקיצור תורים מגיעים לשכר ממוצע, בעשירון העליון של הרופאים הללו, של 91,350 שקל. העשירונים העליונים של מהנדסים, המשלבים כך את עבודתם, משתכרים 77,562 שקל, הרנטגנאים 45,681 שקל, האחים והאחיות 37,471 שקל, ועובדי המעבדה 34,812 שקל.
הפערים בין גברים ונשים במערכת הבריאות
על פי הדו"ח, השכר הממוצע לעובד בבתי החולים היה 18,416 שקל, כאשר מספר העובדים בבתי החולים הסתכם ב-59,945. 60% מהעובדים בבתי החולים משתכרים מעל 15 אלף שקל, ורק 3% מהעובדים מרוויחים פחות מ-9,000 שקל.
עוד עולה כי השכר הממוצע ב-2020 בקופות החולים היה 20,561 שקל והשכר הממצע לעובד 15,997 שקל. מספר המשרות בקופות החולים הגיעל-31,145 ומספר העובדים היה 40,032.
שכר הרופאים בקופות החולים היה בממוצע 45,639 שקל והאחים והאחיות 16,405 שקל, כאשר בקופות החולם מסתבר קיימים פערים משמעותיים במיוחד בין גברים לנשים בשכר: הגברים השתכרו בממוצע 30,577 שקל והנשים רק 17,816 שקל.
בתוך כך מציין המבקר כי חלק מרכזי מהפער נובע מהפרש של כ-61% בממוצע ההשתכרות בגין עבודה נוספת. גורם מרכזי נוסף לפערי השכר המגדריים הוא שונות בבחירת העיסוק, כאשר בעיסוקים שבהם השכר גבוה יחסית יש שיעור גבוה יותר של גברים, בין היתר בדירוגי רופאים ומהנדסים. כמו כן, חלק מהפער נובע מייצוג נמוך יותר של נשים במשרות בכירות.
כוח העבודה במערכת הבריאות גדל משמעותית
עוד עולה מהדו"ח כי שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים ממקביליהם בבתי החולים במרכז. זאת, כחלק ממדיניות מכוונת, המבקשת לתמרץ רופאים לעבוד בבתי חולים בפריפריה, במטרה לחזק את מערכת הבריאות באזורים אלה.
כך השתכר מנהל בית חולים בצפת ובטבריה 70,690 שקל, לעומת 48,357 שקל בממוצע במרכז הארץ. מומחה בכיר השתכר בפריפריה הרחוקה של צפת וטבריה (יש עוד דירוג של פריפריה כמו עפולה, נהריה, אשקלון וחדרה) 55,488 שקל לעומת 38,470 שקל במרכז הארץ.
למרות הטענות כי כוח העבודה במערכת בבריאות בישראל קטן מהדרוש וכביכול מצטמצם, על פי הדו"ח, גידול ההון האנושי בבתי החולים משנת 2012 היה מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה בישראל והגידול המשמעותי ביותר התרחש בדירוג הרופאים, ששיעורם גדל מ-2012 ב-29% ל-10,593 בשנת 2020.
הדו"ח מגלה, בין השאר, כי הוצאות השכר הישירות של קופות החולים בגין מערך הבריאות בקהילה עמדו בשנת 2020 על סכום גבוה של10 מיליארד שקל. בגין התקשרות עם רופאים עצמאים שילמו קופות החולים עוד כ 5.5-מיליארד שקל. הוצאות השכר הישירות במערך בתי החולים הציבוריים עמדו על כ 19.5-מיליארד שקל, בעוד שהוצאות השכר בתאגידי הבריאות הגיעו לכ 2.5-מיליארד שקל.
הממונה על השכר, קובי בר נתן: "מפרוץ מגפת הקורונה, מערכת הבריאות הציבורית עומדת בחזית המלחמה במגפה. כמו בעבר, אנו נמשיך לשים דגש גם בשנה הקרובה על צמצום הפערים במערכת הבריאות ועל התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני, וזאת כדי להבטיח כי מערכת הבריאות תוכל להמשיך לקלוט עובדים צעירים ומוכשרים ולשמרם במערכת הציבורית. כמו כן, נמשיך לפעול לשיפור הניצול של תשתיות המערכת גם בשעות אחר הצהריים, ולחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה, כדי להבטיח מתן שירותי בריאות מיטביים לכלל תושבי ישראל".
